1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 28.11.12 בהעדר כתב הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה וחייבתי אותו לשלם למשיבה סכום של 9,444 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (להלן: "פסק הדין").
2. לטענת המבקש, נודע לו על קיום ההליך נגדו ופסק הדין שניתן בהעדרו כעשרה ימים קודם להגשת הבקשה דנא, עת קיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. לדברי המבקש, אי המצאת פסק הדין מהווה נימוק כבד משקל לביטול פסק הדין מחובת הצדק. לגופו של עניין טוען המבקש כי, היות והתקיים הליך נוסף ביחס לאותה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבו ורכב נוסף המבוטח על ידי המשיבה, כאשר שאלת האחריות נדונה והוכרעה על ידי ביהמ"ש בתביעה הקודמת, על כן, למען מניעת ניהול הליך משפטי נוסף הנוגע לאותה סוגיה, יש להורות על ביטול פסק הדין.
3. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, לדבריה יש לדחות את הבקשה שכן הוגשה לאחר שחלף המועד להגשתה.
יוער כי, היות והמבקש לא השיב לתגובת המשיבה, תוך התייחסות לסוגיית האיחור בהגשת הבקשה, הדיון בבקשה זו יינתן על יסוד הבקשה והתגובה בלבד.
4. על פי
תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, בקשה לביטול פסק דין תוגש תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש. בענייננו, טוען המבקש, כאמור, כי פסק הדין לא נמסר לידיו וכי נודע לו עליו רק לאחר שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, לדבריו, כעשרה ימים קודם להגשת הבקשה דנא. מעיון באישורי המסירה בתיק עולה כי, פסק הדין נשלח למבקש ביום 28.11.12, אולם היות ואישור המסירה לא הוחזר לתיק בית המשפט, לא ניתן לדעת מתי נמסר פסק הדין לידי המבקש, אם בכלל.
לפיכך, היות והמשיבה לא סתרה את טענת המבקש בעניין זה, שכן לא הוכיחה מתי נודע למבקש על פסק הדין, אני קובע כי המועד להגשת הבקשה טרם חלף.
מכאן לבקשה שבפניי;
5. ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה יתקיים בשני מקרים- הראשון כאשר פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו- במצב שבו כתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו למבקש כדין, שאז רשאי בעל דין לדרוש את ביטולו מחובת הצדק, והמקרה השני- ביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת של בית המשפט, בכפוף לכך שמבקש הביטול יצביע על הסיבה למחדל בגינו ניתן פסק דין בהעדר הגנה, כמו כן, עליו להראות הגנה טובה מפני התביעה.
6. אכן, במקרים בהם מדובר בביטול מחובת הצדק ההלכה היא שביהמ"ש חייב לבטל את פסק הדין לאור הפגם שדבק בו, ללא התייחסות לטענות בעל הדין שכנגדו ניתן פסה"ד ולסיכויי הצלחתן להתקבל וללא התייחסות לשאלה אם פסה"ד מוצדק לגופו של עניין. בענייננו, אין מדובר בביטול פס"ד מחובת הצדק, שכן פסק הדין ניתן כדין לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אליה צורף אישור מסירה הנחזה להיות אישור מסירה כדין. אין בבקשה כל התייחסות לאישור מסירה זה, המבקש אינו טוען כי כתב התביעה לא נמסר לידיו, ואינו מפרט את הסיבה לאי הגשת כתב הגנה על ידו. לפיכך, לא מצאתי כי דבק פגם בפסק הדין שניתן המצדיק ביטולו מחובת הצדק.
7. היות וכך, עסקינן בביטול פסק דין מכוח שיקול דעת, במקרה זה, כאמור, על מבקש הביטול לעמוד בשני תנאים, כאשר ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (ראה-
רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר, פיסקה 16 [פורסם בנבו] (31.12.2012);
אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 373 (מהדורה עשירית, 2009)).
עוד נקבע בפסיקה כי, די בקביעה שלא מתקיים אחד משני התנאים כדי לדחות את הבקשה ובמקרה כזה אין צורך בבחינת התקיימות התנאי השני (
ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם באתרים משפטיים);
רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית (פורסם באתרים משפטיים)).
8. בענייננו, לא מתקיים התנאי הראשון שכן, המבקש לא פירט בבקשתו כלל את הסיבה בגינה ניתן פסק הדין בהעדרו, ובמקום זאת הפנה לטיעוניו בדבר ביטול מחמת הצדק נוכח אי המצאת פסק הדין לידיו. היות וכך, ולאור ההלכה שנזכרה לעיל, די בטעם זה על מנת לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.
9. עם זאת, למען תנוח דעתו של המבקש, אתייחס לסיכויי ההגנה ואעיר כי אף הם לא פורטו בבקשה כנדרש, כך שלא שוכנעתי כי למבקש קיימת הגנה לכאורה מפני התביעה.
10. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. אני מורה למבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 800 ש"ח, זאת תוך 30 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.