החלטה בתיק תא"ק 20077-03-11

בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה ביום 09/01/2012 המורה על מחיקת בקשה לביטול פסק דין, בשל אי התייצבות המבקש הנתבע.

כתב התביעה הוגש ביום 10/03/2011 בסדר דין מקוצר ועניינו תביעה כספית בגין התחייבויותיו של המבקש כלפי המשיבה בהתאם להסכם  שיווק שנחתם בין הצדדים וסחורה שסופקה בהתאם להסכם ותמורתה לא שולמה.

ביום 01/05/2011 ניתן פסק דין כנגד המבקש מאחר ולא הגיש בקשת רשות להתגונן.

ביום 31/05/2011 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה העלה המבקש טענות הנוגעות לפגם בביצוע המצאת כתב התביעה ואף טענות הגנה כנגד התביעה. המבקש טען כי הינו תושב קבע באקוודור, בה הוא מתגורר כ- 26 שנה ומגיע מדי פעם בפעם לישראל. מסירת כתב התביעה בוצעה לידי אשתו בנפרד המתגוררת בישראל כאשר במועד המסירה לא שהה המבקש בארץ. לטענתו, רק ביום 16/05/2011 נודע לו על כתב התביעה ועל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

המבקש טען בבקשה כי עומדות לו טענות הגנה טובות כנגד התביעה ובכלל זה טען להעדר יריבות בין המשיבה לבינו, כי לא היה מקום לתבוע אותו באופן אישי אלא את החברה האקוודורית, כי המשיבה היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים וכי לא חתם מעולם על המסמך הנחזה להיות הסכם בינו לבין המשיבה ואף אינו חתום על הקבלות ותעודות המשלוח.

המשיבה בתגובתה לבקשה טענה כי אין מקום לבטל את פסק הדין לא מחובת הצדק ולא משיקול דעת בית המשפט. בין היתר טענה המשיבה כי ההמצאה לאשת המבקש היתה המצאה כדין בנסיבות העניין, כי המבקש ידע על כתב התביעה כבר בסמוך להמצאתו, וכי טענות ההגנה של המבקש נטענו בעלמא שכן המבקש מעולם לא התכחש לחובו וכל מטרתו כיום הינה משיכת זמן.

לאור המחלוקות העובדתיות בין הצדדים, קבעתי בהחלטתי מיום 05/07/2011 כי הבקשה לביטול פסק הדין תקבע לדיון במעמד הצדדים.

ביום 09/01/2012 התקיים דיון בבקשה. לדיון זה לא התייצב המבקש או בא כוחו, עו"ד סער.

מאחר ומעיון בתיק עלה כי הזימון לדיון נמסר למשרדו של עו"ד סער, ניתנה החלטתי לפיה הבקשה לביטול פסק הדין נמחקת וכי פסק הדין שניתן יוותר על כנו. כן חויב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 ש"ח.

ביום 22/02/2012 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה מיום 09/01/2012. הבקשה הוגשה באמצעות בא כוחו הנוכחי, עו"ד שיריזלי. בבקשה טען המבקש כי לא ידע על מועד הדיון.

לטענתו, עו"ד סער, אשר ייצג אותו עת הוגשה הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין, חלה במחלה קשה סמוך להגשת הבקשה הראשונה ומאז ומזה תקופה ארוכה מרותק למיטתו.

לטענת המבקש, רק לאחר שהובא לידיעתו כי נפתח תיק הוצאה לפועל פנה לעו"ד סער לבירור העניין. לטענתו, בשל מצבו הרפואי לא הובא לידיעתו של עו"ד סער מועד הדיון שנקבע ומשכך, אף לא הביא לידיעת המבקש, המתגורר באקוואדור כי נקבע מועד לדיון. לבקשה צירף המבקש מסמכים רפואיים ביחס למצבו הבריאותי של עו"ד סער, תצהירו של עו"ד סער וכן מכתב עו"ד סער מחודש פברואר 2012 המפנה את התיק לטיפולו של עו"ד שיריזלי בשל אי יכולתו להמשיך ולייצג את המבקש.

עוד חזר המבקש בבקשה על טענות ההגנה שנטענו בבקשתו הראשונה.

המשיבה הגישה תגובתה לבקשה זו. עיקר תגובתה של המשיבה נסובה סביב הטענה כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשה לביטול החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין. על המבקש היה להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק הדין וזאת בהתאם להוראות תקנה 398א לתקסד"א.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, החלטתי לקבל הבקשה.

ראשית, טענת ב"כ המשיבה כי בענייננו לא חלה תקנה 201, שכן הדרך הנכונה להשיג על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הינה בדרך של הגשת ערעור, אין לה על מה לסמוך.

מעבר לכך כי בהחלטה שניתנה בהעדר התייצבות המבקש לא נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין אלא נמחקה, הרי שגם לו היה נקבע כי הבקשה נדחית הרי שהדרך המותווית בתקנות להשיג על ההחלטה הינה הגשת בקשה לביטול ולא הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור.

ברי כי לו היתה נדונה הבקשה לביטול פסק הדין במעמד שני הצדדים והיתה ניתנת החלטה הדוחה את הבקשה, הרי שהדרך להשיג על החלטה כזו הינה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור.