מונחת בפני בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, במסגרת תביעה בסדר דין מהיר, על סך 75,000 ש"ח.
1. לטענת המבקשים, המשיבה הינה חברה בפירוק, ובכך די על מנת להצביע על הפסקת פעילות ממשית מצידה, כך שקיים חשש כי ככל ותדחה התביעה, לא יוכלו המבקשים לגבות ממנה הוצאות משפט, ככל ויושתו עליה כאלה.
בנוסף, טוענים המבקשים, כי סיכויי התביעה קלושים בכל הנוגע למבקש 2, שכן כל טענות המשיבה מופנות למבקשת 1, שהיא החברה אשר בונה את הפרויקט נשוא התביעה, ואין מקום להרים את מסך ההתאגדות, ולהחיל חובה כלשהי על המבקש 2.
כמו כן, מציינים המבקשים, כי הטעות העומדת בבסיס התיק דנן נעשתה בתום לב, תוקנה מיד לאחר שהמשיבה הפנתה את תשומת ליבה של המבקשת 1 לפלישה הלכאורית, ואין מקום לדרוש את הסכום הנתבע במסגרת כתב התביעה, אשר אף אינו נתמך בכל ראיה.
2. המשיבה טוענת בתגובתה, כי מצבה הכלכלי איתן, שכן בבעלותה קרקע בפתח - תקווה, ששוויה מיליוני שקלים. כמו כן, הליכי הפירוק בהם מצויה המשיבה הינם הליכי פירוק מרצון, כאשר ברשותה ובבעלותה נכסי מקרקעין בשווי מיליוני שקלים. למעשה, מדובר בבקשה קנטרנית, אשר כל מטרתה לנסות ולהימנע מלהגיש כתב הגנה, ויש לדחותה.
3.
המצב המשפטי
תקנה 519 לתקסד"א, תשמ"ד - 1984 קובעת:
"א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע"
סעיף 353א לחוק קובע:
"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
ברע"א 10376/07,
הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים, (פורסם במאגרים) עמד בית המשפט העליון (מפי כב' השופט מלצר) על היחס שבין תקנה 519 לבין סעיף 353א.
עיקר תכליתה של תקנה 519 הינה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח הוצאות נתבע, בעיקר מקום שבו עסקינן בתביעה שסיכוייה קלושים. יחד עם זאת, אין להכביד יתר על המידה על מגיש תובענה, ולהגביל את הגישה לבתי המשפט רק לבעלי אמצעים (השווה: רע"א 2808/00,
שופרסל בע"מ נ' ניב ואח', פ"ד נ"ד (2) 845).
הפסיקה עסקה רבות בסוגיית חיוב תובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 519, היקף שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת בקשה זו והשיקולים המנחים, שכן התקנה אינה מציינת מתי יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו זו, והשיקולים הושלמו בפסיקה. נקבע, בין היתר, כי יש מקום לעשות שימוש בסמכות זו במקרה שבו התובע מתגורר בחו"ל או כאשר אינו מציין מען כנדרש, וכן מקום שבו מדובר בסיכויי תביעה נמוכים.
בנוסף לתקנה 519, בנמצא, כאמור, סעיף 353א לחוק. תכלית חקיקתו נועדה להבהיר שהמצב המשפטי שעוגן בסעיף 232 לפקודת החברות, לא השתנה עם חקיקת חוק החברות, כך שבכל הנוגע לתביעה המוגשת על ידי חברה, שערבות של בעלי מניותיה מוגבלת, חלים כללים מיוחדים. למעשה, סעיף 353א יוצר חזקה, לפיה, כאשר עסקינן בחברה זרה או בחברה בע"מ, הכלל הוא כי יש מקום לחייב בהפקדת ערובה, וחזקה זו ניתנת לסתירה, מקום שבו תוכיח החברה את הפרטים המנויים בסעיף 353א, ובראש ובראשונה את איתנותה הכלכלית. בפרשת
הנדסה ממוחשבת הנ"ל, ציין בית המשפט כי בהיותו של סעיף 353א חלק מדבר חקיקה ראשית, המהווה חוק ספציפי ומאוחר לתקנה 519, הרי שבעניינן של חברות, גוברות הוראותיו על פני הוראות התקנה.
סעיף 353א קובע, כי כשמדובר בחברה בע"מ, לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט לחייב את החברה התובעת להפקיד ערובה, אלא אם סבר שנסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או כשהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות ככל ויפסקו לחובתה. עוד קבע בית המשפט, כי בדונו בבקשה לפי סעיף 353א הנ"ל, ישקול בית המשפט בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. גם אם יסתבר שאין ביכולתה של החברה לעמוד בהוצאות אלה, גם אז אין מקום לחיוב מיידי של החברה בהפקדת ערובה, ובית המשפט יפנה לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה בהפקדה. במסגרת שיקולים אלה, של "נסיבות העניין", יש לשקול את האיזון בין הזכויות החוקתיות, סיכויי ההליך (ואין מקום להיכנס לעובי הקורה בסוגיה זו), הכלל לעומת החריג בעניינה של חברה וכיוצ"ב.
הנטל להראות כי קיימות נסיבות אשר אינן מצדיקות את החיוב בהפקדת ערובה מוטל על החברה התובעת.
4.
מן הכלל אל הפרט
ראשית אציין, כי לשם הדיון בבקשה, נכונה אני להניח כי עסקינן בתביעה אפשרית, ולא ניתן לקבוע כבר עתה, שמדובר בתביעה שסיכוייה קלושים.
לכתב התביעה צורפו נסחים מלשכת רישום המקרקעין, המעידים, לכאורה, על בעלותה של המשיבה במקרקעין נשוא התביעה. המשיבה טוענת כי מדובר במקרקעין בשווי של מיליוני שקלים, אשר מעיד על איתנותה הכלכלית. לטענה זו לא הובאה כל אסמכתא.