החלטה בתיק ת"ק 36389-05-12

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 28.11.12, במעמד צד אחד, בהעדר התייצבות המבקשת לדיון.

2.         לטענת המבקשת, עובדת קביעת מועד דיון בתובענה לא הייתה ידועה לה, והזימון לדיון אף לא נשלח אליה.

3.         המשיב מתנגד לבקשה ולטענתו, בדין קבע בית המשפט כי ההמצאה בוצעה כדין, ומשכך דין הבקשה להידחות.

דיון ומסקנה:

4.         ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יכול שיהיה ביטול מחובת הצדק - קרי: כאשר נפל פגם מהותי בהליך או ביטול בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

            כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות הנתונה לשיקול דעתו.

5.         במקרה דנן, טוענת המבקשת לפגעם מהותי בהעדר המצאה כדין.

            אין בידי לקבל טענה זו.

            כעולה מרישומי המזכירות, ההמצאה שוגרה לכתובת אשר צויינה בבקשה לביטול, כשהיא נושאת חותמת החברה וחתימת המקבל.

            אין בבקשתה של המבקשת כל נימוק וכל התייחסות לעניין זה.

6.         אי לכך, יש להידרש לחלופה של ביטול מתוקף שיקול דעת.

            בפסיקה נקבעו שני מבחנים אותם יש לבחון במסגרת השיקולים לביטול פסק דין:

            סיבת מחדלו של המבקש להתייצב.

            סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.

            כאשר סיכויי ההצלחה טובים, יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות בגין מחדלו של המבקש, אלא אם כן שוכנע כי לא יהיה די בתשלום הוצאות כדי לפצות על הנזק שייגרם למשיבה (ר' ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פד' יח 395).

7.         באשר למבחן סיכויי הצלחת ההגנה: "אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו אינה ובטוחה, ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית" (ר' א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 343).

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול דעת ומתוך העדפה לקבלת החלטות שיפוטיות לגופו של עניין, על פני הכרזה על סיום המלאכה, תוך שלקחתי בחשבון כי ניתן לרפא פגם דיוני בהתנהלות המבקשת בדרך של פסיקת הוצאות.

א.         מחדל - לא שוכנעתי כי אי התייצבותה של המבקשת לדיון נבע מזלזול מכוון או כי ייגרם נזק למשיב אשר לא ניתן לפצותו באמצעות פסיקת הוצאות.

ב.         סיכויי ההגנה - מעיון בכתב ההגנה עולה כי קיימת עילה לכאורית להגנתה.