1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקש ביום 26.02.2012 בהעדר הגנה נגד המבקש ביום 26.02.20012.
2. בתצהירו טען המבקש, כי הוא מעולם לא קיבל העתק מכתב התביעה וכי נודע לו לראשונה על פסק הדין רק ביום 02.03.2012, עת נודע לו מעו"ד דקדוקי על מתן פסק דין נגדו.
לגוף התביעה טוען המבקש, כי יש לו סיכויי הגנה שכן יש לו גרסה אחרת מזו של התובעת אודות נסיבות התאונה שלפיה, מבוטח התובעת הוא זה שאחראי לקרות התאונה נשוא התביעה.
3. הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה לביטול פסק הדין, ובמהלך הדיון נחקר מבצע המסירה מטעם המשיבה למבקש וכן המבקש עצמו.
מבצע המסירה שב וטען, כי הוא ביצע את המסירה לאשתו של המבקש, בשם סיהאם, לאחר שזו הזדהתה בפניו כאשתו של המבקש.
לעניין נסיבות אירוע התאונה, טען המבקש:
"כן, אני יורד מרח' החשמל לכיוון גשר פז, היה פקק אחר הצהריים וירדתי לאט לאט זה נתיב אחד, הגיע התור שלי, לקחתי ימינה, אין לי שמאלה שם, הסתכלתי שמאלה, שהכנסתי להילוך ראשון שמעתי מכה אחת, יצאתי מהרכב וראיתי רכב פרטי שפגע בטמבון שלי, והוא אמר שהוא טעה כי רצה לעקוף את הפקק והוא ממהר, זה פול טריילר". ר' עמ' 12 לפרוטוקול ש' 12-15.
4. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם וכל אחד חזר על גרסתו.
5. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובדברי שני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת.
לפני הרצאת הנימוקים החלטתי זו דוחה את הבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק, שכן המבקש לא הצביע על פגם כלשהו במסירה הגורם לבטלותה, שכן המסירה בוצעה במען המבקש לאשתו בשם סיהאם, שבחקירתו טען כי היה מסוכסך איתה. לא הוגש תצהיר של סיהאם שבו היא מכחישה את מסירה ועל כן, דין הבקשה לביטול מחובת הצדק להידחות.
אשר לביטול מכוח שיקול הדעת.
הפסיקה קבעה, כי בבוא בית המשפט להכריע בשאלה אם לבטל החלטה שניתנה בהעדר הוא שואל את עמו שתי שאלות:
מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש, שאלה זו פחות חשוב מהשאלה העיקרית, מהם סיכויי ההגנה של המבקש.
אם יתברר שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט, וללא כל סיבה סבירה, הרי יש להניח שבית המשפט ייעתר לו רק אם ישוכנע שאחרת ייגרם עיוות דין בולט, אולם אם אי-ההופעה אירעה מצירוף נסיבות אומלל ויחד עם זאת מסתבר שיש הגנה סבירה לגופו של עניין יטה בית המשפט לבטל את ההחלטה בהעדר הגנה או התייצבות.
ר' לעניין זה; בר"ע 301/081
אפל נ. קפח, פ"ד לז(3), 440.
ובאשר למעמדה החוקתי של הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, ר' דברי כב' השופטת פרוקצ'ה בהחלטה בתיק 1643/00
פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה - ירושלים, תק-על-2000(3), 237.
"...יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, אילו ניתן לבקשת המבקשת, נחשבת כיום לזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול פסק הדין".
במקרה שבפנינו, המבקש התרשל בטיפול בתביעתו, עת לא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך ללא הצדקה לכך, אך עניין המחדל הזה מתגמד לעומת סיכויי ההגנה של המבקש והזכות החוקתית לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ובית המשפט נוטה לפסוק הוצאות נגד המבקש אם הוא התרשל או היה מחדל מצידו באי-התייצבות או אי-הגשת כתב הגנה במועד.
לעומת זאת, למבקש ישנה גרסה אחרת לנסיבות אירוע התאונה שבאה לידי ביטוי בתצהיר והוא אף חזר עליה חקירתו על התצהיר, עמ' 12 לפרוטוקול ש' 13-16, גרסה זו אם תתקבל יהיה בה בכדי לשנות את תוצאות פסק הדין.