אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 59130/07

החלטה בתיק תא"מ 59130/07

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
59130-07,743197-07,36372-08,711721-08,711723-08
03/07/2012
בפני השופט:
רונן אילון

- נגד -
התובע:
עדי אסף השקעות בע"מ
הנתבע:
הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ
החלטה

לפני שתי בקשות אשר הוגשו במסגרת תיק מס' 36372/08, שהינו אחד מהתיקים אשר מאוחדים במסגרת תיק זה. בבקשה האחת (בקשה 19 בתיק הממוחשב) עותרת התובעת לתיקון כתב התביעה; ובבקשה השנייה והקודמת לה בזמן (בקשה 13 בתיק הממוחשב) עותרת הנתבעת למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת.

הרקע לבקשות

1.              התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי השכרת רכבים ("ליסינג") והנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי ביטוח. בשנים 2005 - 2006 התקשרו הצדדים בחוזי ביטוח לפיהם בטחה הנתבעת את רכביה של התובעת. צדדי ג' הינם סוכנות הביטוח וסוכן הביטוח אשר בתיווכם נכרתו חוזי הביטוח בין התובעת לנתבעת.

2.              הורתם של התיקים המאוחדים בתיק זה בטענות הנתבעת לפיהן לא עמדה התובעת בהתחייבותה לתשלום הפרמיות ודמי ההשתתפות העצמית בגין חוזי הביטוח ונותרה חייבת לנתבעת כספים בגין הפרות אלו. על יסוד טענות אלו, הגישה הנתבעת כנגד התובעת ארבע תביעות, כמפורט בכותרת החלטה זו.

3.              התובעת מצידה, טענה שדווקא הנתבעת הפרה את התחייבויותיה לפי חוזי הביטוח. גולת הכותרת בטיעוני התובעת הינה הטענה להפרת התחייבות הנתבעת בחוזי הביטוח לשתף את התובעת ברווחיה, התחייבות אשר הוערכה על ידי התובעת בסך של 400,000 ש"ח. לטענה זו מוסיפה התובעת טענות בדבר אי תשלום כספים בגין תביעות שהוגשו ובסך של 305,200 ש"ח, חיוב בדמי השתתפות עצמית גם במקרה של אובדן מוחלט ובניגוד לחוזי הביטוח ועוד. טענות התובעת מפורטות בכתבי ההגנה אשר הגישה התובעת מפני תביעות הנתבעת וכן עומדות בבסיס תביעתה של התובעת לפיצויים בסך של 675,864 ש"ח, אשר הוגשה ביום 15.7.08 במסגרת ת.א. 36372/08, היא התביעה אשר במוקד החלטה זו.

4.              בכתב ההגנה שהוגש בתיק 36372/08, מכחישה הנתבעת את טענות התובעת ובין היתר טוענת כי ההסכמה בדבר השתתפות התובעת ברווחים התייחסה רק לחלק מרכיבי חוזי הביטוח וכי לא הייתה כל הסכמה לביטול חבות התובעת בדמי השתתפות עצמית. ככל שניתנה לתובעת התחייבות שכזו, טוענת הנתבעת, הרי שהיא ניתנה ביוזמת צדדי ג', סוכני הביטוח, שלכן גם הוגשה הודעת צד ג' נגדם. לכתב ההגנה הוסיפה הנתבעת כתב תביעה שכנגד.

5.              הדיון בכל התביעות אוחד, ההליכים המקדמיים נעשו בעצלתיים ובהחלטה מיום 12.6.11 נמתחה ביקורת על התנהלות הצדדים, הוקצבו מועדים להגשת תצהירים והתיק נקבע להוכחות למועד שלאחר מכן נדחה ונקבע לנובמבר 2012.

6.              ביום 26.12.11 הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה וכן עתרה לזימון עדים, בקשה לה התנגדו יתר בעלי הדין וחייבה מתן החלטות נפרדות. בעקבות הגשת התצהיר, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת סעיפים ממנו בטענה לשינוי והרחבת חזית. לאחר מכן הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה ושתי הבקשות הללו עומדות להכרעה. יצוין, כי למרבה הצער התעכבה ההחלטה בבקשות אלו הן עקב הכמות הרבה של כתבי טענות, הן עקב תקלה שהביאה לאובדן התיק במזכירות והן מאחר והתיקים ישנים ורבים ממסמכיהם לא סרוקים בתיק הממוחשב.

