תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
26974-06-11
20/06/2012
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
התובע:
1. בית מרקחת גולן בע"מ
2. פריד דאו
|
הנתבע:
1. חברת פרטנר תקשורת בע"מ
2. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשת נתבעת מס' 1 (להלן: "פרטנר") למחוק את כתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים, לאחר שניתנה רשות לתיקון כתב התביעה בהחלטה מיום 4.3.12, וזאת מאחר והתובעים חרגו מהרשות שניתנה להם, עפ"י בקשתם, ומעבר לצירוף התובע מס' 2 כפי שהתבקש בבקשתה המקורית של התובעת מס' 1 (להלן: "החברה"), הוסיפו התובעים עובדות חדשות וצירפו ראיות חדשות שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי, וכן ערכו שינויים נוספים, הכל כמפורט בסעיף 7 לבקשה.
לטעמה של פרטנר, ניצלו התובעים לרעה את הרשות שניתנה להם לתקן את כתב התביעה (בשלישית!), ולפיכך יש להורות על מחיקתו.
התובעים בתגובה ציינו כי החלטת בית המשפט לא הגבילה את היקף התיקון שהותר, ומשראה בית המשפט לנכון ליתן אפשרות לתקן את כתב התביעה (על דרך צירוף התובע 2 ופירוט עילת תביעתו), בכפוף להפקדת הסך של 2,500 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעים, אין מקום לקבוע כי פירוט נוסף של העובדות שבבסיס התביעה והשינויים המינוריים שנערכו על מנת שכתב התביעה יבסס גם את עילת התביעה של התובע 2, חורגים מההיתר שניתן.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת התובעים ותגובת פרטנר לתגובה זו, וכן בכתבי הטענות, ולאחר השוואה מדוקדקת כפי שפירטה פרטנר, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
אכן נכון כי בכתב התביעה המתוקן בוצעו תיקונים החורגים מצירוף התובע 2 ופירוט עילת תביעתו גרידא, וזאת לכאורה בניגוד לאמור בסעיף 6 לבקשת החברה לצירוף תובע כי: "אין בצירוף מר דאו פריד כתובע נוסף בכדי לשנות את התמונה
כולל כתבי בית דין...", אולם מנגד, אין בתיקונים שבוצעו כדי לחרוג מגדר התיקון שהותר בהחלטתי, שכן אין בהם שינוי מהותי של עילת התביעה או של העובדות שבבסיסה.
ממילא, בהחלטתי לקחתי בחשבון את העובדה כי תיקון כתב התביעה עלול לחייב תיקון כתבי ההגנה שכבר הוגשו בתיק, וזאת בניגוד לעמדת החברה בבקשתה, ובשל כך אף חייבתי בהפקדת הוצאות. במקרה דנן משהחלטתי נתנה היתר לתיקון כתב התביעה לצורך צירוף התובע 2, ולאור העובדה כי ההחלטה לא התבססה על נוסח של טיוטת כתב תביעה מתוקן (שכן התובעים כלל לא סברו כי הצירוף מצריך תיקון כתב התביעה), הרי שלא ניתן במקרה זה לקבוע שהתיקונים שבוצעו חרגו מהרשות שניתנה, שכן זו לא הוגבלה לתיקון מסוים (מבחינה טקסטואלית) שהתבקש. אמנם נכון כי הרשות שניתנה התייחסה לתיקון לצורך צירוף תובע 2 ועילת תביעתו (כפי שעולה ברורות מההחלטה), וחלק מהתיקונים לא היו
מחוייבים כחלק מפירוט עילתו של תובע 2 (כגון: הוספת העובדה שהתובעים פנו לפרטנר לפחות 3 פעמים בשבוע - סעיף 15 לכתב התביעה המתוקן), אולם אין בכך לקבוע כי מדובר בחריגה המצדיקה את מחיקת כתב התביעה המתוקן, שהינו, לכל הדעות, צעד דרסטי.
על אף שצודקת פרטנר כי לא היה מקום שהתובעים יעלה טענה בדבר "משיכת זמן" מצידה מקום בו התובעים הם שתיקנו, פעם שלישית, את כתב התביעה, הרי שיש טעם בתחושת התובעים כי פרטנר מנסה, בכל דרך פרוצדוראלית העומדת לרשותה, למנוע את בירור התובענה של שני התובעים לגופה, והבקשות הרבות והמפורטות שהוגשו בהחלט יוצרות תחושה זו.
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.
ההוצאות בגין הבקשה ילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין לכשינתן.
ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.