1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש, הנתבע, במעמד צד אחד לאחר שלא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע בעניינו.
2. מועד ההוכחות נקבע במעמד עורכי דינו של המבקש, תורג'מן ואבן טל, ולפיכך רואים את המבקש כאילו ידע על הדיון.
3. לאחר קביעת מועד ההוכחות ביקש ב"כ להתפטר מהיצוג, ובהחלטתי קבעתי, למעלה מן הצורך, כי על ב"כ המבקש להודיע למבקש על מועד הדיון ועל חובתו להתייצב לדיון.
4. בבקשתו מנסה המבקש לגלגל את האחריות למחדלו לפתחו של עו"ד תורג'מן, בטענה כי הוא לא הודיע לו על מועד הדיון.
5. בהתאם לתגובתו של עו"ד תורג'מן, תגובה האמינה עלי, עו"ד אבן טל ממשרדו של עו"ד תורג'מן שטיפל בתיק, הודיע למבקש על מועד הדיון ואף הזמין אותו למשרד כדי לקבל את החומר לקראת הדיון, אך המבקש לא עשה דבר.
כמו כן נאמנה עלי גירסתו של עו"ד תורגמן לפיה ההודעה בעניין חובתו של המבקש להתייצב לדיון הועברה למבקש גם באמצעות ב"כ החדש, עו"ד בטש.
6. אינני מאמין למבקש כי לא ידע על מועד הדיון, המבקש טען בצורה סתמית כי לא ידע על מועד הדיון, והוא לא הסביר הכיצד עורכי דינו לא מסרו לו על מועד זה ומדוע לא ניסה לברר את מועד הדיון עם עורכי דינו, לאחר הדיון הקודם, או לאחר התפטרותם מייצוגו, אין זאת אלא שהמבקש היה אדיש לנעשה במשפטו ולפיכך אין עליו אלא להלין על עצמו בלבד.
7. גם אילו האמנתי לטענת המבקש לפיה עו"ד תורג'מן לא הודיע לו על מועד הדיון לאחר התפטרותו, לא היה בכך כדי לשנות את העובדה לפיה מועד הדיון נקבע במעמד שני עורכי דינו של המבקש, כאשר אלו ייצגו אותו, ודי בכך לצורך הקביעה כי ידע על הדיון.
8. התנהגותו של המבקש והתעלמותו מדעת מההליכים ומדיון ההוכחות עולים כדי זלזול בבית המשפט.
9. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ...."
10.
בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה.
11. בענייננו, מבחינה ההלכה הפסוקה בין שני מקרים : האחד, מקרה בו נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק - הדין, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן פסק - הדין. במקרה זה, זכאי הצד המבקש ביטול פסק - הדין, כי בית המשפט יבטלו מתוך חובת הצדק ."ex debito iustitiae" בעניין זה, סמכות בית המשפט לביטול פסק - הדין האמור היא סמכות שבחובה ולא בשיקול הדעת.
12. השני, מקרה בו ניתן פסק - הדין כדין, ולא קנויה למבקש זכות בדין לביטולו. הביטול במקרה דנן נתון לשיקול דעת בית - המשפט שנתן פסק - הדין. בבואו להחליט בעניין זה, יבדוק בית - המשפט את סיבת המחדל באי הגשת כתב ההגנה במועד שנקבע לכך בהזמנה לדין, וכן סיכויי הצלחת הנתבע - המבקש ביטול פסק - הדין, אם יבוטל פסק - הדין ויורשה להתגונן במשפט, כאשר עניין סיכויי ההצלחה הוא העיקר ולמחדל באי הגשת כתב ההגנה במועד, יש רק חשיבות משנית. (ראו -
זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 742 - 725 והפסיקה המצוטטת שם;
א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שישית, 278 - 274 ,2001;
ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים - 204 - 203 ,1999;
מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי, כרך א', 2000, פרק נ', ע"א 6157/97
גבל בע"מ נ. גראל ערד (1983) בע"מ ואח', פ"ד נא (879 ,877 ,(4).
13. במקרה שלפני מדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת בית המשפט, שכן פסק הדין ניתן כדין, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון הוכחות שעליו ידע,
14. שקלתי האם אין מדובר במקרה שבו זלזולו של המבקש מצדיק את דחיית בקשתו מבלי לבדוק כלל את סיכויי הגנתו, אולם הגעתי למסקנה כי דחיית בקשתו, מבלי לבדוק את סיכויי הגנתו, תהווה תגובה קיצונית מידי ושלילת יומו של המבקש בבית המשפט.
15. לאחר שעיינתי בטענות ההגנה, לא אוכל לומר כי אין למבקש סיכויי הצלחה בהגנתו וכי לא ניתן לומר כי אין למבקש "הגנה אפשרית ולאו דווקא בטוחה".
16. לפיכך הגעתי למסקנה כי יש למקום לביטול מותנה של פסק הדין.
17. המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום. ישולם הסכום האמור במועד ויומצא על כך אישור לבית המשפט, יבוטל פסק הדין ויקבע מועד חדש להוכחות. לא ישולם הסכום במועד, תידחה הבקשה לביטול פסק דין, ופסק הדין יעמוד על כנו ויתווסף לו סכום ההוצאות שפסקתי בבקשה זו.