בפני בקשת רשות להגן אשר הוגשה במסגרת תביעה לחיוב המבקש בתשלום סך של 40,800.03 ש"ח.
העובדות
1. ביום 26.5.08 נכרת בין המבקש לבין המשיב הסכם (להלן:
"ההסכם") לשיתוף פעולה במיזם להקמת מחנה קיץ בישראל לצעירים מחו"ל (להלן:
"המיזם"). הצדדים הסכימו כי המיזם יוקם על ידם בחלקים שווים. עוד הסכימו הצדדים כי למימון המיזם יעמיד המשיב סך של 30,000 ש"ח והמבקש התחייב להעמיד לטובת המיזם סך של 20,000 ש"ח.
2. בעקבות כריתת ההסכם משך המשיב שני שיקים בסך כולל של 30,000 ש"ח ואלו נמשכו על שמה של גב' ליאורה שפטוביצקי (להלן:
"ליאורה"), מכרה של שני הצדדים, ונפרעו בחשבונה של ליאורה אשר שימש את הצדדים לצורך קידום המיזם. בנוסף לשיקים אלו, משך המשיב שיקים נוספים בסך של 5,800 ש"ח כל אחד על שמה של ליאורה, כאשר משיקים אלו נפרע שיק אחד בסך 5,800 ש"ח. כך, בסך הכל, הועברו לחשבונה של ליאורה על ידי המשיב במהלך 2008 כספים בסך של 35,800 ש"ח. על אף כך זאת, בסופו של דבר לא יצא המיזם אל הפועל.
טענות הצדדים
3. בכתב התביעה, טוען המשיב כי התברר לו שנפל קורבן למעשה הונאה של המבקש, אשר לא עשה מאום לקידום המיזם אלא רק נטל את כספו של המשיב. בנסיבות אלו, טוען המשיב שיש לחייב את המבקש בהשבת מלוא הכספים שהשקיע המשיב במיזם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
4. בבקשת הרשות להגן, מכחיש המבקש את טענותיו של המשיב בכתב התביעה. בתמצית, טוען המבקש כי הוא, בניגוד למשיב, השקיע את כל זמנו ומרצו במשך כארבעה חודשים לקידום המיזם במהלכם בצע נסיעות רבות, לן מחוץ לביתו, בצע שיחות טלפון רבות ואף שילם כספים להקמת חברה. כל הכספים שהשקיע המשיב, טוען המבקש, שימשו לקידום המיזם ועליהם עוד הוסיף המבקש מכספו ואף לא קבל שכר לו הוא זכאי. ביחס לסכומי ההשקעה, טוען המבקש שממילא חלקם הוחזר למשיב בשיקים מחשבון ליאורה.
5. בדיון אשר התקיים נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם.
דיון
6. בשלב זה של דיון בבקשת רשות להגן עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. טענות שהתבדו מיסודן ייחשבו להגנת בדים ואף בגינן לא תינתן רשות להגן.
7. בחינה מדוקדקת של בקשת הרשות להגן מלמד על שלש טענות הגנה, כדלהלן:
א. ראשית, מכחיש המבקש את סכומי ההשקעה הנטענים.
המבקש לא מכחיש את טענת המשיב בדבר הכספים שהשקיע במיזם, אך טוען שמתוך כספים אלו הוחזר למשיב סך של 17,400 ש"ח. המבקש טוען כי בהיותו פושט רגל לא היה לו חשבון בנק שלכן נעשה שימוש בחשבון הבנק של ליאורה. לחשבון זה הועברו הכספים של המשיב ומחשבון זה אף הושבו כספים למשיב בשלושה שיקים בסך 5,800 ש"ח כל אחד. סך השקעת המבקש במיזם מסתכם לפיכך, לטענת המבקש, בסך של 18,400 ש"ח בלבד ולא כנטען בכתב התביעה.
בחקירתו הנגדית חזר המבקש על טענה זו (עמ' 3, ש' 4 בפרוט') ואמנם, לא הוצגו ראיות לפירעון זה, אך הטענה לא נסתרה והשלב להצגת ראיות טרם הגיע. כאשר מסתבר כי הצדדים ניהלו את ההתחשבנות ביניהם באמצעות חשבונה של צד ג', ליאורה, ראוי שתתברר גם הטענה בדבר תשלומים ששולמו למשיב באמצעות חשבון זה.
ב. שנית, טוען המבקש שלא לו ניתנו הכספים אלא לצורך מימוש המיזם ובפועל לכך בדיוק שימשו.
לטענת המבקש, למשיב לא היה כל ידע בתחום נשוא המיזם ואף לא את הפנאי הדרוש לכך וכך נפלה המעמסה הכרוכה במימוש המיזם על כתפיו של המבקש. בהתאם, הקדיש המבקש למימוש המיזם את כל זמנו ומרצו במשך כארבעה חודשים. במסגרת השקעת הזמן בקידום המיזם, טוען המבקש, בוצעו על ידו נסיעות רבות ברחבי ישראל ובהוצאה של למעלה מ- 10,000 ש"ח. במסגרת זו אף נאלץ המבקש להוציא הוצאות ללינה, לשיחות טלפון, לפגישות בבתי קפה וכיו"ב, הוצאות בסכומים ניכרים. סך של 2,200 ש"ח שולם כאגרה להקמת חברה לקידום המיזם וכך גם הועברו תשלומים לרו"ח. לפי הערכת המבקש, הוא לאלץ להוציא מכיסו כ- 7,000 ש"ח לקידום המיזם מעבר לכספים שהעביר המשיב.
לא ניתן להתעלם מסימני השאלה המרובים העולים נוכח גרסתו של המבקש, כאשר המבקש איננו מביא פירוט מלא של ההוצאות שהוציא. מאידך, לטענת המבקש נמצאות האסמכתאות לכל ההוצאות בידי המשיב (עמ' 2, ש' 9 בפרוט') וכאמור, בשלב זה לא בוחנים כיצד יוכחו הטענות. ברי שאם יוכח כי כל השקעות המשיב שימשו לקידום המיזם עלולה התביעה להידחות ודי בכך למתן רשות להגן.
ג. ושלישית, טוען המבקש כי בחישוב ההשקעות שנעשו במיזם, יש לכלול את השכר המגיע לו על הזמן שהשקיע בקידומו של המיזם, 720 שעות במשך 4 חודשים ובשווי של 36,000 ש"ח.
אף טענה זו איננה פשוטה כלל ועיקר, כאשר אין המבקש מביא פירוט של ממש למקור זכותו לשכר או פירוט של ממש לאותה עבודה שלטענתו בצע עבור המיזם. מאידך, אם נקודת הפתיחה של המיזם הייתה השקעה משותפת של משאבים, כולל זמן, ואם יוכח שהמשיב מצידו לא עמד בהתחייבותו לעניין זה, עשויה אף זו להיות טענת הגנה.