דיון

7.              תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

8.              כבכל בקשה המוגשת לפי התקנות, גם על בקשה לתיקון כתב תביעה חלה תקנה 241 בתקנות, שלפיה חייב מגיש הבקשה לתמוך בתצהיר את העובדות עליהן מתבססת הבקשה. להוראה כללית זו מתווספת הוראה ספציפית בתקנה 92 בתקנות, שלפיה "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". דהיינו, בנוסף לתצהיר המבסס את העובדות בגינן מוגשת הבקשה, יש לתמוך בתצהיר אף את העובדות עצמן שאותן מבקשים לצרף או לשנות (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 162).

9.              בבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה, מתייחסת התובעת לשלושה רכבים ספציפיים מהרכבים שבוטחו אצל הנתבעת ואשר בגינם נכללו רכיבים בתביעה. כך טוענת התובעת כי לגבי אחד הרכבים (סיטרואן ברלינגו מספר 41-852-57) הסתבר לה שהשיק שנמסר לה כפיצוי על גניבת הרכב כלל לא נפרע ולכן הנזק בפועל הינו 79,563 ש"ח ולא רק 10,000 ש"ח כפי שנתבע. כך טוענת התובעת כי לגבי רכב שני (רנו קנגו מספר 87-346-50) נתבעו רק דמי השתתפות עצמית אך הסתבר שלא שולם כלל פיצוי על תאונה שעבר הרכב ולכן הנזק בפועל הינו 41,981 ש"ח ולא רק 10,000 ש"ח כפי שנתבע. כך גם טוענת התובעת ביחס לרכב שלישי (סובארו אימפרזה מספר 76-165-14) כי אסור היה לנתבעת לשלם פיצויים לצד ג' על תאונה בה היה מעורב הרכב שכן צד ג' אשם מוחלט בתאונה, שלכן מבקשת התובעת לתקן את תביעתה מדמי השתתפות עצמית בסך 3,200 ש"ח לפיצוי כולל בסך 13,186 ש"ח.

נוסף להתייחסות האמורה, טוענת התובעת כי בנסיבות נשוא התביעה יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום ריבית מיוחדת לפי סע' 28א בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, וכיוון שלא נתבעה ריבית מיוחדת זו בכתב התביעה, עותרת התובעת לתיקון כתב התביעה גם בעניין זה.

ארבעת התיקונים לעיל מבקשים להביא להגדלת סכומי התביעה באותם ראשים כאמור. מאידך, במסגרת אותה בקשה לתיקון כתב התביעה, עותרת התובעת גם לתיקון סכומי התביעה ביחס ל- 7 רכבים על דרך הפחתת סכום התביעה וכן גם לתיקון התביעות לתשלום בגין ההשתתפות ברווחי הנתבעת והזיכויים בגין ביטול פוליסת ביטוח כך שגם אלו יוקטנו. כך, בסך הכל, עותרת התובעת לתיקונים אשר תוצאתן הקטנת סכום התביעה לסך של 435,121 ש"ח במקום 675,864 ש"ח. לתיקונים מתבקשים אלו מוסיפה המבקשת בקשה לתיקון טעות בציון היקף הפוליסות שנרכשו מהנתבעת ואשר אין לה השלכה על סכומי התביעה.

10.          פירוט רכיבי התיקון המתבקשים בבקשת התובעת, נועד להמחיש כי הבקשה כולה, מראש עד זנב, מתבססת על טענות עובדתיות. כך ביחס לעיתוי הגשת הבקשה, שכן לטענת התובעת התיקון המתבקש הינו פועל יוצא של מידע שהגיע לאחר הגשת התביעה (סעיף 47 בבקשה) ומידע לקוי שהיה לתובעת בעת הגשת התביעה (סעיף 49 בבקשה). כך ודאי לגבי הטענות העובדתיות אשר מבקשים להוסיף לתביעה. מאידך, מסתבר שהבקשה כלל איננה נתמכת בתצהיר.

11.          חלף תצהיר התומך בבקשה, מפנה התובעת לתצהיר העדות הראשית אשר הוגש מטעמה, תצהירו של מר שאול שגיא מיום 20.12.11. לשיטתה, האמור בתצהיר זה תומך בעובדות הנדרשות לבקשה זו לתיקון כתב התביעה. טענה זו לא ניתן לקבל.

