אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 13577-06-13

החלטה בתיק תא"ק 13577-06-13

תאריך פרסום : 08/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בחיפה
13577-06-13
14/07/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק רשם בכיר

- נגד -
התובע:
1. ראיק תובה
2. וואפד שומרי
3. תובה תובה
4. סאלח טלאל

הנתבע:
בנק הפועלים מעלות תרשיחא 12732
החלטה

1.      העניין שבפני, בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני תובענה אשר הוגשה כנגד הנתבעים בסדר דין מקוצר.

2.      אקדים ואציין, כי הבקשה הינה כללית וסתמית, נעדרת כל פירוט, ולא מצורפת לה כל אסמכתא וכל תחשיב, מכל סוג שהוא. אוסיף, כי על מנת שבקשה למתן רשות להתגונן תידון, עליה להכיל פרטים ונתונים רלוונטיים, המיועדים להתייחס למחלוקת שבין הצדדים - ולהבדיל מיצירת "מאגר" של טענות כלליות הבנויות מסיסמאות שאין להן רלוונטיות כלל.

3.      כבר נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

4.      כזכור, בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. "

5.      על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721).

6.      בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "... המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"

7.      ולאחר עיון בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, הרי שהיא לא מכילה טענה עובדתית מפורטת אחת. הנתבע 1, כמי שהחיוב הנטען הוטל עליו ישירות, טען כנגד החיוב, בעוד הנתבעים 2-4 טענו כנגד פנייה לחייבם מכח ערבותם בטרם מוצו ההליכים כנגד הנתבע מס' 1 - ואתייחס לכל הטענות, כסדרן.

8.      הנתבע 1 טען כי החיובים בחשבון הבנק נגדו את הוראות חוק הריבית; בנוסף טען הנתבע כי נאלץ ליטול הלוואות להסדיר את האשראי אשר ניצל, והדבר מהווה "התניית שירות בשירות" אשר גרם לו לנזקים ולהפסדים.

9.      ראשית ייאמר, כי הבקשה אינה מכילה ולו נתון אחד לרפואה: מהו היקף החיובים העודפים על המותר לפי חוק הריבית? מהו תחשיב הריבית אליו מתייחס הנתבע? מהו שיעור הריבית הכולל אשר בו חויבו יתרות החוב בחשבון? האם האשראי אשר ניתן לנתבע 1 כפוף להוראות חוק הריבית? מהו תחשיב הריבית לאחר צירוף כל העמלות?  הבקשה אינה מכילה ולו נתון אחד בהקשר זה, שלא לומר, נעדרת התבססות על אסמכתאות, ואף אינה נתמכת בתחשיב חשבונאי כלשהו.

10.  מדובר בטענה עמומה המועלית בעלמא, ללא כל תימוכין, אסמכתאות או פירוט, והדבר אינו עונה על דרישת הפסיקה.

11.  אוסיף, כי לגופו של עניין, יתרת החוב הנטענת, נובעת מיתרת חוב בהלוואות שאינן צמודות מדד. שתי הלוואות, האחת ע"ס 100,000 ש"ח והאחרת על סך 12,000 ש"ח - אשר נפרעו בחלקן, ובנויות הן כהלוואות שאינן צמודות מדד. מכאן, שמדובר בטענת סרק , הואיל והאשראי אשר הועמד לנתבע 1, הינו אשראי שאינו צמוד, הרי שאין הריבית המכסימלית בצו הריבית, מחילה כל חובה שהיא על התובע, או משפיעה על קבלת הטענה של חיוב הנוגד את חוק הריבית.

12.  אפנה בהקשר זה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת.א (חיפה) 700/06 ברוקנטל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מצוי במאגר "נבו"), שם הובהר ביתר פירוט, " משכך, הריבית שחייב הבנק את המבקשים במסגרת ההלוואה שאינה צמודת מדד, אשר הועמדה למבקשים לצורך פירעון הסכום שבפיגור, אינה כפופה להוראותיו של חוק הריבית וצו הריבית.".

13.  באותו עניין נפסק, לאור פסה"ד בעניין אורות ופסה"ד בעניין א.צ. ברנוביץ, כי אפילו במקרה בו הלוואה צמודה היתה מצויה בפיגור, ועל פי דרך הסכמית, יתרת הפיגור הועמדה באשראי שאינו צמוד, הרי שאין בכך ליצור פיקציה המחילה את צו הריבית על האשראי שאינו צמוד. ובמקרה דנן, בן בנו של קל וחומר: אשראי אשר מלכתחילה הועמד כאשראי שאינו צמוד, אין תחולה לצו הריבית לגביו.

14.  עוד אפנה בהקשר זה, לא. וינרוט, "ריבית" א (1998), עמ' 129-132, ואל דברי כב' השופט אנגלרד בע"א 7948/96 בנק הפועלים בע"מ נ' מוסכי צומת גהה בע"מ, פ"ד נה (1) 865, עמ' 883 ואילך.

15.  לפיכך, הטענה המרכזית בבקשה למתן רשות להתגונן, לא רק שאינה מפורטת ברמת הפירוט הנדרשת מבקשה למתן רשות להתגונן, אלא שהינה טענת סרק לאור סוג האשראי אשר הועמד.

16.  לגבי הטענה השנייה אשר הועלתה בשפה רפה, והיא הטענה כי אילוץ התובע להסדיר האשראי בדרך של נטילת הלוואות, מהווה התניית שירות בשירות האסור על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), הרי שגם כאן, מדובר בטענת סרק. אין מדובר בהתניית שירות בשירות, אלא בהסדרת יתרת חוב; כאשר אצל לקוח מצטברת יתרת חוב בלתי מסולקת, והבנק דורש לפרוע את החיוב, הרי שאין בכך התניית שירות בשירות, שכן אין מדובר במתן שני שירותים בנקאיים מקבילים אשר מביאים לקיפוח זכויות הנתבע 1 - אלא אדרבא, מדובר במתן הזדמנות נוספת לפרוע חיוב אשר הנתבע מס' 1 לא עמד בו - ועל כך לא קמה לנתבע מס' 1 כל הגנה.

17.  אוסיף כי גם כאן, אין כל פירוט, תחשיב או אסמכתא. מהם הנזקים אשר נגרמו לתובע? מה שיעורם? האם הריבית בהלוואות הסדר הייתה גבוהה מהנדרש, ואם כן באיזה היקף?

18.  גם דינה של טענת הגנה זאת להידחות, בהיותה סתמית וכללית, ומועלית תוך אי הבנה מהותית של מושג "התניית שירות בשירות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