החלטה בתיק תא"ק 18584-95

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 14.2.96 שניתן במעמד צד אחד. הבקשה הוגשה ביום 11.7.11. לבקשה הוגשה תגובת המשיב ב יום 1.12.11 . ביום 1.2.12  הגישה המבקשת את תשובתה לאמור בתגובה . ביום 15.4.12 התקיים דיון בבקשה במסגרתו ויתרה ב"כ המשיב על חקירת המבקשת על האמור בתצהירה .

2.         המבקשת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק וזאת מכיוון שעד ליום 19.7.11 לא הובא פסק הדין לידיעתה.

  3.      בנוסף טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בגין פגמים שנפלו בפסיקתא. המבקשת טוענת כי החתימה על פסק הדין היא אינה חתימתו של הרשם דאז א.שחורי אלא חתימה של פקידת בית המשפט בשמו של הרשם . על כן טוענת המבקשת כי פסק הדין חתום בניגוד לתקנות 97א, 190 א, 191 ו 198 לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.         בתגובתו מיום 1.12.11 טוען המשיב כי הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומטרתה "דחיית הקץ" מבחינת המבקשת. המשיב טוען כי לאור תצהירה של המבקשת (ס' 18 לתצהיר) הרי כי אין מחלוקת כי כבר בחודש מרץ 2003, לפני כ 9 שנים , גילתה המבקשת לראשונה, בעת שהובאה בפקודת מאסר בפני רשם ההוצאה לפועל כי מתנהלים כנגדה הליכים במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 02-39435-96-3 והינו תיק ההוצאה לפועל               שנפתח לביצוע פסק הדין מיום 14.2.96 .

5 .          מבחינה של הבקשה לביטול פסק דין ותצהירה של המבקשת , סבורני כי בעניין ידיעתה של המבקשת על ההליכים כנגדה , יש לקבל את עמדת המשיב. המבקשת מודה בסעיפים 17 ו18 לבקשתה כי ידעה שמתנהלים כנגדה הליכים בתיק ההוצאה לפועל, וזאת החל מיום 27.3.03. בהחלטת כב' ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) דאוד מאזן מיום 27.3.03 ניתן לראות כי המבקשת הובאה בפניו בפקודת מאסר במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 02-39435-96-3 . באותו המעמד סיפרה המבקשת כי היא ערבה לחשבון החברה שבניהול אחותו של בעלה.

6 .          במענה לשאלה מדוע לא פעלה המבקשת לביטול פסק הדין בתקופה הסמוכה ליום שבו נודע לה על פסק הדין , טענה המבקשת כי כאשר נודע לה על קיום פסק הדין היא ניסתה להשיגו אך כל מאמציה עלו בתוהו.  

             בדיון היום טען בעלה של המבקשת כי כבר בשנת 1999 ניסה לאתר את תיק בית המשפט אך הדבר לא עלה בידו . טענה זו וודאי אינה מתיישבת עם העדר ידיעה על קיומו של פסק הדין עד סמוך למועד הגשת הבקשה .

7.          המבקשת טוענת כי היא פנתה ביום 31.5.11 לב"כ המשיב בבקשה לקבל את כל המסמכים עליהם מבוססת טענת החוב ובתגובה קיבלה מכתב מב"כ המשיב ביום 5.6.11 כי באם המבקשת מעוניינת במסמכים עליה לפנות לסניף בו היא ערבה ולקבל את המסמכים.

8.          לא ברור מדוע הפנייה נעשתה רק ביום 31.5.11 בעוד שהמבקשת ידעה על הליכי ההוצאה לפועל ופסק הדין שהוצא כנגדה החל מיום 27.3.03. בדיון היום נעשה ניסיון להסביר את השיהוי בהגשת הבקשה בכך שלא ננקטו הליכי גבייה כנגד המבקשת במשך שנים ארוכות . ניסיון זה מעורר קושי שכן טענה זו לא הועלתה במסגרת הבקשה ולכן ב"כ המשיב נדרשה להתייחס לאמור בה על אתר . מכל מקום , על פי הפסיקה הימנעות של זוכה מנקיטת הליכי גבייה אינה יכולה להתפרש כויתור על החוב הפסוק .  על כן, אין בהסבריה של המבקשת על מנת להצביע על טעם מוצדק בגינו לא הוגשה הבקשה לביטול פסק דין במועד. מעבר לכך אציין כי לא ברור מדוע לא הוגשה בקשה מסודרת לבית המשפט לקבלת מסמכים הדרושים למבקשת לצורך פירוט טענותיה במסגרת הבקשה לביטול פסק ה דין.

