תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38078-12-12
31/01/2013
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
- נגד - |
התובע:
ארז בוגנים עו"ד יעקב זיו
|
הנתבע:
עו"ד בעז קראוס עו"ד עמית אלזם
|
החלטה |
לפניי בקשה לסעד זמני לחיוב המשיב לתקן נזילה בדירה שבשליטתו, שמעל דירת המבקש.
1. המבקש, עורך דין במקצועו, הוא בעליה של דירה בבניין מגורים בדרך נמיר 96 בתל אביב, המשמשת אותו כהשקעה למגורים והיתה מושכרת עד לאירועים מושא ההליך. המשיב מונה כנאמן על עזבונה של המנוחה אורלי הר צבי ז"ל, שדירתה שוכנת מעל דירת המבקש.
2. לטענת המבקש מאז 11.11.12 החלו נזילות מסיביות בדירה שמעליו, דבר שהסב נזקים לדירתו. הוא פנה למשיב והלה אף פעל לתיקון הנזקים אך הנזילות לא פסקו. מכאן החלו סדרת נזילות, נזקים והתכתבות נמרצת בין הצדדים, שלא נרחיב בה, אך אשר לטענת המבקש לא הביאה לפתרון הנזילות.
3. על רקע האמור הגיש המבקש תביעה כספית ע"ס כ-20,000 ש"ח נזקיו הנטענים, וכן לצו עשה שיחייב את המשיב לתקן לאלתר את בעיית הרטיבות, כמו גם לשפץ את דירת המבקש. בגדרי התובענה עתר המבקש לצו עשה זמני, שיחייב את המשיב לתקן לאלתר את הנזילה מדירתו או להתיר למבקש להכניס לדירת המשיב אנשי מקצוע מטעמו (ועל חשבון המשיב) על מנת שיתקנו את הנזילה. בקשה זו היא שלפניי.
4. בתגובת המשיב נטען כי הוא פעל נמרצות לתיקון כל התקלות שהמבקש הצביע עליהן, תוך הסתייעות באנשי מקצוע שביצעו שיפוצים בדירת המנוחה, אשר הודיעו על כך שכל התקלות טופלו בהצלחה. המבקש מצדו חזר וגולל באריכות את כל פרשת הנזילות מראשיתן ועד סופן, בהדגישו כי אלו לא נסתיימו ויש עדיין מקום להורות לשיטתו על מתן הצו האמור.
5. נעיר כאן כי כפי שהקורא יכול להבין מיד, המדובר בסכסוך שניתן לתמוה כיצד בא לעולם. לכאורה שיתוף פעולה ומעט רצון טוב של הצדדים אמורים להביא לפתרון המחלוקת, שהוא אינטרס משותף באופן מובהק. עניין זה ניסיתי לבררו בדיון ביום 3.1.13. לבסוף, וחרף הטחת ביקורת נמרצת בעיקר של המבקש נגד המשיב וכנות מאמציו, השכילו הצדדים להגיע לכדי הסכמה דיונית. נקבע כי המשיב יפעל מיידית באמצעות איש המקצוע מטעמו לביצוע התיקונים, תוך עדכון המבקש וכאשר לזה זכות לבקר בדירה שבשליטת המשיב. כן נקבע שאם המבקש יסבור כי בתיקונים האמורים אין די, הרי שיהא רשאי לבקר עם אנשי מקצוע מטעמו בדירת המשיב, ואנשי המקצוע מטעם המבקש אף יהיו רשאים לבצע את התיקונים, ובלבד שהדבר יעשה בתיאום עם המשיב ותוך החזרת מצבה של דירת המשיב לקדמותה מיד עם סיום התיקונים. הצדדים נתבקשו למסור עד יום 10.1.13 הודעה מעדכנת בשאלה אם היה בהסדר האמור כדי לייתר את המחלוקת ביחס לתיקונים (להבדיל מכל מחלוקת כספית).
