החלטה בתיק ת"ת 36695-02-13

1.         לפני התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב שהוגשה במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 03-22504-12-1 שנפתח כנגדם בגין חיובי ארנונה נטענים על ידי המשיבה בגין אחזקתם בנכס שמזוהה בספרי המשיבה כמספר 3077860120030036. לטענת המבקשים הינם משלמים למשיבה עבור הנכס הידוע בספרי המשיבה כנכס מס' 30786-012-003-0010 שבחזקתם מיום 1/8/07 את תשלומי הארנונה כדבעי וכי המשיבה מבקשת לחייבם חיוביים כפולים בגין אותו נכס. כמו כן ובנוסף המבקשים טוענים טענת התיישנות בגין חיובי ארנונה נטענים לשנים 2004 ומחצית שנת 2005.

2.         בדיון שהתקיים בפני ביום 21.7.13 נחקר המבקש 1 על תצהירו התומך בהתנגדות. במהלך חקירתו הודה המבקש 1 כי בעניין זה התקיימו הליכים משפטיים בגין חריגות הבנייה נשוא חיוב הארנונה בנכס זה וכי פעל בעניין זה באמצעות עורך דין ששכר לצורך כך מול המשיבה במסגרת השגה שהגיש במהלך שנת 2011, השגה אשר בעטייה חולק שטח הנכס לשני מספרי זיהוי האחד בחזקתו של המבקש 1 והשני בחזקת אחיו החל מיום ההשגה, קרי, מיום 1.2.11 ואילך ואולם, המבקשים חוייבו לשלם עבור נכס זה עד למועד הנ"ל. עם זאת, המבקשים לא מיצו זכויותיהם במסגרת זו ולא טרחו להגיש הליך ערעורי בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976.

3.         ראשית, לא מצאתי התייחסות כלשהי לאיחור בהגשת ההתנגדות ומקל וחומר כל "טעם מיוחד" על יסודו ישקול בית המשפט מתן ארכה כקבוע בתקנות.

שנית,  טענת ההגנה אותה העלו המבקשים הינה, כי לא החזיקו בנכס בתקופה נשוא החוב. כפי שטען ב"כ המשיבה בצדק, דרך המלך להשיג על החיוב בארנונה בטענת "איני מחזיק" היא על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. אמנם בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט. יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 - 494, וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 מאג'ד עדאוין נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)).

השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט 1976 (ראו ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 780; ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ רע"א, פ"ד נד(4) 481, 485).

4.         לעניינו, המבקשים הגישו השגה למשיבה בהתאם לחוק וכן, היו מיוצגים על ידי עורך דין אשר הגיש את ההגשה בשמם וקיבל לידיו את החלטת המשיבה. המבקשים לא הגישו הליך ערעורי ובכך מיצו את זכויותיהם על פי דין. המקרה שבא אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית ציבורית. המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית בעיקרה, ועניינה בשאלה האם המבקשים החזיקו בנכס נשוא התביעה אם לאו או האם חוייבו חיובי כפל. על כן מן הראוי ששאלה זו תתברר באפיקים המנהליים. לא ניתן, איפוא, לעקוף ההליכים שנקבעו בדין ומשכך הנני מורה על דחיית ההתנגדות וכפועל יוצא מכך הנני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

            המבקשים יישאו בהוצאות ההליך בסך 1,500 ש"ח.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.