החלטה בתיק תא"מ 20530-12-11

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב, אשר היה מבוטח על ידה, בתאונת דרכים, בה היה מעורב רכבו של המבקש.
2. ביום 21.5.12 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה שהגיש ב"כ המשיב, לפיו הומצא כתב התביעה לדודו של המבקש.
3. המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי כתב התביעה לא הומצא לידיו מעולם וכי לא ידע על דבר הגשת התביעה. לטענתו שהה באותה תקופה בכלא, ועל כן לא נמסר לו כתב התביעה. המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על קיומו של פסק הדין לפני כשבועיים כאשר הומצאה לאשתו אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה כי פסק הדין הומצא למבקש, באמצעות בן דודתו, ביום 24.8.12, ומכאן שהבקשה הוגשה באיחור רב, בחלוף למעלה מ-30 יום מהיום בו ידע המבקש על פסק הדין. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש לא צירף תצהיר של בן דודו מדוע זה לא יידע אותו על דבר הגשת התביעה ואף לא צירף אישור על שהייה בכלא. עוד נטען כי המבקש לא הציג לבית המשפט הסבר או נימוק אמיתי לאי הגשת כתב ההגנה, ואף לא פירט ראשית ראיה להגנתו.
5. בתשובה טוען המבקש, כי בהתאם לאישור המסירה שצורף על ידי המשיבה, נמסר כתב התביעה לדודו, כאשר המסירה בוצעה בכפר עקב. המבקש אינו מתגורר בכפר עקב, כאשר כתובתו בהתאם לכתב התביעה היא בשועפט. המבקש אף אינו יודע מי הוא זה דודו הנושא את השם עבד אלרזאק. גם פסק הדין לא נמסר למבקש או לאדם המתגורר עמו, כי אם לאדם בשם ראמי אשתיי אשר אינו מתגורר עם המבקש.  
6. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

7.                  מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. בענייננו, כתב התביעה נמסר לידי אדם אשר נטען כי הינו דודו של המבקש. ואולם מעיון באישור המסירה עולה כי המסירה בוצעה בכפר עקב אשר אינה כתובתו של המבקש המצוינת בכתב התביעה, שכן המבקש מתגורר בשועפט. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי כתב התביעה נמסר לבן משפחתו של המבקש המתגורר עמו, כדרישת התקנות, ועל כן אני קובעת כי לא היתה המצאה כדין של כתב התביעה לידי המבקש.

8.                  אשר למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין, הרי שהמשיבה טוענת כי פסק הדין נמסר למבקש עוד ביום 24.8.12 ועל כן הבקשה לביטולו הוגשה באיחור. יחד עם זאת, מאישור המסירה שצירפה המשיבה עולה כי פסק הדין לא נמסר לידי המבקש עצמו ולא ברור האם מי שנמסר לו פסק הדין אכן מתגורר עם המבקש.

9.                  בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקש עמד בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ועל כן, יש מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

10. לפיכך, אני מורה על ביטולו של פסק הדין מיום 21.5.12. המבקש ייש כתב הגנה בתוך 30 יום. שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תישקל בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.