בפני התנגדותה של המבקשת לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגיש כנגדה המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1412172116, בגין יתרת חובה נטענת בחשבון עו"ש שניהלה המבקשת אצל הבנק-המשיב, על הסך של 5,032 ש"ח.
המבקשת טוענת בתצהיר ההתנגדות, בתמצית, כי המשיב איפשר לה, בניגוד לדין, לצבור יתרת חובה בחשבונה בעת היותה קטינה, וביום 30/10/2011, יומיים לאחר שבגרה, פדה את תוכנית החיסכון אל חשבונה ואף חייבה, במהלך התקופה, בריביות בשל החריגה.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בהתנגדות המבקשת ובתצהירה, בחקירתה בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל.
כידוע, ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:
"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו
(ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי
גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן
במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי - י.ב.)
.
בענייננו, טענתה של המבקשת כי המשיב איפשר לה לקבל אשראי בנקאי בהיותה קטינה, ללא הסכמת הוריה, לא התמוטטה בחקירתה הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים, ולמעשה היא נתמכת בנספחים לכתב התביעה עצמו.
יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך מאמרו של ד"ר ריקרדו בן-אוליאל,
פתיחת חשבון - אחריות בנק וסיכון בנקאי, משפטים יב 60, תשמ"ב:
"משיכת-יתר היא הלוואה שנותן הבנק ללקוחו. לכן,
משיכת יתר לטובת הקטין היא עיסקת אשראי שעליה חל סעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אשר, ובמפורש, מבטל כל תוקף לפעולה משפטית של קטין שהיא קבלת שירות באשראי, כל אימת ולא חלה עליה הסכמת נציגו. במלים אחרות, בנק הנותן אשראי לקטין ללא הסכמת נציגו עושה פעולה חסרת קיום משפטי, ועליו לשאת בתוצאה המעשית העלולה לנבוע מכך. הלכה למעשה, ולאחר שהגענו למסקנתנו כי פתיחת חשבון לקטין עשויה להיות פעולה משפטית בת-תוקף (אם נעשתה בתנאים שהוזכרו לעיל)
יש לבנק הפותח חשבון זה שתי אפשרויות: לסרב מראש לכל משיכת-יתר של קטין או, אם הבנק רוצה לנהוג בכיוון ההפוך, עליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים להגנת האינטרסים שלו. לצורך גיבוש האפשרות השנייה הבנק יכול לקבל את הסכמת נציגו של הקטין לעצם מתן האשראי, הן באופן כזה שהסכמה זו תינתן מראש לכל פעולה ופעולה של מתן אשראי, והן באופן כזה שההסכמה תינתן מראש ובאופן כללי, בעת פתיחת החשבון, שאחד מתנאיו הוא שתהיה לקטין זכות למשוך משיכות-יתר; בנוסף לדרכים אלה, יכול הבנק גם לקבל את הסכמת נציג הקטין למפרע, הן לפעולה בודדת של מתן אשראי והן לקבוצה של פעולות מסוג זה." (ההדגשות שלי - י.ב.).
ודוק, גם אם תאמר,
למרות הוראתו המפורשת של סע' 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כי הפעולה אינה "בטלה" שכן המדובר בפעולה שדרכם של קטינים לעשותה, הרי שהמבקשת טוענת שנגרם נזק של ממש לרכושה באופן חיוב הריבית על האשראי (ראה הסיפא
לסע' 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות), וגם טענתה זו לא נסתרה בחקירתה הנגדית.
יצויין כי עיון בתדפיס החשבון שצורף לכתב התביעה מלמד על חיובי ריבית חריגה, חיובים בגין מכתבי התראה על חריגה, זקיפת ריבית חובה וכיוצא בזה.
למעלה מן הצריך אומר כי גם אם עמדתו של המשיב היא שפעולות קבלת האשראי של המבקשת-הקטינה רק "ניתנות לביטול" (ולא בטלות), לא ברור מדוע אצה לו הדרך לבצע את פעולת פירעון תוכנית החסכון כבר יומיים לאחר שבגרה המבקשת, אם ידוע לו, על פי סע' 5(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כי למבקשת
חודש ימים מיום שבגרה לבקש לבטל את הפעולה (או להחליט שלא לבטלה).
לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשת להתגונן בפני התביעה.
התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.
הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד יישקלו בתום הדיון בתיק העיקרי.
ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.