אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ק 47245-07-10

החלטה בתיק ת"ק 47245-07-10

תאריך פרסום : 21/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות מסעדה
47245-07-10
25/09/2011
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
שאמל אבו סאלח
הנתבע:
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ-
החלטה

בפניי תובענה כספית מיום 27.10.2010 בסכום של 13,373 ש"ח .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

1)      התובע הינו מורה בבית-ספר ותושב הישוב מג'דל-שמס , אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה שימש כבעלים של כלי רכב מסוג "סיאט קורדובה" שמספרו XXX (להלן : " הרכב ") . הרכב בוטח אצל הנתבעת על פי פוליסה שמספרה 09/006/021/1133902 .

2)      לטענת התובע , במהלך נסיעה ברכב בתאריך 3.2.2009 בעת הנסיעה ממג'דל-שמס לכיוון הישוב מסעדה התפוצץ צמיג הרכב השמאלי כתוצאה מכניסה לתוך בור מלא במי גשם  אשר היה פעור בתוך הכביש . אי לכך , לגרסת התובע איבד האחרון את השליטה ברכב וכתוצאה מכך התנגש במעקה . התובע צירף לכתב תביעתו חוות-דעת של שמאי ומעריך נזק (מר עאמר כמאל) מפקיעין מיום 2.9.2009 ממנה עולה , כי סך נזקי הרכוש המצטברים לרכב כתוצאה מהתאונה הינו בשיעור של 12,193 ש"ח . בנוסף לכך , צירף התובע לכתב התביעה חשבונית מס מטעם השמאי בסך של 1180 ש"ח .

3)      לטענת חברת "הפניקס" התובע ערך את חוזה הביטוח תוך הסתייעות בסוכנת ביטוח מטעמו  רק חודשיים ימים לאחר קרות התאונה , וכל זאת מבלי ליידע את החברה במעמד כריתת החוזה על עצם קרות התאונה . עוד טוענת הנתבעת , כי רק בחלוף שנה וחצי ממועד קרות האירוע הגיש התובע את התביעה בטענות כזב וטענות מרמה , וזאת בניגוד גמור להוראות חוזה הביטוח ובניגוד להוראות הפוליסה . עוד טוענת הנתבעת , כי ממצאי החקירה של חוקר פרטי מטעמה העלו , כי הרכב הוסתר על ידי התובע במוסך מבלי שהיה מבוטח כלל בביטוח בר-תוקף ביום התרחשות התאונה .  עוד טוענת הנתבעת , כי על פי תנאי הפוליסה הביטוח "מכסה" מבוטחים שגילם 35 ומעלה , כאשר עובר להתרחשות התאונה טרם מלאו לתובע 35 שנה . 

4)      הנתבעת (חברת "הפניקס") הגישה הודעה צד ג' כנגד סוכן הביטוח נבואני יוסף וכנגד סוכנות הביטוח שבבעלותו (חברת "נבואני יוסף 2002 בע"מ") , אשר לטענתה ערך את ההסכם בניגוד להסכם ההתקשרות עימה ותוך הסתרת העובדה שהרכב היה מעורב בתאונה טרם כריתת חוזה הביטוח . הצד השלישי אף עותר למחיקתו כבעל דין בטענה , כי קיימת חוסר יריבות משפטית בינו לבין התובע ,שכן סוכנות הביטוח מאוגדת במרשמי "רשם החברות" כחברה פרטית . הצד השלישי מציין בכתב הגנתו , כי התובע הצהיר בטופס הצעת הביטוח שכלל לא היה מבוטח בעבר בחברת ביטוח כלשהי , ולפיכך התובע נחשב מבחינת הצד השלישי כלקוח חדש ולכן לא היה מחובתו של הצד השלישי לדרוש מהתובע להמציא אישור של שמאי המעיד על תקינות הרכב . עוד טוען הצד השלישי , כי צד ד' , אשר שימשה כסוכנת משנה מטעמו במסגרת סוכנות ביטוח ששמה "אלארז ביטוחים" , רשמה בטפסי הדיווח המועברים לנתבעת את הנתונים הרלוונטיים אותם קיבלה ישירות מהתובע . עוד טוען הצד השלישי , כי פעל בתום לב תוך הסתמכות על נתונים מוטעים אותם דיווח התובע לסוכנת המשנה (הצד הרביעי) , וכי לא ערך את הסכם הביטוח למפרע ואף לא היה מודע לכך , כי הרכב היה מעורב בתאונת דרכים טרם עריכת הסכם הביטוח כפי גרסת הנתבעת .  סוכנת הביטוח (צד ד') לא הגישה כתב הגנה מטעמה , אלא הציגה את טענותיה במהלך הדיון  בביהמ"ש .

