החלטה בתיק תא"מ 690-12-09

מבוא ; 

1. לפני בקשה לדחיית התובענה על הסף, שהגישה המבקשת בגדרי תובענה בסדר דין מהיר אשר הוגשה מטעם המשיבים (התובעים) ושעניינה בדרישה לשיפוי בגין כל הסכומים בהן נשאה משיבה 1 זאת במסגרת חבותה על פי פוליסת ביטוח שהוצאה ע"ש המבוטח מטעמה.

הרקע - בתמצית ;

2. משיבה 1 הינה חברה לביטוח העוסקת בין היתר בביטוחי רכב מנועי ואשר במהלך עסקיה הרגיל ביטחה בזמנים הרלוונטיים את רכבו של משיב 2 בביטוח מקיף (להלן: המשיבים).

3. המבקשת הנה חתם ביטוח מלונדון, חברת אוברסיז אינשורנס קונסלטנט (להלן: "אוברסיז"), אשר לאורך השנים שימשה כחתם ביטוח של חוזי ביטוח שהונפקו בשמה של המשיבה 4 חברת ביטוח זרה מרוסיה, חברת אינגוסטראך אינשורנס קומפני (להלן: "אינגוסטראך").

4. בתאריך 17/06/07 אירעה תאונת דרכים בין רכבו של מבוטח המשיבה 1 לבין רכב נהוג באותה עת בידי המשיב 3  - אלעד בר.

מכח חבותה על פי הפוליסה שילמה משיבה 1 למבוטחה את דמי הנזק בהתאם לתנאי הפוליסה וכן נשאה בדמי שמאות.

מששילמה התובעת את דמי הנזק למבוטחה, היא הגישה את תביעתה כנגד משיב 3 (אלעד בר) מכח זכות התחלוף העומדת לה בהתאם לפוליסה ולחוק חוזה ביטוח.

5. משיב 3 הגיש כתב הגנה במסגרתו הכחיש את הטענות שבכתב התביעה לרבות אחריותו לאירוע התאונה. כן הגיש המשיב 3 הודעה לצדדים שלישיים כנגד המבקשת אוברסיז וכנגד המשיבה 4 אינגוסטראך.

במסגרת ההודעה לצדדים שלישיים נטען, כי המבקשת והמשיבה 4 היו המבטחות של הרכב בו נהג המשיב 3, וככל שהוא יחויב לשלם כספים בגין התאונה, החובה לשלם את הנזק הנטען תחול על המבקשת והמשיבה 4.

6. ועתה מונחת לפני בקשה המבקשת לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. מהאמור בבקשה מסתבר כי בינתיים, במקביל לניהול ההליכים בתיק זה ובתיקים דומים אחרים, התנהלה בוררות בין המבקשת אוברסיז לבין המשיבה אינגוסטראך ובסיומה, בפסקי בורר של השופט (בדימ.) דוד גלדשטיין מיום 14.4.11 ומיום 28.9.11 ובפסק בורר בהליך ערעור בפני עו"ד ראובן בכר מיום 13.5.12 (להלן: "פסק הבורר"), נקבע כי פוליסות הביטוח הופקו כדין וכי אינגוסטראך חייבת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המבוטחים השונים.  על רקע האמור הגישה המבקשת בקשה לדחיית התביעה על הסף במסגרתה היא טוענת, כי פסק הבורר יוצר מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא ומשכך, שומה על המשיבה 1 להפנות כל תביעה שיש לה בקשר עם חוזה הביטוח לחברת הביטוח, אינגוסטראך.

דיון והכרעה;

7. השאלה המונחת להכרעה היא האם פסק הבוררות מקים השתק פלוגתא המונע מהמשיבה 1 להעלות את טענותיה במסגרת התביעה שבפנינו נגד המבקשת והמשיבים. אומר כבר בפתח הדברים כי לטעמי התשובה לשאלה זו היא שלילית ולפיכך דין הבקשה להידחות.

השתק פלוגתא

8. ההלכה קובעת כי נדרשים ארבעה תנאים לצורך הוכחת קיומו של השתק פלוגתא: "זהות הפלוגתא ברכיביה העובדתיים והמשפטיים; קיום התדיינות בפלוגתא בין הצדדים; סיום ההתדיינות בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא של חוסר הוכחה; ...ההכרעה בפלוגתא חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה, להבדיל מהכרעה שאינה נדרשת לצורך פסק-הדין" (ע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, פ"ד נח(4) 769, 796 (2004); ראו גם: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 (1968); ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נז(4) 769, 780 (2003)).

9. לטענת המבקשת, בפסק הבורר התקיים דיון בשאלה אם חוזי הביטוח שנכרתו עם אינגוסטראך בני תוקף, שזו בדיוק המחלוקת נשוא תביעה זו (סעיף 15 לבקשה). עיון בהודעה לצדדים שלישיים מעלה שלא כך הדבר. בהודעה לצדדים שלישיים העלה המשיב 2 מספר טענות שלא נידונו במסגרת פסק הבוררות ואשר דורשות ליבון והכרעה במסגרת התובענה שבפנינו, בין היתר נטען, כי זהות המבטחת על פי הפוליסה אינה ברורה שכן על פי הרשימה המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה מופיע רק צד ג' מס' 2 כאשר צד ג' 1 היא שלכאורה שילמה את נזקי התאונה שאירעו למשיב 2 (המודיע בהודעה לצדדים שלישיים) ומשכך הם פני הדברים אין מקום להיעתר לבקשה לדחיית על הסף.

10. הטענה שנדונה בפסק הבוררות הינה שאלת חוקיות הוצאת הפוליסות על ידי המבקשת, כן נקבע, כי המבקשת פעלה בהוצאת פוליסת הביטוח שלא כחוק מבלי שהיה לה רישיון מבטחת. ונראה לי שאין בקביעות הבורר כדי לחרוץ גורל הטענות שיש למודיע כנגד המבקשת במובן זה שיש מעשה בית דין. 

11. אני מוכן ללכת כברת דרך עם המבקשת, ולהניח לצורך הדיון כי קיים סיכוי סביר שבו ייקבע בעקבות פסק הבורר כי אינגוסטראך תחוייב לשפות את המשיבה 1 על נזקיה הנטענים ובמצב דברים זה מובן, כי בגין נזקיה הנטענים לא תוכל המשיבה 1 להיפרע גם מהמבקשת, אך כדי להגיע תוצאה זו יש לשמוע ראיות ולברר את העובדות לאשורן.

סוף דבר ;