6. ביום 27.1.13 הודיע המבקש, בהודעה לאקונית, כי הרטיבות לא טופלה כראוי, חרף טענת המשיב כי טיפל בה, ולפיכך הנזקים מחריפים והולכים מדי יום, כך שאין מנוס ממתן הסעד המבוקש. המשיב הודיע מנגד כי פעל במרץ לביצוע התיקונים, כמפורט בהודעתו, הנזילה תוקנה, ואיש מקצוע מטעם המשיב אף יבצע צביעה בדירת המבקש לאחר שהרטיבות תתייבש. המשיב מחה על דרך התנהלותו של המשיב ופניותיו לבית המשפט ללא צורך, לטענתו.
7.
דין הבקשה - להידחות.
אשר ל
סיכויי התובענה: הכרעה עובדתית במחלוקת שבין הצדדים לא תושג כנראה אלא בתיווכו של מומחה מטעם בית המשפט. בכל מקרה, ראיות טובות לכך שקיימת עדיין נזילה - אין, והטענות שהעלה המבקש בהודעתו האחרונה היו לאקוניות ונעדרות תימוכין. ניכר כי הוא מלא טענות כרימון כלפי המשיב, אך התקשיתי להתרשם מקיום עיגון לטענות קשות ורבות אלה. ניכר היה, ולו מחליפת המכתבים הענפה שבין הצדדים, כי אין מדובר במשיב שהתעלם מפניות לביצוע תיקונים ולא עשה דבר על מנת לנסות ולשתף פעולה עם המבקש, ומכאן דומה בשלב זה שרבות מן הטרוניות אינן במקומן.
לסוגיית סיכויי התביעה מתווספים נתונים מכריעים הנעוצים ב
מאזן הנוחות. המבקש עותר לקבלת סעד "זמני" שאינו אלא הסעד הקבוע המבוקש בתביעתו (לצד הפיצוי הכספי). כל זאת טרם שנבדקו העובדות לגופן. מתן סעד זמני שכזה אפשרי, אך חריג, והמקרה דנן אינו חריג. יתרה מכך - ספק רב אם סעד כזה יועיל: בהסדר הדיוני אליו כיוונתי ביום 3.1.13 ניתן למבקש באופן מעשי כל מבוקשו: המשיב התחייב לפעול לביצוע התיקונים, תוך פיקוח אפשרי של המבקש, ולמבקש הותרה הזכות להשלים את התיקונים תחתיו אם לא ישבע רצון מאלו. בכל זאת חזר המבקש לבית המשפט, באופן מפתיע, יש לומר, והוא מבקש באופן מעשי אותו סעד שכבר ניתן לו בדרך של הסכמה ולא הועיל לשיטתו. דווקא תלונותיו החוזרות של המבקש מדגישות שאם יינתן סעד כאמור, חזקה שבתוך ימים אחדים יימצאו הצדדים חזרה בבית המשפט בבקשה לבזיון בית משפט מטעם המבקש, אשר ישוב ויטען כי התיקונים אינם מניחים את דעתו, ובית המשפט יישאר נטול נתונים לקבוע אם יש בסיס לטענות שכאלה.
ועוד יצוין, לעניין מאזן הנוחות: אין המדובר בדירה המשמשת את המבקש למגוריו. זו דירה להשקעה. ברור שאין להקל ראש בהשקעה זו, ובכך שהמבקש נאלץ לשאת בתשלומי משכנתא בלא שיעלה בידו להשכיר את הדירה. אולם המדובר בנזק כספי והפיך, מצב שהוא שונה משל מי שמוצא עצמו בן בלי בית בשל נזילה מדירת שכנו מלמעלה.
8. הבקשה נדחית אפוא. אף שגם לסברתי לא היה מקום להגשת הבקשות השונות בידי המבקש, הרי שאמנע מחיובו בהוצאות זו הפעם, גם אם בדוחק, וזאת רק נוכח ההכרה במצוקתו.
ניתנה היום, כ' שבט תשע"ג, 31 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.