תא"מ
בית משפט השלום עפולה
|
15450-10-10
13/01/2013
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
- נגד - |
התובע:
האשם אמונה
|
הנתבע:
רשות השידור
|
החלטה |
לפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף.
טענות המבקשת:
חרף העובדה שכבר ביום 5.1.11 ניתנה למבקשת רשות להתגונן, לא הגישה המשיבה הודעה כי ברצונה להמשיך בבירור התביעה ותצהיר עדות ראשית מטעמה הוגש רק ביום 23.3.11 מבלי שהוגשה בקשה מתאימה להארכת מועד.
המשיבה פעלה בניגוד להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:
התקנות), בניגוד להוראות תקנה 109ז'(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם, 1979 (להלן:
תקנות ההוצל"פ) וכן, בניגוד להחלטת בית המשפט.
בנוסף, ביום 11.5.11 הגישה המשיבה בקשה להגשת תצהיר משלים ממנו עולה, כי בעת הגשת התביעה לא היו בידיה ראיות מספיקות לקיום החוב נשוא התביעה.
המבקשת טוענת, כי בנסיבות אלה יש להורות על הוצאת התצהירים מן התיק וכן על מחיקת התביעה בהתאם להוראות תקנה 109ז(ד) לתקנות ההוצל"פ.
מלבד האמור לעיל, טוענת המבקשת כי יש להורות על מחיקת התביעה אף מן הטעם כי ההליך דנן נפתח בניגוד לעקרון חוקיות המינהל ובחוסר סמכות תוך הפרת הוראותיו של סעיף 29(ב) לחוק רשות השידור, התשכ"ה- 1965 (להלן:
החוק) הקובע כי המשיבה יכולה לגבות חובותיה רק באמצעות פקודת המיסים (גביה). בהקשר זה מפנה המבקש בין היתר לפסק דינו של כב' השופט סטולר בעניין ת.א. (ת"א 701138/04) מד"א נ' עזרא (פורסם במאגרים המשפטיים).
טענות המשיבה:
התביעה דנן נפתחה כתביעה לסכום קצוב והועברה לבית המשפט לאחר שהוגשה התנגדות והצדדים הגיעו להסכמה לפיה תינתן למבקש רשות להתגונן.
בנסיבות אלה, הרי שאין ממש בטענת המבקש לפיה המשיבה לא פעלה בהתאם להוראות תקנה 109ז(ב) לתקנות ההוצל"פ העוסקת במצב דברים בו מחליט ראש ההוצל"פ על העברת התביעה לבית המשפט מחמת אי קיום תנאים.
כמו כן טענה זו הייתה צריכה להשמע כבר בדיון שהתקיים ביום 5.1.12 אז ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית ולא כעת.
דין טענת המבקש לעניין התצהיר המשלים להדחות. המבקש נמנע מלמלא אחר החלטת בית המשפט מיום 12.5.12 ולא הגיש תגובה לבקשה להגשת התצהיר המשלים.
לעניין טענת המבקש לפיה יש להורות על מחיקת התביעה מחמת העדר סמכות עניינית, טוענת המשיבה כי דינה להדחות הן מן הפן הפרוצדוראלי מחמת שלא הועלתה בהזדמנות ראשונה והן מן הפן המהותי וזאת מטעמים אלה:
בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק רשות השידור, המשיבה הינה תאגיד הכשר לכל חובה, זכות ופעילות משפטית, ובכלל זה הגשת תובענות אזרחיות. בנסיבות אלה יש לקרוא את הוראת סעיף 29(ב) לחוק ככזו הבאה להוסיף ולא לגרוע.
סעיף 29 (ב) לחוק הינו לקוני וקצר ומנוסחו קשה לקבוע האם הוא אוסר על גבייה במסגרת הליך אזרחי אם לאו ומשכך יש לפרשו לאור התכלית שלשמה חוקק שהינה להקל על המשיבה בגביית אגרת הטלוויזיה. משכך, יש לראות בסעיף ככזה הבא להרחיב את צעדי הרשות ולא להצר אותם.
עוד טוענת המשיבה כי נקיטת הליך אזרחי לצורך גביית אגרת הטלוויזיה מתיישבת יותר עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בהקשר זה מפנה המשיבה להוראות פקודת המיסים (גביה) אשר יש בהן כדי לפגוע בזכויותיו של החייב וציינה, כי נקיטה בדרך זו פוגעת אף ביכולתו של החייב להתגונן.
תשובת המבקש
בתשובה לתגובה, טוען המבקש כי לא ידע על החלטת בית המשפט מיום 12.5.12 ובכל אופן, הגשת התצהיר לא לוותה בבקשה אלא בהודעה בלבד.