בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות.
1. המשיב הגיש נגד המבקש תביעה בסדר דין מהיר לתשלום 21,760 ש"ח (להלן
התביעה העיקרית). המבקש הגיש נגד המשיב תביעה שכנגד על סך 52,000 ש"ח (להלן
התביעה שכנגד). דיון מקדמי בהליך במעמד הצדדים נקבע ליום 21.2.2012. המבקש, שהינו מיוצג בהליך, לא התייצב לדיון; כך גם באת-כוחו. על כן ניתן במעמד המשיב ובא-כוחו פסק-דין שקיבל את התביעה העיקרית ומחק את התביעה שכנגד תוך פסיקת הוצאות בגינן (להלן
פסק-הדין).
2. המבקש עותר להורות על ביטול פסק-הדין. המשיב מתנגד לכך. אין חולק על כך שהמבקש זומן לדיון כדין. בתיק בית-המשפט מצוי אישור מסירה המעיד על כך והדבר צויין בגוף פסק-הדין. לטענת המבקש טעה ברישום מועד הדיון ביומנו תוך שהוא פוטר את באת-כוחו להתייצב לדיון, ועל כן לא נכח בדיון לא הוא עצמו ואף לא עורך-דין שייצגו.
3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו בגדרה מצאתי שיש להיעתר לבקשה ולבטל את פסק-הדין, זאת תוך התנאת הביטול בחיוב המבקש בתשלום הוצאות הבקשה והדיון שירד לטימיון למשיב. להלן יובאו הטעמים לכך.
(א) משנמצא שהמבקש הוזמן לדיון כדין אינה קמה חובה לבטל את פסק-הדין על-יסודם של טעמי צדק והביטול מסור לשיקול-דעת בית-המשפט. בהפעלת שיקול-הדעת יתן בית-המשפט את דעתו לסיבה שבעטייה לא התייצב המבקש לדיון מחד גיסא ולסיכויי הצלחתו בהליך גופו מאידך גיסא; השיקול שבסיכויי הצלחת המבקש הוא העיקר [רע"א 1958/00
נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 9565/09
מרגוליס נ' גנץ (טרם פורסם, 10.8.2010)].
(ב) עיון בכתבי-הטענות שהגישו בעלי-הדין מעלה שלמבקש סיכויי הצלחה לכאוריים, הן בכל הקשור להגנתו מפני התביעה העיקרית והן באשר לתביעה שכנגד שהוגשה על-ידו. אכן, טעות שטעה בעל-דין ברישום מועד דיון שנקבע מהווה טעם להיעדרות מן הדיון שעוצמתו פחותה עד מאוד והוא נעוץ במובהק במחדלו של המבקש שבשקידה ראויה ניתן היה להימנע ממנו. יחד עם זאת כלל הוא שטעות או מחדל של בעל-דין ניתנים לתיקון אגב פסיקת הוצאות הולמות לצד האחר, ובלבד שלא יהא בכך כדי להסב עוול לצד האחר שכן אין מתקנים עוול בעוול [ע"א 189/66
ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477 (1966)]. על-פי אמת מידה זו יש לנהוג בענייננו.
(ג) אין בדעתי להידרש לטענות באי-כוחם של הצדדים על-אודות דברים שהוחלפו ביניהם בקשר עם הבקשה דנן.
4. אני מורה אפוא כלהלן:
(א) המבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון מיום 21.2.2012 והבקשה דנן בסך של 4,000 ש"ח, תוך 30 יום מן המועד בו תומצא לו החלטה זו וללא קשר לתוצאות ההליך. תשלום ההוצאות במלואן ובמועדן יהווה תנאי לביטול פסק-הדין.
(ב) לא תשולמנה ההוצאות במועד שנקבע לכך, יעמוד פסק-הדין על מכונו ללא צורך במתן החלטה נוספת.
(ג) תשולמנה ההוצאות, יגיש על כך המבקש הודעה לבית-המשפט ואזי יבוטל פסק-הדין ויקבע מועד לדיון אגב מתן הוראות בדבר המשך הבירור.
ת.פ. 31.5.2012.
המזכירות תמציא את ההחלטה בדואר רשום.
ניתנה היום, ב' אייר תשע"ב, 24 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.