ת"ת
בית משפט השלום באר שבע
|
55214-03-12
29/11/2012
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
| - נגד - |
התובע:
1. יעקב שוחט
2. ארז שטרית
3. טלי שטרית
|
הנתבע:
1. ישי דב שנקולבסקי
2. בלדרן רפאל
|
| החלטה |
מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים
בפני שתי התנגדויות אשר הדיון בהן אוחד.
שתיהן עוסקות בתביעותיהם של המתווכים, שנקלובסקי ישי ובלדרן רפאל, כנגד הצדדים לעסקת מכר מקרקעין, שטרית ארז וטלי (המוכרים) ומר שוחט יעקב (הקונה), בנוגע לדמי תיווך שנטען כי המתווכים זכאים להם.
מר יעקב שוחט טען, בתמצית, כי כאשר הציג בפניו מר בלדרן את הדירה, במחיר של 705,000 ש"ח, הובהר לו כי אין מצב לשינוי ו/או הפחתה במחיר בשום מקרה, כלשונו.
עוד טען מר שוחט כי מר בלדרן שידר סוג של פטרוניות וחוסר סובלנות.
לטענתו, לאחר כשבועיים ומחצה הוצגה לו הדירה באמצעות מתווכת מתיווך "אקספרס" ולא נטען בפניו, על ידי מי מהמוכרים, כי הדירה נמצאת בתקופת בלעדיות של המתווכים-התובעים.
עוד טען מר שוחט כי במהלך המו"מ, שנוהל על ידי תיוווך "אקספרס", הופחת סך של 18,000 ש"ח ממחיר הדירה, ולפיכך המתווכים-התובעים לא היו הגורם היעיל בהגעה להסכם המכר.
ה"ה שטרית טענו בהתנגדותם, כי עם תום תקופת הבלעדיות שהעניקו למתווכים-התובעים, הגיע הקונה, מר שוחט לדירה, והדבר הפתיע את בני הזוג שטרית, לטענתם, היות והמתווכים-התובעים טענו שמר שוחט אינו מעוניין בדירה כלל ולא ניהלו מו"מ שעניינו מחיר הדירה.
בני הזוג שטרית טענו אף הם כי המתווכים-התובעים לא היו הגורם היעיל בהגעה להסכם המכר, וכי הצדדים לעסקה שילמו דמי תיווך לתיווך "אקספרס" שהביא להבשלתה.
ביום 5/6/2012 התקיים בפני דיון בהתנגדויות ומר שטרית ומר שוחט נחקרו על תצהיריהם.
מר שטרית חזר בחקירתו על הטענה כי המתווכים-התובעים לא שאלו אותו האם הוא מוכן להתגמש במחיר הדירה, אלא נאמר לו שמר שוחט אינו מעוניין בדירה. מר שטרית טען שביקורו השני של מר שוחט בדירה, היה ביום חתימת ההסכם.
מר שוחט לא זכר את המועד בו הוצגה לו הדירה בפעם השנייה, ולמיטב זכרונו המדובר בימים ספורים לפני חתימת הסכם המכר.
מר שוחט חזר על טענתו כי המתווכים-התובעים אמרו לו, בצורה לאקונית, בביקורו הראשון בדירה, כי לא תהא כל הפחתה מהמחיר הנדרש, וכי הרגיש ש"אין עם מי לדבר", כלשונו.
הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
המבקשים חזרו בסיכומיהם על טענותיהם העובדתיות והדגישו כי התובעים-המתווכים לא היו הגורם היעיל בעסקה.
התובעים טענו בסיכומיהם כי הצדדים לעסקה, מר שוחט ומר שטרית, סתרו זה את זה בנוגע למועד ביקורו השני של מר שוחט בדירה. לטענתם, יש להסיק כי ביקורו של מר שוחט נערך בתוככי תקופת הבלעדיות, כלשונם.
לטענתם, שני הצדדים נפגשו בדירה, לראשונה, בתיווכם של התובעים ודבר לא השתנה מלבד התגמשותו של מר שטרית במחיר.
דיון והכרעה
ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי: