תא"ק
בית משפט השלום נתניה
|
11893-03-10
22/08/2011
|
בפני השופט:
כב' הרשמת יפעת ביטון אונגר
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד חנה פרי
|
הנתבע:
ועד הישיבות בארץ ישראל - עמותה רשומה עו"ד א. שמיר
|
החלטה |
תביעה לתשלום שכר טרחת עורך-דין
העובדות שאינן במחלוקת:
התובעת היא עורכת דין במקצועה ומשרדה בפרדסיה.
הנתבעת היא עמותה רשומה, אשר נתקלה בקשיים לקבל אישור ניהול תקין של ענייניה מרשם העמותות, ולפיכך פנתה לתובעת לקבלת ייצוג משפטי בעניין זה.
הנתבעת מסרה לתובעת, באמצעות מנהלה המוסמך, יפוי-כח לשם הייצוג המשפטי, בעניין:
"אישור ניהול תקין לעמותת ועד הישיבות בארץ ישראל (ע"ר) 58-005337-9" (נספח 1 לתביעה).
הצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה, בו קבעו את שכר התובעת ל- 180$ לשעת עבודה, לא כולל מע"מ (נספח 2 לתביעה).
התובעת פעלה מול נציגי הנתבעת ופקידי רשם העמותות להגשמת תכלית שכירת שירותיה. התובעת שלחה לנתבעת שתי דרישות לתשלום שכר טרחה לפי שעות עבודה, והנתבעת שילמה לתובעת בגינן.
ביום 24.9.2008 נתן רשם העמותות לנתבעת אישור על ניהול תקין לשנת 2008 (להלן - האישור).
המחלוקות:
התובעת שלחה לנתבעת מכתב דרישה שלישי לתשלום שכר טרחה, אולם לא נענתה ושכר טרחתה, לפי הדרישה, לא שולם. על כן, הגישה התובעת תביעה זו, על סך 59,376 ש"ח כולל מע"מ, בגין 68 שעות עבודה (נספחים 3 ו-4 לתביעה).
הנתבעת מבקשת להתגונן, כשעיקר טענתה כי אין בסיס לדרישת התובעת עבור 68 שעות עבודה, הן מן הפן העובדתי והן מן הפן האתי. לדידה של הנתבעת, עבודת התובעת לא הצריכה שעות עבודה מרובות, ובפרט לא 30 שעות נסיעה.
נוסף לכך, טוענת הנתבעת כי האישור ניתן לאחר שהתובעת חדלה לנסות להשיגו, ורק לאחר שהתערבו לטובת הנתבעת גורמים אחרים, שהם אלה שהביאו, בסופו של יום, להשגת האישור המיוחל.
יתירה מכן, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הציגה בפניה, בזמן אמת, את פירוט שעות העבודה, שעל יסודו שלחה את דרישת התשלום, כמקובל. הפירוט, נספח 4, לא היה בידי התובעת טרם הגשת התביעה. מכל מקום, כשהגיעו נציגי הנתבעת למשרדי התובעת לקבל את הפירוט, נענו בשלילה.
הנתבעת כופרת בנספח 4, טוענת כי אין לשלם 180$ בעד שעת נסיעה, מה גם שהתובעת נסעה למשרדי רשם העמותות לפעילותה גם עבור אחרים, ולא רק לטיפול בענייני הנתבעת.
הערות ראשונות:
1. יש להזכיר כי התביעה הוגשה בעבר במסגרת תיק אזרחי 1774/09 של בית משפט זה. התביעה נמחקה תוך חיוב התובעת בהוצאות לזכות הנתבעת. עיון בהחלטתי בהליך הקודם מעלה כי הגשת הליך חדש ע"י התובעת לא הותנתה בתשלום ההוצאות בפועל, אולם נפתחה הדרך בפני הנתבעת לעתור להוצאותיה בכל הליך חדש, בשים לב לתביעה הקודמת.
2. לבקשתה של הנתבעת צורפו תצהיריהם של הרב אברהם אייזן והרב חיים כץ. שני התצהירים נחתמו במקור ב- 8.3.09 ו- 11.3.09 בהתאמה, לקראת ההליך הקודם. התביעה דנא הוגשה ביום 8.3.10. העדים אישרו בחקירותיהם הנגדיות שב"כ הנתבעת ביקש לחסוך זמן והגיש בשנית את התצהירים שהוגשו בהליך הקודם, הגם שלא חתמו עליהם מחדש, אלא אשרו את תוכנם טלפונית בלבד.
3. הנתבעת ביקשה למחוק את כותרת התביעה, משום שלטענתה התביעה נעדרת ראיות אודות סכום קצוב. בהחלטתו מיום 25.5.10 דחה כב' הרשם צ.לרנר בקשה זו וקבע שהתביעה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן את מספר שעות עבודתה של התובעת ניתן לברר בראיות חיצוניות.