ראשית, ככלל, רשאי מבקש להימנע מצירוף תצהיר לתמיכה בבקשה אם העובדות עליהן מתבססת הבקשה עולות מהמסמכים המצורפים לבקשה או ממסמכים אחרים המונחים בפני בית המשפט (ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' בע"מ (בפירוק), פ"ד נז (6) 597, 603). עם זאת, כלל זה מתייחס למצב בו העובדות אינן במחלוקת או שהעובדות הרלוונטיות ממילא מתבססות על מסמכים שכבר צורפו (רעא 340/05 ד"ר יעקב וינרוט נ' עזרא עורקבי [פורסם במאגרי המידע] 17.7.05). מצב בו הוצהרו העבדות הרלוונטיות בתצהיר אחר, בין בבקשה אחרת, בין בתיק עצמו ובין בתיק אחר, איננו מצב של עובדות שאינן במחלוקת ואיננו פוטר מהחובה לצרף תצהיר לתמיכה בבקשה עצמה. למעשה, ההפנייה לתצהיר אחר דומה למצב בו ניתן תצהיר לאקוני על דרך ההפנייה למסמך אחר, הפנייה הפוסלת את התצהיר ואיננה מאפשרת הגשתו (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 717). כיוון שהעובדות עליהן מתבססת הבקשה אינן עולות מהמסמכים שהוגשו, כיוון שהפנייה לתצהיר אחר איננה אפשרית, משמעות הדבר היא שהבקשה כלל איננה נתמכת בתצהיר ודי בכך כדי לדחותה.

שנית, אפילו ניתן היה להסתפק בתצהיר עדות ראשית שהוגש בתיק בנפרד לתמיכה בבקשה, לא היה בכך כדי לסייע לתובעת שכן אין בו תמיכה בעובדות הרלוונטיות לבקשה זו. יש לזכור כי עסקינן בבקשה לתיקון כתב תביעה המוגשת בשלב מאד מאוחר של ההתדיינות, כמעט ארבע שנים (!) לאחר הגשת כתב התביעה ולאחר שכבר הוגשו תצהירי התובעת, הסתיים קדם המשפט והתיק קבוע להוכחות. במצב זה חייבת הייתה התובעת לפרט ולהסביר את עיתוי הגשת הבקשה, את המאמצים שנעשו (אם נעשו) לברר העובדות מבעוד מועד ואת הסיבה לכך שלא ניתן היה להגיש הבקשה זה מכבר. דבר מאלו אין בתצהיר אליו מפנה התובעת. ולא בכדי, שהרי אין אלו עובדות שניתן לצפות למצוא בתצהיר עדות ראשית ולא כל שכן בתצהיר המוגש חודשים טרם הגשת הבקשה. ובהעדר התייחסות הננו שוב באותו מצב של בקשה הנעדרת תצהיר לתמיכה בעובדות עליהן היא מתבססת. כך גם ביחס לטענות בבקשה עצמה, הטענה לפיה נמנעה הנתבעת מהתחשבנות, הטענה למידע שהגיע באיחור וכד' (טענות התובעת בסעיפים 47 ו- 49 בבקשה). אין התובעת עושה כל ניסיון להפנות לתמיכה בטענות אלו בתצהיר העדות הראשית ומשמע, שוב, שהטענות אינן נתמכות בתצהיר.

12.          קושי נוסף בבקשה טמון בעתירה להוספת תביעה לתשלום בגין שלושה אירועים שאירעו לשלושה מהרכבים שבוטחו על ידי הנתבעת. התיקון המבוקש מיועד, למעשה, להוספת תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין שלושה מקרים אלו. כולם, לפי הנטען בבקשה, מקרים שהתרחשו בשנים 2006 - 2007. בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזי הביטוח, התשמ"א-1981, תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח הינה 3 שנים. הוספת תביעה לתגמולי ביטוח על דרך של תיקון כתב התביעה עלולה איפוא לפגוע בזכותה של הנתבעת להעלות טענת התיישנות כנגד עילות אלו ובכך גם עלולה להיגרם לה פגיעה שלא ניתן לכפר עליה בפסיקת הוצאות. גם לכך לא מתייחסת התובעת בבקשתה וגם בכך טעם לדחיית הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