אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 19416-05-11

החלטה בתיק תא"מ 19416-05-11

תאריך פרסום : 05/12/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
19416-05-11
19/11/2012
בפני השופט:
אורית חדד

- נגד -
התובע:
מרינה בלילי
עו"ד י.גבאי
הנתבע:
אלרומלי סעיד ובניו בע"מ
עו"ד א. רומלי
החלטה

            מבוא ועניינה של הבקשה

לפני בקשת המבקשת - היא התובעת - לתיקון כתב תביעתה כנגד המשיבה.

1.         הליך זה נפתח בעקבות בקשה לביצוע שטר שהגישה המבקשת במסגרת ההוצאה לפועל, שטר ע"ס 50,000 שקלים, אשר נמשך ע"י המשיבה לפקודת המבקשת על רקע חתימתו ביום 1.4.10 של הסכם למכירת רכבה של המבקשת למר אלרומילי סעיד (להלן: "הסכם המכר").

המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השטר, והתנגדותה זו התקבלה אך כדי מקצת טענותיה, כאמור בהחלטת כב' הרשמת ע.גיא מיום 22.9.11, ובעקבות החלטה זו הועבר התיק לברור בפני מותב זה בסדר דין מהיר (להלן: "החלטת הרשמת").

2.         בסיומה של הישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 24.9.12 ולאחר שמיעת טענות הצדדים המליץ בית המשפט למבקשת כי תשקול עמדתה באשר להמשך ניהול ההליך וזאת על רקע הקושי המשפטי שנמצא בזה. בהמשך לכך, בחרה המבקשת לעורר בקשתה זו.

3.         המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה ולטעמיה, שממש בהם, אתייחס בהמשך.

דיון והכרעה

4.         תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."

כידוע, גישתה של ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הינה ליבראלית למדי, בפרט באין חריגה מעילת התביעה המקורית, וייעודה לאפשר גיבושן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. רשות התיקון נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ובמסגרתו ייבחן, בין השאר, השלב אליו הגיע הדיון בתיק. ראה בספרו של א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' תשיעית בעמ' 148 - 150; ר"ע 330/85 א לבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה, יורה כך בית המשפט ויש ליתן הדעת לגורמים נוספים. בהתייחסו לסייגים הרלוונטיים לתיקון כתבי טענות, מציין כב' השופט א.גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 153:

"אחד הגורמים שיש להתחשב בהם הוא התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון .....

לפי תקנה 92 בית המשפט ייעתר לבקשות לתיקון כתביטענות מקום בו התיקון נדרש להכרעה בשאלות שבמחלוקת . חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תוםלב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. כן יבחן אם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה ולהארכת הדיון ואם יהיה בפסיקת הוצאות פיצוי מספק לנזק ולטרחה שייגרמו מההיעתרות לבקשה"

כן מציין המחבר בעמ' 154 את הכלל לפיו לא יותר תיקון שיש בו משום הוספת עילה חדשה או החלפתה באחרת.

5.         למעשה, בקשה זו באה לעולם אך עת נוכחה המבקשת כי סיכויי תביעתה השטרית קלושים.

            אין חולק כי השטר נמסר ע"ח התמורה המוסכמת כמצוין בזכרון הדברים שנחתם. עוד אין חולק שעסקת מכירת הרכב בוטלה למעשה לאחר הפרתה מצד המשיבה ע"פ הנטען. מכל מקום, אין חולק כי לא ניתן עוד לאכוף עסקה זו, שכן הרכב נמכר בינתיים לאחר ואכן המבקשת אינה מתיימרת לכך, אולם טוענת להפסדים כספיים אותם היא מבקשת לתבוע.

הגם שכך, עמדה המבקשת על פתיחתה של תביעה שטרית כבר בחודש 4/11, תוך מיצוי זכויותיה כאוחזת השטר, לרבות חקירת המצהיר מטעם המשיבה והתנגדות לקבלת התנגדותה לביצוע השטר. הגם שעלה בידה לשכנע את כב' הרשמת לדחות חלק מטענות המשיבה, נתקבלה כאמור ההתנגדות בחלקה (בגין "העדר תמורה") תוך שכב' הרשמת מציינת ומפורשות: "אומנם ככל שבוטל ההסכם שלא כדין, נראה שזכאית המשיבה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, אלא שלנוכח הוראות סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), וסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), ספק אם עומדת בעינה העילה השיטרית ולכאורה נראה, שעומדת בעינה העילה החוזית בלבד, בגין הנזק שנגרם לה לנוכח ביטול ההסכם שלא כדין. "

ברוח קביעותיה כב' הרשמת בהחלטתה הנ"ל, כך אף מותב זה העלה בפני ב"כ  המבקשת את המניעה המשפטית הקיימת לכאורה בתביעת השטר, כך משזה כאמור נועד לשמש אך ע"ח התמורה ובמסגרת אכיפת עסקת המכר בעוד שמשעה שזו בוטלה, בוטל ייעודו.

6.         תחת זניחת התביעה השטרית כמתבקש במצב דברים זה, בוחרת המבקשת להאחז בקרנות המזבח ולחמוק למעשה מחיוב אפשרי בהוצאות וזאת ע"י המרתה של תביעה זו לתביעה חוזית שעניינה פיצויים בשל הפרת עסקת המכר בשיעור של 143,000 שקלים בגין ירידת ערכו של הרכב, הוצאות נסיעות ועגמת נפש. המבקשת מציינת אמנם בכתב התביעה המתוקן כי היא מותירה אף את העילה השטרית, אולם זאת עושה היא תוך התעלמות מכוונת מהקושי הנזכר ומהסתירה הטמונה בתביעת השטר לצד ביטול העסקה ואוסיף כי אף בבקשתה אין למצוא מענה ענייני לקושי זה. בצדק מלינה המשיבה על כך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