דיון והכרעה :

5)      על מנת לקבוע האם במקרה דנן מופטרת הנתבעת מחובתה לשפות את התובע מחמת מעשה מרמה , הרי שבראש וראשונה שומה על ביהמ"ש לבחון האם מתקיימים בענייננו יסודות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח , תשמ"א - 1981 שכותרתו "מרמה בתביעת תגמולים" .

6)      על פי הוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח , הרי שככל שמופרת החובה לפי סעיף 22 לחוק (הודעה מצד המבוטח למבטח על עצם קרות מקרה הביטוח) , או לחילופין לפי סעיף 23(ב) [מסירת מידע מהימן מצד המבוטח אודות נסיבות המקרה הביטוח] , או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב) [הכשלה מכוונת של המבוטח את המבטח לצורך בירור חבותו] , או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחובתו.

7)      על פי פסיקתו המנחה של ביהמ"ש , הרי שבהתקיים מעשה מרמה מצד המבוטח אין ביהמ"ש מפריד בין חלקיה השונים של התובענה (האמיתי והתרמיתי) , אלא דוחה את התביעה כמכלול (ראה : רע"א 230/98 הפניקס נ' נסרה , תק-על 98(ב), 910 . בפסק הדין בעניין "נסרה" נקבע לעניין תכליתו של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח כדלקמן : " סעיף 25 הנ"ל נועד (בין השאר) להרתיע את המבוטח מלמסור למבטח עובדות כוזבות, או להעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנודע לחבות, בכוונת מרמה, כשהסנקציה להפטרו של המבטח היא פטור מוחלט מהחבות; אנו מסכימים עם בית המשפט המחוזי שיש לפרש את תוכנו של הסעיף הנ"ל על דרך הצמצום; עם זאת, הפרשנות חייבת להיות כזאת שלא תכשיל את המטרה שלשמה חוקק הסעיף, והיא כאמור, להרתיע את המבוטח מלבצע את המעשים הכלולים בו בכוונת מרמה. סעיף 25 לחוק איננו כולל הגדרה של הדיבור "בכוונת מרמה".

8)      עוד נקבע בפסיקה לעניין הוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח , כי מאחר ומדובר במערכת יחסים חוזית שבין מבוטח למבטח , הרי שיש לפרש את סעיף 25 הנ"ל על דרך הצמצום , וזאת כל עוד אין בדבר כדי להכשיל את המטרה שלשמה חוקק סעיף 25 (הרתעת המבוטח מלבצע את המעשים הכלולים בו בכוונת מרמה) , בעוד שבמקרים של ספק , יש להטות את הכף לטובת המבוטח (ראה : רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ. סהר חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 281). הגיונה של הנחיה זו, לפיה יש לפרש את סע' 25 הנ"ל על דרך הצמצום , מצוי בפער "המעמדות" שבין המבטח לבין המבוטח , ויתרונו הגלוי והמשמעותי של הראשון על האחרון - יתרון הכולל הן יתרון משפטי , הן יתרון כלכלי והן יתרון במשאבים .

