ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
22243-10-12
22/11/2012
|
בפני השופט:
דאוד מאזן
|
| - נגד - |
התובע:
במרום הפקות 2004 בע"מ ח.פ. 513529586
|
הנתבע:
יצחק קושניר
|
| החלטה |
מדובר בתביעה בגלגול שני.
צר לי על כך שהצדדים מעסיקים את ביהמ"ש וביהמ"ש נאלץ גם לכתוב החלטות בעניין שכל כך מהיר וברור.
שני הצדדים מסכימים כי פסק דינה של השופטת לובנה שלאעטה מיום 6.2.12, מקובל על שניהם.
בהתאם לפסק הדין, חויבה הנתבעת לשלם 2100 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק, הוצאות משפט בסך 350 ש"ח .
סעיף 2 לפסק הדין והוא נושא המחלוקת, קבעה כב' השופטת בזו הלשון:
"אני מורה על ביטול העסקה שנכרתה בין הצדדים, ביום 10.8.11 וכפועל יוצא מכך יהיה רשאי התובע להפסיק את יתרת התשלומים החודשיים בגין אותה עסקה ( 5 תשלומים על סך של 300 ש"ח כל אחד)".
התובע הגיש את פסק הדין לביצוע, בלשכת ההוצל"פ בוצע החלק הכספי דהיינו התשלום של 2100 או בנוסף סכום ההוצאות בסך 350 ש"ח וסעיף 2 המוזכר לעיל של הוראות פסק הדין לא הוגש לביצוע.
כב' השופטת שלאעטה אף ציינה בפסק דינה כי אין מסיבה כלשהי לא יכול התובע להפסיק את החיובים החודשיים, יוכל לפנות לבימ"ש בבקשה מתאימה לעניין יתרת הסכום ובקשתו תישקל.
מתברר, כי חברת האשראי לא הסכימה לבטל את יתרת החיובים וזאת על פי הודעה מיום 23.2.12 בטענה כי אינה צד לאותו פסק דין. משכך, ברור שהבקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה של מעשה בית דין אין לה ידיים ומדובר בבקשת סרק עקב אי כיבוד הנתבעת להוראות פסק הדין.
התובע פנה בשנית לביהמ"ש ובהחלטה מונחית מיום 23.3.12 הבהירה כב' השופטת כי פסק דינה אינו מחייב את חברת האשראי. משכך, הותר לתובע להגיש תביעה נוספת, היא התביעה שעומדת בפני.
כבר עתה אציין, שאין בסיס לכל הסכומים שדרש התובע בתביעתו, אלא סכומים מופרזים ובניגוד להוראות פסק הדין כשם שהנתבעת מפרה את פסק הדין ואינה משלמת את כל החיובים שצויינו בפסק הדין. הן התובע והן הנתבעת לצערי הרב לא קיימו את פסק הדין במובן זה שהתובע תבע מעבר לסכומים שזכאי לתבוע והנתבעת מעסיקה את בימ"ש בבקשת סרק.
כתוב בצורה מפורשת, שהנתבע יכול לבטל את יתרת התשלומים וביהמ"ש מנע את אותם תשלומים בסעיף 2 לפסק הדין מיום 6.2.12. ביהמ"ש הבהיר שמדובר בחמישה תשלומים בני 300 ש"ח כל אחד דהיינו סך של 1500 ש"ח. תוהה אני מדוע התובע הגיש תובענה על סך של 3600 ש"ח. דרישה מוגזמת מנותקת מפסק הדין וראוי היה שהתובע ידרוש רק את הסכום שמגיע לו שכן הוא כבר שכח שאת החלק הראשון מאותם 3600 ש"ח הוא כבר קיבל באמצעות סעיף 1 לפסק הדין כשהורתה לנתבעת להשיב לו את התשלומים שכבר שולמו על ידו במסגרת כרטיס האשראי בסך 2100 ש"ח.
משהעניין כל כך ברור, אין מקום אפילו לשמוע את התיק ואני פוסק כדלקמן:
הנתבעת תשלם לתובע 1500 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 6.2.12 ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת תישא בהוצאות הליך זה בסך 750 ש"ח.
המזכירות תסגור את התיק.
אעיר רק כי החלטה זו ניתנה בהתאם לפסק הדין כשביהמ"ש בפסק הדין, ששני הצדדים סומכים את ידם עלי נכתב מפורשות כי התובע יוכל לפנות לבימ"ש בבקשה מתאימה לעניין יתרת הסכום ובקשתו תישקל וכך ראיתי את העניין שבפני.
ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ג, 22 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.