החלטה בתיק ת"ק 868-03-13

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על  ביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 1.7.2013 בשל אי התייצבותו לדיון ההוכחות שנקבע בפני בתיק זה.

על פי הנטען בבקשה, ביום בו התקיים הדיון היה אמור המבקש למסור את מפתחות הדירה אותה שכר, לידיו של דייר אשר נכנס בנעליו .

לטענתו, הדייר החדש הגיע באיחור ובשל עובדה זו, והן בשל העובדה כי התקשה למצוא חנייה ברחובות הסובבים את בית המשפט, איחר להגיע לדיון.

המבקש הוסיף כי לדידו  אף אינו אשם בתאונת  הדרכים שבגינה הוגשה התביעה.

המשיבים התנגדו לבקשתו של המבקש וטענו כי מאחר והדיון החל רק בשעה 09:45, יכול היה המבקש להתייצב במועד על אף הנסיבות המתוארות בבקשתו.

לטענת המשיבים, יכול היה המבקש אף להודיע על האיחור ולא לגרום למשיב להוצאות מיותרות.

ביום 01.09.2013 התקיים בפני הדיון בבקשה.

המבקש העיד במסגרת הדיון, על הסיבות בגינן איחר לדיון הקודם, וכן  הציג דגם של הרחוב בו ארעה התאונה, וטען כי בכוון נסיעתו של המשיב, מר ונטורה, היה מוצב  תמרור "האט ותן זכות קדימה" והוא לא אותת כאשר התפרץ לנתיב נסיעתו של המבקש.

המבקש נחקר על ידי המשיב והשיב כי לא תיקן את רכבו, שניזוק בתאונה, משום שאין לו אמצעים לעשות כן, וכי הוא מבוטח בביטוח צד ג' בלבד.

לאחר עדותו של המבקש העיד המשיב וטען כי המבקש התחמק ממסירת פרטיו לאחר התאונה.

המשיב הוסיף כי בסמוך לפני התאונה עצר בתמרור שהיה מוצב במקום, וכן אותת כדי להודיע על שינוי כוון הנסיעה.

דיון והכרעה

ההלכה היא כי " שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: 
 ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 696). 
  שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. 
 במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ' 698)." 

(ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פורסם בפדאו"ר-גוגל - ההדגשות שלי - י.ב.).

בענייננו, לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בכתבי בי הדין על נספחיהם, הגעתי למסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין, אך לחייב את המבקש בתשלום הוצאות למשיבים בשל הטרחה שנגרמה להם והעיכוב בניהול המשפט.