תא"ק
בית משפט השלום קריות
|
20869-10-11
29/07/2012
|
בפני השופט:
נדים מורני
|
| - נגד - |
התובע:
1. אילן ביטון
2. שלום ביטון
3. עמית ביטון
4. אודי ביטון
|
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ
|
| החלטה |
1. המשיב הינו תאגיד בנקאי ובכל עת רלוונטית לתביעה הנתבע מס' 1 (להלן: "החייב העיקרי") נמנה על חוג לקוחותיו של המשיב ועבורו נפתח אצל המשיב חשבון מס' (להלן: "החשבון").
2. בתאריך 11/10/11 המשיב הגיש תביעה כספית כנגד החייב העיקרי וכנגד הנתבעים 4, 3, 2 (להלן: "המבקשים") כערבים לחוב המגיע למשיב מהחייב העיקרי וזאת ע"ס 228,887 ש"ח.
בכתב התביעה נטען כי המשיב הלווה לחייב העיקרי סך של 285,000 ש"ח ביום 21/3/10 כהלוואת הסדר אשר התחייב להחזירה ב-60 תשלומים חודשיים בתוספת ריבית והמבקשים חתמו על כתב ערבות להחזרת סכום ההלוואה הנ"ל למשיב (להלן: "ההלוואה").
המשיב צירף לתביעתו העתק של ההסכם מיום 21/3/10, אשר על פיו סוכם שסכום החוב שהגיע מהחייב העיקרי עד ליום 8/1/10 הסתכם בסך 279,482 ש"ח (להלן: "ההסכם"). עפ"י הוראות ההסכם יתרת החוב שהגיעה מהנתבעים אשר הועמדה להם ביום 25/4/03 הסתכמה בסך 279,482 ש"ח, כאשר סכום הפיגורים מתוך הסכום הנ"ל הסתכם בסך 146,798 ש"ח.
בנוסף להסכם, המשיב צירף לתביעתו העתק מכתב ההתחייבות וערבות להחזרת הלוואת ההסדר מיום 21/3/10 ע"ס 285,000 ש"ח ל-60 תשלומים, כאשר החייב העיקרי הינו הלווה של ההלוואה הנ"ל והמבקשים הינם ערבים לפרוענה (להלן: "כתב ההתחייבות והערבות").
3. לטענת המשיב, החייב העיקרי לא עמד בתשלומי החזר ההלוואה ויתרת ההלוואה ביום 2/10/11 עמדה ע"ס 228,887 ש"ח, סכום אשר נתבע מהחייב העיקרי ומהמבקשים.
4. 4 הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ללא יצוג.
5. ביום 28/11/11 ניתן צו כינוס כנגד החייב העיקרי ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה וההליכים בתיק זה עוכבו כנגדו.
6. ביום 18/3/12 ניתנה למבקשים רשות להגשת בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן אשר הוגשה וכללה סעדים נוספים כמו בקשה למחיקת כותרת שדינה להידחות, מאחר והרשות שניתנה, ניתנה אך ורק להגשת בקשת רשות להתגונן.
7. המבקשים העלו בבקשה המתוקנת טענות רבות כנגד התנהגותו של המשיב כלפי החייב העיקרי וכלפיהם ונטענו טענות רבות עפ"י חוק הערבות וצוטטו פסקי דין והלכות רבים.
להלן פירוט חלק מטענות המבקשים:
א. המשיב מעלים ביודעין מביהמ"ש עובדות המבססות את המסכת העובדתית המלאה הנדרשת והינן, בין היתר, תנאי החשבון של החייב העיקרי ואת השתלשלות העניינים החל מהחתמת המבקשים על כתב הערבות מיום 21/4/03 ע"ס 550,000 ש"ח וכלה בהחתמתם על ההתחייבות והערבות משנת 2010.
ב. המבקשים טענו שכתב התביעה מנוגד לחוק הערבות ולפסיקת בתי המשפט.
ג. המבקשים טענו גם שהמשיב לא הסביר למבקשים דבר וחצי דבר ולא ניתנה להם האפשרות הסבירה לקרוא את כתב ההתחייבות והערבות וגם אם היו עושים זאת, לא היו מבינים את המשמעויות ולבטח לא את המשמעויות המשפטיות הנובעות מעצם חתימתם על כתב הערבות.
ד. סכום התביעה אינו מפורט, לא הוכח כדין והינו שגוי, מטעה ובניגוד מוחלט לחוק הערבות ותקנותיו, וכן לפסיקתם הענפה של בתי המשפט וההלכות שנקבעו שם.
8. המבקש מס' 1 העיד בחקירתו הנגדית כי ההלוואה המקורית ניתנה לחייב העיקרי בשנת 2003 למשך 8 שנים ואילו ההלוואה משנת 2010 ניתנה למשך 5 שנים, וכי החייב העיקרי שילם בגין ההלוואה האחרונה 18 תשלומים ושילם בגין ההלוואה הראשונה כ-5 שנים.
כמוכן, המבקש מס' 1 אשר בחקירתו כי לא ביקש דפי חשבון עבור השנים 2010, 2009 והעיד שביקש דפי חשבון שקדמו לשנת 2003.
9. המבקש מס' 3 אשר בחקירתו הנגדית שהוא חתום על ההסכם משנת 2003 וההסכם משנת 2010 וטען שהוא אינו יודע על מה הוא חתום וכי המשיב לא הסביר לו.
הוא העיד גם שהוא יודע קרוא וכתוב ויודע מה זה ערב.