9)      לצורך הוכחת טענתה הגישה הנתבעת לביהמ"ש דו"ח חקירה מפורט של חוקר פרטי מטעמה (ראה : מוצג נ/3) מיום 6.9.2010 הכולל תמלול של חקירת התובע וצד ד' .  החוקר , אשר תיחקר את התובע וכן את סוכנת הביטוח (צד ד') , הגיע בסופו של יום הגיע לכלל מסקנה , כי האירוע התאונתי התרחש הלכה למעשה בחודש נובמבר או דצמבר 2008 ולא בתאריך 3.2.2009 כפי שפורט בכתב התביעה . עוד עולה ממסקנות דו"ח החקירה וכן מעדותו של החוקר בביהמ"ש מיום 20.9.2011 , כי בין התאריכים 27.10.2077 - 30.9.2008 הרכב בוטח בביטוח "צד ג'" במסגרת חברת ביטוח אחרת (חברת "הכשרת הישוב בע"מ) , אולם פוליסה זו פקעה בחודש ספטמבר 2008 בעוד שהפוליסה מטעם הנתבעת הופקה רק בתאריך 5.2.2009 עם תחולה רטרואקטיבית ליום 14.1.2009 .

10)  עוד עולה מדו"ח החקירה , כי גילו של התובע במועד התרחשות התאונה היה 32 ולא 38 , כפי שנכתב בטופס ההצעה , וכי לאחר שהרכב ניזוק הסתייע התובע בסוכנת הביטוח (צד ד') והסתיר את הרכב במשך כחודש וחצי בתוך שטח של מוסך בשם "עדן" בבעלותו של מר מוחמד זידאנה , כאשר רק בתאריך 1.2.2009 הורה התובע לבעל המוסך לתקן את הרכב לאחר שרכש את פוליסת הביטוח של הנתבעת . עוד עולה מדו"ח החקירה , כי בשלב זה נמלכה סוכנת הביטוח (צד ד') בדעתה וביקשה מהתובע שלא להגיש תובענה כנגד הנתבעת , ברם התובע התעלם מבקשתה של סוכנת הביטוח (צד ד') והגיש את תביעתו לביהמ"ש על מנת ליהנות מתגמולים שאין הוא זכאי לקבלם . במהלך חקירת התובע על ידי החוקר מטעם הנתבעת בתאריך 21.8.2010 ציין התובע , כי לאחר התרחשות התאונה הוא עצמו יצר קשר טלפוני עם סוכנת הביטוח (צד ד') , וכי צד ד' פעלה לכך שהרכב יועבר למוסך "עדן" .

11)  מדו"ח החקירה עולה , כי בתחילה סירבה צד ד' לשתף פעולה עם החוקר , אולם בסופו של יום הסכימה למסור לחוקר הביטוח את גרסתה . מחקירתה של צד ד' עולה , כי הרכב בוטח על ידה באמצעות חברת הביטוח "הכשרת הישוב בע"מ" בין התאריכים                        27.10.2007 - 30.9.2008 , וכי בתאריך 11/2008 ו/או 12/08 דיווח לה התובע לראשונה על עצם קרות התאונה , אולם זו הבהירה בפניו , כי הרכב איננו מבוטח מאחר ו"הוראת       הקבע" , אשר באמצעותה שולם הביטוח לחברת "הכשרת הישוב" , לא כובדה . אי לכך , הרכב נלקח בידיעתה של צד ד' למוסך "עדן" מבלי שהיה כשיר לנסיעה והוסתר שם  עד לתיקונו על ידי בעל המוסך רק לאחר שנרכשה מהנתבעת פוליסה חדשה . עוד טענה צד ד' במהלך חקירתה בפני החוקר , כי התובע אף התחייב בפניה לאחר רכישת הפוליסה מהנתבעת שלא לדרוש מהנתבעת פיצוי בגין התאונה נשואת מחולקת זו .

