ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
14406-07-12
03/09/2013
|
בפני השופט:
יניב בוקר רשם בכיר
|
- נגד - |
התובע:
אמיר אישטין
|
הנתבע:
1. בנימין סרוסי 2. ביאטריס סרוסי
|
החלטה |
בפני בקשתו של המבקש כי אורה על ביטול פסק הדין אשר ניתן בתיק זה בשל העובדה שלא התייצב לדיון שהיה קבוע בתיק זה, להוכחות, ביום 1.7.2013.
בבקשתו טען המבקש כי לא היה מודע למועד הדיון אשר נקבע כאמור, וזאת מאחר שהזימון לדיון התקבל לידי אימו, שהיא אשה חולה, אשר שכחה להודיע לו על כך.
המבקש הוסיף וטען כי הוא משוכנע מעל כל ספק שלא פגע ברכבה של המשיבה מספר 2, וכי לאחר הפגיעה הנטענת חלפו במקום מספר רכבים נוספים.
המבקש הוסיף כי מעבידו הענישו, על לא עוול בכפו, בכך שקיזז משכרו סכום העולה כדי 774 ש"ח, בטענה כי עליו לשלם על תיקון מראת הצד ברכבה של המשיבה מספר 2.
המשיבים הגיבו לבקשתו של המבקש וטענו כי הכתובת שמסר המבקש לשוטר במשטרת עיירות היא הכתובת אליה שלח בית המשפט את זימונו לדיון.
המשיבים טענו כי המבקש זלזל בבית המשפט ולא התייצב ולטענתם השומר שהיה בסמוך למקום התאונה ראה באופן ברור את הפגיעה ברכבם.
המשיבים הוסיפו כי המבקש סרב למסור את פרטיו לאחר התאונה ועשה זאת רק לאחר שהגיע למקום שוטר מתחנת העיירות.
בתשובת המבקש לתגובת המשיבים טען כי השומר שניצב במקום היה רחוק ממקום האירוע, וכי הוא מבקש דיון חוזר כדי להוכיח את טענתו שלא פגע ברכבם של המשיבים.
ביום 1.9.2013 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש חזר על טענותיו ולפיהם לא קיבל את הזימון לדיון מידי אמו.
המבקש הוסיף כי נגרמה לו השפלה בשל התנהלות המשטרה בסמוך לאחר האירוע, וטען כי בשל גובה המשאית בה נהג, לא יתכן כי פגעה ברכבם של המשיבים באופן שבו ניזוק.
לאחר שנשמעה עדותו של המבקש, העיד מטעם המשיבים, מר צח פנסו, ששימש כמאבטח ביום האירוע המתואר בכתב התביעה.
על פי עדותו של מר פנסו הוא ראה בוודאות את המשאית הנהוגה על ידי המבקש כאשר היא פוגעת ברכבם של המשיבים ואף שמע קול ניפוץ.
מר פנסו אף הוסיף כי המבקש סרב למסור את פרטיו ואף את שמו מסר רק לאחר כשעה בהתערבות נציג המשטרה.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
דיון והכרעה:
ההלכה בעניין ביטול פסק דין לפי שיקול דעתו של בית המשפט סוכמה בספרו של א' גורן,
סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית) בעמ' 355:
"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל