בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שבמקום התובעת המקורית תבוא חברת האחות של התובעת - ת.י.ר. ליס (2004) ח.פ. 513599928 (להלן: "חברת ת.י.ר.ליס").
1. על-פי הנטען בכתב התביעה, התובעת שהינה חברה להשכרת רכב היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים של כלי רכב שונים שהושכרו לנתבע. הנתבע התחייב על-פי הסכמי השכירות לשלם את דמי השכירות וכן את דמי הנזקים שייגרמו לכלי הרכב. לטענת התובעת, לא עמד הנתבע בחובתו לשלם לתובעת את דמי השכירות במלואם וכן לא שילם בגין נזקים שנגרמו לאחד מכלי הרכב.
2. בכתב הגנתו טען הנתבע, כי התקשר עם התובעת בחוזה לתקופה קצובה עד ליום 1.2.10, במסגרתו עיגן את זכות השימוש ברכב לנהג נוסף, חמו דורון אהרון ז"ל (להלן: "הנהג הנוסף") ואז בוטל החוזה. ביום 2.3.11 מסרה התובעת לידי הנהג הנוסף צד ג' רכב אחר וניסתה להחתים את הנתבע על חוזה ההשכרה של הרכב הנוסף, אך הנתבע סירב. החוב הנתבע בכתב התביעה הוא בגין הרכב הנוסף, כאשר הנתבע לא התקשר בהסכם לגביו עם התובעת.
3. במסגרת הישיבה המקדמית אשר התקיימה בפני כב' הרשמת הבכירה מ' אבגנים- ויינשטיין ביום 16.12.12, העלה ב"כ הנתבע טענה של העדר יריבות, שכן הבעלים של הרכב אינה התובעת כי אם חברת ת.י.ר ליס.
4. מכאן הבקשה שבפני, בגדרה טוענת התובעת, כי מבדיקה שנערכה עלה כי הבעלים של הרכב היא חברת אחות של התובע - חברת ת.יר. ליס, וכי התביעה הוגשה בטעות על ידי התובעת. ב"כ התובעת מציין כי מדובר בחברות אחיות, המוחזקות על ידי אותם בעלי מניות, מנוהלות על ידי אותו מנכ"ל במשותף, ולהן מערכת הנהלת החשבונות משותפת. לאור האמור, הרי שבשל טעות בתום לב הוגשה התביעה בשם התובעת הלא נכונה, ולפיכך יש צורך בתיקון כתב התביעה ושינוי שם התובעת.
התובעת טוענת כי אין בהגשת בקשה זו כדי לגרום עוול לנתבע, שכן למעט שינוי זה אין שינוי בכתב התביעה ומטרת הבקשה היא לאפשר לבית המשפט להכריע בתביעה בין בעלי הדין הנכונים. ככל שתידחה הבקשה, הרי שהתובעת תיאלץ למחוק את התביעה ולהגישה מחדש, מה שיביא לסרבול ההליכים. התובעת מציינת כי ההליך נמצא בשלביו הראשונים עוד בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, ועל כן יש להיעתר לבקשה.
5. הנתבע מתנגד לבקשה ומבקש להורות על מחיקת כתב התביעה. הנתבע טוען כי אין המדובר בטעות שנעשתה בתום לב, שכן רישיון הרכב צורף לכתב התביעה והיה מונח בפני התובעת עת הגישה את תביעתה. התובעת התרשלה בהגשת כתב התביעה, הביאה לסרבול ההליך ועל כן יש לחייבה בהוצאות. עוד טוען הנתבע, כי מחיקת התביעה והגשתה מחדש תפשט ותמנע את סרבול ההליכים, הכרוך בהגשת כתב תביעה מתוקן, בדיקת כתבי בי-הדין אשר יוגשו מחדש על ידי התובעת ועריכת כתב הגנה מתוקן. כן מבקש הנתבע כי במידה ובקשת התובעת תיענה, תינתן לו אורכה להגשת תצהירי עדות הראשית.
6. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מעניקה לבית המשפט סמכות בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
מלשון התקנה והאופן בו פורשה בפסיקה עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט,עמ' 152, 153).
7. במקרה זה, אין ספק שהתיקון המבוקש נדרש על מנת שבפני בית המשפט יהיו בעלי הדין הנכונים לתביעה, וכי אין המדובר במקרה בו נהגה התובעת בחוסר תום לב או בשיהוי ניכר, שכן הבקשה הוגשה בשלב בו טרם נשמעו הראיות בתיק. בנסיבות אלה, יש מקום להיעתר לבקשת התיקון.
8. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהנתבע כבר הגיש כתב הגנה בתיק, הרי שיש מקום לפסוק הוצאות לטובתו.
9. לאור האמור, אני מורה כדלקמן:
התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן, בתוך 15 יום.
הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 15 יום מיום המצאת כתב התביעה המתוקן לידיו.
הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום מיום הגשת כתב התביעה המתוקן.
התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסכום של 700 ש"ח.
ניתנה היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.