ת"ת
בית משפט השלום ירושלים
|
20599-07-12
21/11/2012
|
בפני השופט:
סיגל אלבו
|
| - נגד - |
התובע:
יוליה קראסובסקה
|
הנתבע:
עירית ירושלים
|
| החלטה |
בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.
1. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' תמיר שמואל 68 בירושלים (להלן: "הנכס") לתקופה שמיום 19.8.09 ועד 31.12.12.
2. בתצהיר התומך בהתנגדות טוענת המבקשת, כי מעולם לא התקשרה עם המשיבה בהסכם כלשהוא וכי מאז כניסתה לארץ ביום 10.9.09 היא מתגוררת בדירת בעלה ברח' שמואל תמיר 68/8 בירושלים ואינה חתומה על הסכם שכירות בנוגע לדירה. לטענת המבקשת, חוב הארנונה עבור הדירה בה היא מתגוררת שולם וכנראה נפלה טעות והתביעה מתייחסת לנכס אחר.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה, כי ההחזקה בנכס היא המקימה את חובת התשלום בארנונה ולא הסכם כלשהו עם המשיבה. כן טוענת המשיבה, כי הדרך להעלות טענת "איני מחזיק" בנכס הוא בהליך של השגה. עוד טוענת המשיבה, כי טענת המבקשת כי המדובר בנכס אחר נטענה בעלמא, מבלי שפורטה כנדרש.
4. דין הבקשה להידחות. כפי שטוענת המשיבה בצדק, ההחזקה בנכס היא אשר יוצרת את החובה לתשלום ארנונה ולא התחייבות או הסכם עם העיריה, ועל כן אין נפקות לכך שהמבקשת לא התקשרה עם העיריה בהסכם כלשהוא.
5. ככל שהמבקשת טוענת כי אינה מחזיקה בנכס נשוא התביעה, הרי שדרך המלך להשיג על החיוב בארנונה בטענת "איני מחזיק" היא על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). אמנם בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" רשאי להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט.
6. יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 - 494, וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 מאג'ד עדאוין נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)).
7. השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט 1976 (ראו ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 780; ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ רע"א, פ"ד נד(4) 481, 485).
8. העניין הנדון בפני אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית ציבורית. המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית בעיקרה, ועל כן מן הראוי שתתברר באפיקים המנהליים.
9. זאת ועוד, המבקשת מודה בתצהירה כי היא מתגוררת בדירה ברח' שמואל תמיר 68, וטענתה כי חוב הארנונה הנתבע הוא בגין דירה אחרת הועלתה באופן סתמי וכללי, מבלי שפורטה כנדרש, ועל כן אין בה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.
10. התוצאה היא שאני דוחה את ההתנגדות ומורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.