החלטה בתיק ת"ק 34061-10-11

בקשה לביטול פסק דין מיום 19.01.2012, מחמת אי התייצבות התובע  לדיון הוכחות. לטענתו לא ידע על מועד הדיון מאחר והשתחרר מבית הסוהר רק ביום 01.01.2012 לאחר שריצה עונש מאסר במשך שלוש שנים.

החלטה מיום 24.11.2011 הקובעת מועד לדיון נשלחה לתובע  באמצעות שב"ס ולפי רישומי המזכירות נמסרה לשב"ס . באותה עת שהה התובע כאסיר בבית סוהר דקל.

הנתבעת מתנגדת  לביטול פסק דין בטענה כי התובע  לא העלה סיכויי הגנה טובים, עוד טוענת הנתבעת כי  ביום שחרור של התובע מהכלא, חתם על הצהרה לפיה הוא יודע כי הדיון הוכחות נקבע ליום  19.01.2012 (צורף וסומן ב' לתגובה מטעם הנתבעת).

מאחר ובוסס כי התובע ידע על מועד הדיון על בית המשפט לבחון מה הטעם שהועלה לאי התייצבות והאם בפי התובע עילת תביעה שיש לה סיכוי.

התובע לא מסר בבקשתו כי חתם על הצהרה כי ידע על מועד הדיון עם שחרורו לפני מועד הדיון ולכן הטעם שהתובע לא ידע על מועד הדיון אינו עומד במבחן.

            הבקשה של התובע גם לא נתמכת בתצהיר בין לגבי הטענה כי לא ידע על מועד הדיון ובין לעצם התביעה לגופה (סיכויי התביעה).

התביעה הינה תביעה כספית על סך של   8,450 ש"ח בגין טענה של אובדן ציוד של התובע ע"י עובדי שירות בתי הסוהר "אלה" במעבר  בין אגפים מס'   9 ל-13.

מנהל ענף מטעם שירות בתי הסוהר הצהיר כי דאג להעביר לידי התובע את הציוד האישי  שנשאר בתאו בעת מעבר.

לאחר ששקלתי את טעמיו של התובע לבקש ביטול פסק הדין לא מצאתי לקבל את הבקשה והיא נדחית.

מכל האמור לעיל, אינני מבטלת את פסק הדין. פסק הדין מיום 19.01.2012 נשאר על כנו.

            החלטה תשלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.