9 .          הלכה היא כי ההמצאה היא אינה חזות הכל ואי ביצועה איננו מקפיא את לוח הזמנים באופן אוטומטי. הפסיקה קבעה כי גם אם המסמכים הנוגעים לעניין לא הגיעו לצד שכנגד בדרך ה מל ך של המצאה על פי התקנות , עדיין ישנה חובה על הצד שכנגד לפעול במסגרת מגבלות הזמן החלות עליו לפי התקנות מאותו מועד שבו נודע לו על תוכנם.

             עמ"ש (י-ם) 21018-05-10 פלונית נ' פלוני, מאגר נבו, עמ' 7.

  10 .    כאמור לעיל, אין מחלוקת כי המבקשת הובאה בפקודת מאסר בפני רשם ההוצאה לפועל במסגרת תיק ההוצל"פ שבגינו ניתן פסק הדין במעמד צד אחד. במסגרת אותו דיון מסרה המבקשת נתונים מהם עולה בבירור כי ידעה בגין מה נתבעה ע"י המשיב ומהו טיב החיוב בו חיובה במסגרת פסק הדין . כמו כן , בס' 21 לתצהירה מציינת המבקשת כי בזמנו הסכימה לשלם למשיב על חשבון החוב היות וחשבה כי חובה אינו עולה על 30,000 ש"ח. לא ברור כיצד מי שאינו יודע כי ניתן נגדו פסק דין מסכים לשלם חוב שהוא סבור כי גובהו 30,000 ש"ח. על כן, אין ספק כי המבקשת ידעה אודות פסק הדין שהוצא כנגדה לכל המאוחר ב יום 27.3.03.

11 .        המבקשת טענה כי בעקבות ידיעתה על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדה היא פעלה להשגת פסק הדין . המבקשת לא סיפקה תמונה ברורה באשר לסיבה בגינה נעשתה הבקשה לקבלת מסמכים רק ביום 31.5.11 בעוד שהמבקשת ידעה על הליכי ההוצאה לפועל ופסק הדין שהוצא כנגדה החל מיום 27.3.03. כאמור לעיל , בדיון היום סיפר בעלה של המבקשת על ניסיון לאתר את תיק בית המשפט עוד בשנת 1999 . על כן, אין בהסבריה של המבקשת על מנת להצביע על הסיבה בגינה לא הוגשה הבקשה לביטול פסק דין במועד .

  12.     כבר נקבע בפסיקה כי ידיעה על קיומו של פסק דין במשך תקופה ארוכה בעקבות הליכי הוצל"פ שננקטו לביצוע פסק הדין יוצרת מניעות והשתק מלטעון לביטול פסק הדין מחמת אי קבלת התביעה.

           בש"א(תל-אביב) 161700/08 יוסף ראובני נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, סעיף 6 להחלטה (מאגר נבו).

13 .        טענה נוספת אותה העלתה המבקשת באשר לביטול פסק הדין מחובת הצדק , נוגעת לפגמים שנפלו לשיטתה בפסיקתא. המבקשת טוענת כי הפסיקתא חתומה על ידי פקידת בית המשפט ולא על ידי הרשם כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 .

בנוסף טוענת המבקשת כי הפסיקתא אינה חתומה על ידי ב"כ התובע ועל כן יש לבטלה.

14 .        מבחינה של הסעיפים 190 (א) ו198 לתקנות סדר הדין האזרחי ניתן לראות כי הדרישה לחתימתו של המותב היא בבחינת דרישה מהותית. כך גם נקבע בפסיקה .