12)  בעדותה בביהמ"ש ציינה סוכנת הביטוח (צד ד') , כי התאונה התרחשה במהלך חודש דצמבר 2008 , וכי לאחר שזו הבהירה בפניו כי הכיסוי הביטוחי איננו מספיק לצורך קבלת פיצוי נגרר הרכב על ידי התובע לתוך המוסך "עדן" עימו הינה קשורה ביחסי עבודה , כאשר לגרסתה בחודש ינואר שב התובע פעם נוספת למשרדה וביקש לרכוש ביטוח מקיף לרכב - ביטוח מקיף אותו רכש בתאריך 14.1.2009 . הסוכנת אף הציגה בפני ביהמ"ש מכתב בכתב ידו של בעל המוסך "עדן" , מר זידאנה מוחמד , אשר העיד בביהמ"ש בתאריך 20.9.2011 וחזר במסגרת עדותו בביהמ"ש על האמור במכתב לפיו הרכב הוכנס לתיקון בתאריך 1.2.2009 לאחר שהיה מצוי בחניית המוסך שבבעלותו במשך פרק זמן של חודש וחצי (ראה : מוצג נ/1 וכן תמונות הרכב נ/2) . עוד ציינה הסוכנת , כי לאחר כחודש ימים סר התובע למשרדה פעם נוספת ודיווח על תאונה נוספת , אולם לאחר שזו הבהירה בפניו כי הנתבעת תדרוש ממנו להציג בפניה ממצאים של בדיקת "תקינות רכב" , התחרט התובע ועזב את משרדה . זאת ועוד , הן מעדותה של צד ד' וכן מעדותו של הנתבע 3 עולה , כי התובע פעל לכל אורך הדרך בכחש ובמרמה על מנת לקבל לידיו את תגמולי הביטוח וכי במועד בו תוקן הרכב הפוליסה לא הייתה ברת תוקף הן מחמת הנסיבות המפורטות לדלעיל והן בשל אי רישום נכון של תאריך לידתו של התובע מיום 14.9.1977 ליום 11.1.1972 על גבי טופס הצעת הביטוח . אין להקיש מכך , כי התובע הונה את צד ד' שכן זו ציינה בחקירתה בביהמ"ש , כי ההצעה מולאה על ידה (ראה : עמוד 3 שרה 8 לפרוטוקול) ולפיכך כסוכנת מיומנת שומה היה עליה לאמת את פרטיו של התובע באמצעות תעודה מזהה . ברם , אין חולקין כי הפוליסה מיועדת לרכישה על ידי בני גיל 35 ומעלה , ולפיכך אין הפוליסה ברת תוקף גם בהנחה שהייתי מגיע לכלל מסקנה , כי אין לקבל את טענות הנתבעת ויתר הצדדים בדבר ניסיון ההונאה מצד התובע .

13)  בנסיבות המתוארות מעלה , הנני מעדיף את גרסתם העובדתית של עדי ההגנה על פני עדותו היחידה של התובע , אשר התבררה בסופו של יום כעדות בלתי אמינה ורוויית סתירות . כך למשל , התובע עצמו נשאל בביהמ"ש ביחס למועד הכנסת הרכב למוסך וזה השיב , כי הרכב הוכנס למוסך בתאריך 3.2.2009 , אולם עדותם של כלל עדי ההגנה הביאתני לכלל מסקנה , כי יש לדחות את גרסתו של התובע , אשר לא תמך את טענתו בראייה כלשהי ו/או בעדות מסייעת נוספת . עדותו של התובע אף נסתרה ונמצאה בלתי מהימנה בעיניי פעם נוספת לאחר שהלה גרס במהלך עדותו בביהמ"ש , כי החתימה המופיעה על גבי טופס הצעת הביטוח איננה חתימתו שלו , בעוד שבמהלך חקירתו בפני חוקר הביטוח אישר , כי הינו נוהג לחתום במספר אופנים ולא באופן אחיד . יתירה מזאת , התובע כלל לא הציג בפני ביהמ"ש שום ראייה לכך כי הלין על סוכני הביטוח (צדדים ג' ו - ד') בין אם בפני המפקח על הביטוח ו/או בפני משטרת ישראל על זיוף חתימתו .

14)  נוכח כל האמור מעלה , שוכנעתי , כי בנסיבות דנן  התקיימו יסודות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח וכי עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל הראייתי המחמיר הנדרש לצורך שלילת זכאותו של התובע לתגמול מחמת מעשה המרמה אותו ביצע לצורך קבלת תגמולי הביטוח .

15)  אשר על כן , הנני דוחה את תביעת התובע . התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של         1000 ש"ח בצירוף שכ"ט החוקר הפרטי מטעמה (1838 ש"ח) , ובסה"כ 2838 ש"ח . כמו כן , יישא התובע בהוצאות צד ג' בסך של 500 ש"ח ובהוצאות צד ד' בסך של 300 ש"ח .

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