החלטה בתיק תא"ק 24081-01-12

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים להעברת הדיון בתיק בשל חוסר סמכות מקומית.

1.     לטענת המבקשים מקום עסקיה של המבקשת הוא בגן יבנה, מקום יצירת ההתחייבות של המבקשים נעשה בגן יבנה ומקום אספקת הסחורה נעשה בגן יבנה. לאור כל האמור ובהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות" או " תקנות סדר הדין") נעדר בית המשפט הסמכות לדון בתיק ויש להעביר הדיון בתיק לבית משפט בראשון לציון במחוז מרכז.

2.     לטענת המבקשים, תניית השיפוט המופיעה בהסכם עם המשיבה הוא תניית שיפוט מקפחת בחוזה אחיד וזאת בהתאם לתקנה 4(9) לחוק החוזים האחידים. על כן ובהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים האחידים יש לבטל את תנייה זאת ולהעביר דיון בתיק לראשון לציון.

3.     המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי בהתאם להסכם בין הצדדים הסמכות המקומית לדון בתביעה מוקנית לבית משפט המוסמך ברמלה או בית משפט אחר לפי שיקול דעתה של המשיבה.

4.     לטענתה יש לדחות הטענה כי המדובר בחוזה אחיד עם תנייה מקפחת. היות ומדובר בספק המספק סחורה ללקוחות רבים קביעת תניית שיפוט היא סבירה בהתאם לסעיף 3 לחוק החוזים האחידים.

5.     עוד טענה המשיבה כי במקרה הנדון ובניגוד לסעיף 19 לחוק החוזים המבקשים לא הציגו טיעון או הסבר איזה קיפוח נותר בתנייה הקבועה בהסכם ובהעדר פירוט לגבי הקיפוח הרי שאין בידי בית משפט הכלים לבחון האם תנאי מקפח אם לאו.

6.     המבקשים הגישו תגובתם ובה התייחסו לטענות המשיבה.

דיון והכרעה

7.     לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשים ומורה על העברת הדיון בתיק לבית משפט השלום במחוז מרכז. 

8.     הסעיפים הרלוונטיים לעניינו הם תקנות 3 ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " תקנות סדר הדין"), וסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים.

9.     תקנה 3 לתקנות סדר הדין קובעת כי מקום השיפוט של תביעה שאיננה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

10.            תקנה 5 לתקנות סדר הדין המתייחסת להסכם שיפוט קובעת כדלקמן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

11.            סעיף 3 לחוק החוזים האחידים תשמ"ג -1982 (להלן: " חוק החוזים האחידים"), קובע באופן כללי כך:

" בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)".

12.            סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, שהוא סעיף החזקות, קובע בסעיף קטן 9, את החזקה הבאה כתנאי מקפח בחוזה אחיד :

"תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

13.            סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים תוקן בשנת 2004. במסגרתו הוחלף נוסחו של סעיף 4(9) לחוק זה. הנוסח הקודם של סעיף 4(9) קבע כי חזקת הקיפוח תחול מקום בו מדובר ב" תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". סעיף זה פורש בפסיקה כקובע את מבחן ההרתעה, לפיו אין די בפגיעה בנוחות, שהיא בבחינת שיקול משני לפסילת תנית שיפוט, אלא יש לבחון האם מתקיימת פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. לעניין זה ראו פסק הדין רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ז נ"ז (4) 473 (2003), (להלן: " פסק דין מפעל הפיס"). לאחר תיקונו, קובע סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים חזקת קיפוח לגבי כל " תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

14.            בית המשפט העליון התייחס לשינוי של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בפסק הדין בעניין בנק לאומי [ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 18.02.10, להלן: " פסק דין בנק לאומי")] ובפסק הדין רע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות נ' מאיר ברפי (פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 07.04.2010, להלן: " פסק דין מאיר חברה למכוניות"). בפסק הדין מאיר חברה למכוניות הפנה בית המשפט העליון לפסק דין בעניין בנק לאומי וקבע כי בבחינת תנית השיפוט יש להפריד בין שני שלבים. בשלב הראשון יש לבחון האם תנית השיפוט נופלת בגדרי סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים שאז חזקה שהיא מקפחת. אם קמה חזקה דנן, יש לבחון בשלב השני האם הצליח הספק לסתור אותה בנסיבות העניין. בפסק הדין ציין בית המשפט כי "הגיונה וטעמה" של הלכת מפעל הפיס עדיין רלוונטיים גם לאחר התיקון, וכי בשלב השני, בו בוחן בית המשפט אם נסתרה חזקת הקיפוח, ייקח בחשבון את שיקול ההרתעה מפני מימוש הזכות. כאשר נטל ההוכחה להראות כי התניה אינה מקפחת מוטל על כתפי הספק.