1. בפניי בקשה לסילוק התובענה שבכותרת על הסף. הבקשה מבוססת על טענות בדבר חוסר סמכות ופורום לא נאות.
2. אשר לטענת חוסר הסמכות. התובע צירף לתגובה שהגיש לבקשה אישור מסירה של כתב התביעה, החתום על ידי הנתבע. במצב זה, רכש בית המשפט סמכות בינלאומית לדון בהליך. לפיכך, אני דוחה את טענת חוסר הסמכות.
3. במאמר מוסגר אעיר, כי תחליף המצאה שנעשה, על פי בקשת התובע (בש"א 1319/09), אינו יכול להקנות בנסיבות העניין סמכות בינלאומית לבית המשפט. מן החומר שבפניי (ראו תצהיר הנתבע בבש"א 1261/10) עולה כי הנתבע אינו תושב ישראל, כי אם תושב רומניה. משכך, היה על התובע לשלב בבקשה לתחליף המצאה, גם בקשה לביצוע המצאה בחו"ל, על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. התובע לא פעל בדרך זו. משכך, תחליף ההמצאה שנעשה לא היקנה, כשלעצמו, סמכות בינלאומית לבית המשפט. מסקנה זו אינה משתנה גם נוכח העובדה, עליה הצהיר הנתבע, כי הוא מגיע לישראל לגיחות קצרות מדי פעם. היא אינה משתנה גם נוכח העובדה, שלנתבע כתובת רשומה, בישראל, במשרד הפנים של מדינת ישראל. אין בכל אלה כדי לגרוע מן הצורך לבצע את תחליף ההמצאה במקום מושבו של הנתבע.
3. אשר לטענת הפורום הלא נאות. הכללים החולשים על טענת פורום לא נאות נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. נקודת המוצא היא, כי
"לבית המשפט הישראלי קיימת סמכות לדון בסכסוך. נתבע הטוען כי הפורום בישראל איננו פורום נאות נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב'תחרות' שבין בית המשפט בישראל לבית המשפט הזר ידו של בית המשפט הזר על העליונה והוא הפורום הנאות, בעוד בית המשפט בישראל הוא פורום לא נאות"
(ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר (2009), בפיסקה 18 לפסק הדין).
(ב) עוד נפסק בעניין יובינר, כי
"קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי. המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה. לצורך בחינת הזיקות הרלבנטיות בית המשפט יתחשב, כפי שהוזכר, לא רק בשיקול של נוחות הצדדים ובעלי הדין אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום בו הם מנהלים את עסקיהם"
(בפיסקה 18)
4. בנוסף למבחן שעניינו מירב הזיקות, עמדה הפסיקה על שתי אמות מידה נוספות לבחינת טענה של פורום לא נאות. האחת עוסקת בשאלה, מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם. השנייה עוסקת בשיקולים ציבוריים, והעיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה (רע"א 2737/08 ארבל נ'
TUI AG (2009), בפיסקה 17) .
5. (א) התובע מצביע על פסיקה בה בוטאה גישה מצמצמת לטענת פורום לא נאות, נוכח התפתחויות הטכנולוגיות אשר נוטות להחליש את עוצמתם של שיקולי נוחות (ראו החלטת כב' השופט ת' אור ברע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'
The Lockformer Co. פ"ד נב(1) 109 (1998), בעמוד 114; ראו גם ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'
CAE Electronics Ltd (2007), בפיסקה 18).
(ב) אין בגישה זו כדי לייתר את תורת הפורום הלא נאות. אין בה גם כדי לגרוע ממשקלם של שיקולים נוספים, אשר יש לשקול במסגרת תורה זו. בית המשפט העליון עמד בפסיקה מאוחרת יותר על כך, שההתפתחויות הטכנולוגיות האמורות השפיעו בעיקרו של דבר על שיקולי הנוחות הנוגעים לטענת הפורום הלא נאות (דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ'
HAREFUAH SERVICOS DE SAUDE S/C LTDA פ"ד נז(5) 414). בית המשפט עמד על כך, שחרף זאת, עומד בעינו הצורך לבחון "האם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים היו שהתביעה תידון בישראל, והאם לישראל ולשיטת המשפט הישראלית עניין אמיתי בתובענה" (שם, שם). בית המשפט הוסיף, כי "ראיית הפורום בעל מירב הזיקות לעניין כפורום הטבעי אינה נובעת רק מנוחות הצדדים, אלא גם מציפיותיהם הסבירות של הצדדים, ומהיכולת לנהל הליך יעיל בארץ" (בפיסקה 11). על רקע זה ציין בית המשפט, כי מבחן מירב הזיקות "... לא התייתר ... בשל הפיחות שחל במעמד השיקול בדבר נוחות הצדדים" (שם, שם). בית המשפט הוסיף, כי "אף ששיקולי נוחות הפכו ללא רלוונטיים, עדיין ייתכן שמירב הזיקות יקשרו תובענה למדינה זרה" (שם, שם; לגישה דומה, ראו גם החלטת כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 6325/04 וינברג נ' נבון (2004)).
