החלטה בתיק תא"ח 30755-02-12

1. המשיבה הגיש כנגד המבקש תביעה לפינויו של המבקש ונתבעת נוספת מן הנכס המצוי במבנה המסחרי בתחנת דלק בגבעת זאב המשמש כמסעדה (להלן: "המושכר"). עילת הפינוי הנטענת בכתב התביעה היא העברת הזכויות במושכר לידי המבקש על ידי השוכרת הקודמת של הנכס שלא כדין, כאשר המבקש לא חתם על הסכם שכירות עם התובעת ואף לא שילם דמי שכירות כנדרש.
2. ביום 3.6.12 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה, וזאת לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה שהגיש ב"כ המשיבה, החתום על ידי המבקש, ועל-פיו הומצא כתב התביעה למבקש ביום 16.2.12.
3. המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי ב"כ המשיבה המציא לו את כתב התביעה כאשר הגיע למסעדה של המבקש ואמר לו לתאם עמו פגישה על מנת לפתור את נושא התביעה. ביום 27.3.12 נפגש המבקש עם ב"כ המשיבה  והצדדים הגיעו להסכמות באשר לגובה דמי השכירות. בהתאם להסכמות שהושגו, שילם המבקש לב"כ המשיבה את דמי השכירות. ב"כ המשיבה הבטיח כי ימחק את התביעה נגד המבקש וכי למחרת היום יגיע אל המבקש על מנת למסור לידיו את הסכמי שכירות החדשים. לטענת המבקש, חרף הבטחותיו לא שלח ב"כ המשיבה למבקש את ההסכמים ואמר לי כי עליו להמתין משום שיש זכיין חדש המעוניין לרכוש את תחנת הדלק ועל כן יש להמתין לסיום המו"מ עמו.
4. המבקש טוען, כי אי הגשת כתב התביעה במועד נבעה מכך שהמשיבה ובא כוחה הטעו אותו וכי יש לו סיכויי הגנה טובים בפני התביעה. לטענת המבקש, המשיבה פעלה בחוסר תום לב משדרשה דמי שכירות בלתי ריאליים על מנת להביא לעזיבת המבקש את המושכר ואף הטעתה את המבקש לחשוב כי היא עתידה לחתום עצמו על הסכם שכירות חדש בגובה דמי השכירות המוסכמים. המבקש אף פרע את מלוא חובו כלפי המשיבה.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי במועדים המאוחרים לביצוע התשלום הודיעה למבקש כי עליו להגיש כתב הגנה, שאם לא כן יינתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. חרף זאת, לא הגיש המבקש כתב הגנה, תוך שהוא ממשיך להחזיק במושכר מבלי לחתום על הסכם שכירות שהועבר לידיו, מבלי לשלם דמי שכירות ומבלי להפקיד ערבות בנקאית. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין למבקש סיכויי הגנה בפני התביעה, שכן המבקש קיבל לידיו את הסכם השכירות, אך לא חתם עליו וכי משנכרת בין המשיבה  לבין הנתבעת הנוספת הסכם שכירות לתקופה קצובה אשר הסתיימה, הרי שאין למבקש זכות בנכס. זאת ועוד, גם אם היתה המשיבה דורשת דמי שכירות הגבוהים ממחיר השוק, הרי שלא היה בכך להקים למבקש זכות כלשהי.   
6. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
7. במקרה זה, המבקש אינו טוען כי כתב התביעה לא הומצא לידיו, אלא שבמסגרת המצאת כתב התביעה הושגו הסכמות בינו לבין ב"כ המשיבה שבעקבותיהן הוטעה לחשוב כי התביעה תימחק, ועל כן לא הגיש כתב הגנה. מכאן, שאין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
8. ואולם אין במסקנה זו כדי לסתום את הגולל על הבקשה, שכן כאמור יש לבחון האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני - ולו נודעת חשיבות רבה יותר - מהם סיכויי ההגנה (או התביעה - לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).
9. במקרה זה, נוכח הסכמות שונות וחילופי דברים בין המבקש לב"כ המשיבה טוען המבקש כי סבור היה שהתביעה נגדו תימחק. יחד עם זאת, כפי שעולה מתגובת המשיבה, הרי שביום 15.4.12 וביום 8.5.12 נשלחו למבקש מכתבים בהן הודיעה לו המשיבה כי עליו להגיש כתב הגנה עד ליום 16.5.12, שאם לא כן תעתור המשיבה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה. חרף זאת, לא הגיש המבקש כתב הגנה. בנסיבות אלה, אין ספק שהתנהגותו של המבקש אינה נקייה מפגמים. הגם אם סבר בטעות כי הושגה הסכמה בינו לבין המשיבה בדבר מחיקת התביעה, הרי שהמשיבה הבהירה למבקש במכתביה כי ככל שלא יחתום על הסכם השכירות שהועבר אליו, הוא נדרש להגיש כתב הגנה, אך המבקש בחר להתעלם מהודעת המשיבה.
10. יחד עם זאת, וזו הנקודה המרכזית, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתו שלך המבקש קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. המבקש טוען כי שילם את דמי השכירות וכן העלה טענות באשר לחוסר תום לב מצד המשיבה והפרת ההסכמים עמו. המחלוקת בין הצדדים מצריכה בירור ראייתי, ולפיכך יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.
11. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש, תוך חיוב המבקש בהוצאות, בשל מחדלו באי הגשת כתב הגנה במועד, בסכום של 2,000 ש"ח.
12. המבקש יפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 15 יום וכן יגיש כתב הגנה בתוך התקופה האמורה. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יופקד סכום ההוצאות ולא יוגש כתב הגנה, כאמור לעיל, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.
13. לאחר שישולמו ההוצאות ויוגש כתב הגנה, תקבע המזכירות את התיק לדיון.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.