החלטה בתיק תא"ק 15176-09-12

בפניי בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" מתביעה שהגישה המשיבה על פי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").

טענות הצדדים

המבקשים הגישו הבקשה למחיקת כותרת ביום 16.10.12. לטענתם, משלא צורף ההסכם עליו חתמו המבקשים עם המשיבה לניהול חשבונם ומשלא צורפו בקשות המבקשים להקצאות אשראי, מסמכים שיכולים להעיד על החוב הנתבע, אין התביעה עומדת בקנה אחד עם תקנה 202 לתקנות שכן אין כתב התביעה מכיל "חוזה שיש עליו ראיה בכתב".

המשיבה, בתגובתה מיום 01.11.12, טוענת כי אומנם ההסכם בין הצדדים לא צורף לכתב התביעה היות ואבד (וכך גם ציינה בכתב התביעה) אולם היא תומכת תביעתה במסמכים רבים הקושרים בין המשיבים לחשבון נשוא החוב הנתבע.

דיון והכרעה

לשון תקנה 202 לתקנות:

202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1)      תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,

הבאות -

(א)     מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

(ב)     מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

תקנה 202(1)(א) לתקנות מחייבת עמידה,  במצטבר, בשלושה תנאי סף להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: הראשון, סכום קצוב. השני, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. השלישי, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

הפרשנות של סכום קצוב כפי שהובאה במספר פסקי דין היא "סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט". (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (שותפות רשומה) {פורסם במאגרים}[פורסם בנבו]. 

בבוא בית המשפט לבחון את בקשת המבקשים למחיקת כותרת, ואת השאלה האם כתב התביעה ראוי הוא להתברר בסדר דין מקוצר, אין בית המשפט מתחשב ובוחן אלא את שנאמר בתביעה ולא בהליכים שלאחריה (בשא (רח') 2582/07, הירשמן נ' קיבוץ גבעת ברנר [פורסם בנבו]). ראה לעניין זה בספרו של דודי שוורץ "סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות", הוצאת תשס"ז בע"מ 305: "בקשה למחיקת כותרת מתבססת על המופיע בכתב התביעה עצמו. נתבע, המבקש למחוק את הכותרת, יטען כי מתוך עיון בכתב התביעה עצמו, מתברר שאין מתקיימים תנאי הסף אשר על התובע לעמוד בהם כדי שתביעתו תיחשב מוצקה ולפיכך ראויה להתברר בסדר דין מקוצר".

המבקשים טוענים כי כתב התביעה עצמו אינו נסמך על מסמך בכתב המהווה ראשית ראייה לתביעה להתברר בסדר דין מקוצר. לעניין ראשית ראיה זו, בא כוח המבקשים מבאר את עמדת המבקשים כי אין בכתב התביעה ראשית ראיה בכתב משום שאין חתימה של אף לא אחד מהמבקשים על ההסכם תנאי ניהול החשבון עובר ושב, שהוא הודעה בדבר ראשית החיוב של המבקשים כלפי המשיבה. לפיכך אין כאן ראיה בכתב על חובם של המבקשים למשיבה, כנדרש בתביעה בסדר דין מקוצר. כמו כן, לא צורפו לטענת המבקשים מסמכי הקצאת האשראי המעידים על מסגרת חובם למשיבה.

בית המשפט העליון פירש לקולא את הצורך בראיה בכתב להוכחת התביעה בסדר דין מקוצר. הראיה בכתב אינה טעונה דווקא חתימה של הנתבע. די לעניין זה במסמך שצורף לכתב התביעה ואין חולק כי הוכן על ידי הנתבעת. אפילו תצהיר שבו קושרת עצמה הנתבעת לעניין או פרוטוקול דיון יכולים לשמש כראיה בכתב. התביעה יכולה להסתמך על חוזה או התחייבות ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב. אין צורך בראייה מלאה על עילת התביעה, כגון חתימה מפורשת של הנתבע, או הודיה בחבות עצמה וכדומה. העיקרון אם כן בראיה בכתב הוא מסמך כתוב הקושר את הנטען לנתבע ומהווה כראשית ראיה. (ראו: י. זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 662, 663 , וכן אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 396 , 397 ).

בענייננו הרי שיש לפנינו מספר מסמכים הקושרים את המבקשים אל מהות התביעה ובעיקרם שישה: מסמך אחד מצד המשיבה, המיועד למבקשת 1 ומעיד על בקרת פתיחת החשבון נשוא החוב בתביעה זו. המסמך השני הינו מצד המשיבה גם כן, והוא מסמכי היסוד לתאגיד בעת פתיחת ו/או ניהול חשבון במוסד הבנקאי, מסמכים אשר נחתמו על ידי המבקשים שניהם ונציגת המשיבה. המסמך השלישי הינו מסמך "נספח לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון" שבו קושרים עצמם המבקשים לחשבון נשוא חוב זה באופן חד משמעי. המסמך הרביעי כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום חתום ע"י המבקש/ים. המסמך החמישי הינו דף חשבון המעיד על יתרת חובה. המסמך השישי הינו דוגמאת חתימה של המבקש/ים אצל המשיבה. כל המסמכים יחדיו שצורפו לכתב התביעה מהווים ראשית ראיה בכתב וקושרים את המבקשים לחשבון הנמצא ביתרת חוב כלפי המשיבה.

משנקשרו המבקשים בראשית ראיה בכתב לחשבון המנוהל על ידי המשיבה, חשבון נשוא החוב הנתבע בתביעה זו, אין באמתחתם עילה למחיקת הכותרת סדר דין מקוצר" בתביעה זו. על טענותיהם של המבקשים לעניין הקצאת אשראי, זמני פרעון האשראי, והעדר מסמך בסיסי נוסף של בקשה לפתיחת חשבון עו"ש חתום ע"י המבקשים להישמע במסגרת הדיון בבקשת רשות להגן.

סיכום