6. (א) בחינת מירב הזיקות מלמדת כי זיקות אלה מתמקדות בעיקרן ברומניה. הנתבע הוא תושב רומניה מזה 3 שנים. כתובתו הרשומה בהסכם ההלוואה, עליו מבוססת התביעה, היא ברומניה. נכס המקרקעין נשוא הסכם העקרונות/שותפות, אשר בזיקה אליו נחתם הסכם ההלוואה, נמצא ברומניה. הסכם העקרונות/שותפות עצמו נכרת ברומניה. החברה שהתקשרה עם התובע בגדריו של אותו הסכם היא חברה רומנית. עורכת הדין, אשר על פי הסכם ההלוואה היתה אמורה לחוות דעתה אם עיסקת המקרקעין האמורה היא עיסקה ראויה, היא תושבת רומניה, בעלת רשיון רומני. היא היתה אמורה לפעול על פי תשתית עובדתית ומשפטית שברומניה. הכספים נשוא הסכם ההלוואה אף הועברו בפועל ברומניה (ראו נספח ב' לכתב התביעה המקורי).
(ב) זו אף זו, בנסיבות העניין, יש ממש בטענת הנתבע כי חל הדין הרומני על ההתקשרות בין הצדדים. לעניין ברירת הדין בנוגע לדיני חוזים, נפסק כי יש להידרש לכוונתם המפורשת של הצדדים, וככל שכזו לא הובעה - יש לעמוד על "אומד דעתם על פי גורמים אובייקטיביים" (דברי כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 352/87 גרייפין קורפוריישן נ' כור סחר בע"מ, פ"ד מד(3) 45 (1990), בעמוד 62). לעניין זה, יש לאתר את ".... אותה שיטת משפט אשר בהסתמך עליה נכרת החוזה; זוהי השיטה אשר לעסקה הקשר הקרוב ביותר אליה" (שם, שם). בהקשר זה יש להידרש לנתונים כגון "... מקום כריתת החוזה, מקום ביצועו, זהות הצדדים לחוזה, שפת החוזה, מטבע התשלום ועוד" (שם, בעמוד 63).
(ג) קיימים שורה של גורמים אובייקטיביים המלמדים בבירור, כי לשיטת המשפט הרומנית יש את הקשר הקרוב ביותר להתקשרות. מדובר בהסכם שנכרת ברומניה. הוא קשור לעיסקת שותפות בחברה רומנית, שנכרתה ברומניה, ובמרכזה מקרקעין המצויים ברומניה. מרכז חייו של הנתבע ברומניה. עורכת הדין אשר חוות דעתה על עיסקת המקרקעין עומדת במרכז הסכם ההלוואה, היא תושבת רומניה ובעלת רישיון רומני לעריכת דין. המטבע בו מדובר הוא מטבע זר (יורו). גם על רקע זיקותיו של התובע לישראל, וגם בשים לב לטענתו כי סבר בעת מגעיו עם הנתבע כי הלה תושב ישראל (טענה אשר אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שכתובתו של הנתבע, הרשומה בהסכם ההלוואה, היא ברומניה, או עם העובדה שהסכם השותפות בין הצדדים התייחס לחברה רומנית, בבעלות הנתבע), עולה בבירור כי דין החוזה הוא הדין הרומני.
7. לתובע טענות שונות בדבר זיקה של העניין נשוא התובענה לישראל. משקלן של טענות אלה מוגבל. אכן, שני הצדדים אזרחי ישראל. התובע תושב ישראל. ברם, הטענות בדבר רכוש שיש הן לתובע והן לנתבע בישראל הועלו בלא תמיכה בתצהיר. אין תמיכה ברורה בתצהיר גם בטענות נוספות, ובהן הטענה כי הנתבע מגיע לישראל לעתים תכופות (הנתבע אישר הגעה לישראל לגיחות קצרות בלבד); הטענה כי רוב המשא ומתן לכריתת הסכם ההלוואה (אשר נחתם ברומניה) התקיים בישראל על ידי עו"ד עזריאל (עניין אשר לא עלה בכתב התביעה, לרבות לאחר שתוקן); והטענה כי על פי הסכמה בעל פה בין הצדדים, הכספים נשוא התביעה היו אמורים להגיע לחשבון התובע בישראל (כתב התביעה תוקן על מנת לכלול טענה לעניין זה; חרף זאת, בתצהיר התומך בבקשה האמורה אין טענה ברורה לעניין זה. בכתב התביעה המקורי אין כל טענה לעניין זה. גם בכתב התביעה המתוקן, הטענה הועלתה באופן כוללני, ובלא פירוט מינימלי.הנתבע הכחיש אותה לגופה, באופן ברור, בתצהיר שהגיש (בש"א 1261/10) .
8. התוצאה של כל האמור היא, כי מירב הזיקות הרלוונטיות הנוגעות להליך שבפניי מצביעות על כך, שהפורום הטבעי לדיון הוא הפורום הרומני, אשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה. מכל האמור עולה בבירור, כי אין זיקות של ממש, הקושרות את הסכסוך נשוא ההליך שבפניי לפורום בישראל.
9. נוכח כל האמור אודות הזיקות של ההליך לפורום ברומניה, המסקנה המתבקשת היא כי ציפיותיהם הסבירות של הצדדים בעת ההתקשרות הרלוונטית, היו כי סכסוך ביניהם יתברר ברומניה. שילובן של הזיקות עליהן עמדתי מלמד על כך בבירור. הציפיה הסבירה של הצדדים היא, כי הפורום המתאים לבירור מחלוקות ביניהם יהיה ברומניה.
10. נוכח שיקולים אלה, עולה גם כי הפורום הרומני הוא הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה. כפי שנפסק בעניין אלביטהנ"ל, "אין המדובר כאן באימוצם של שיקולים מערכתיים כשיקול עצמאי לדחייתה של תובענה". עם זאת, מניתוח הזיקות הרלוונטיות בולטת העובדה שלפורום הישראלי אין עניין אמיתי לדון בתובענה זו. הזיקות הרלוונטיות העיקריות הנוגעות לתובענה נעוצות ברומניה.