בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף מן הנימוק של חוסר סמכות עניינית.
המשיב, התובע הגיש את תביעתו זו להחזר סכומים ששולמו לטענתו ביתר בתיק הוצאה לפועל שניהל נגדו המבקש 2 כשהוא פועל כעו"ד בשם המבקש 1 . המשיב טוען כי, למרות השגות שהיו לו על דרך המסירה של מסמכי ההוצאה לפעל, מיהר ושילם את החוב על פי כתב האזהרה שקיבל מאת לשכת ההוצל"פ , וקיבל בעקבות זאת הודעה מיום 15/8/02 כי התיק נסגר .
לתדהמתו של המשיב , קיבל בהודעה כי ביום 4/9/02 כשבועיים לאחר סגירת התיק עיקולים על חשבונותיו במקומות שונות . המשיב טוען כי היה בלחץ ולא נותר בפניו אלא להיעתר ללחצי המבקש 2 ולשלם סכום נוסף של 384 ש"ח ביום 17/9/02.
בסעיף 9 טוען המשיב כי המבקשים לא נקטו בכל פעולה נוספת בתיק ההוצל"פ שתזכה אותם בשכר טרחה ב' , ולכן לטענתו נקיטת הליכי הוצל"פ נוספים ,וגבית הסכום הנ"ל לא היתה כדין .
המשיב הגיש את התביעה ובה דורש הן את החזרת הסכום שנגבה ביתר, והן פיצויים בגין עוגמת נפש והכפשה, בסך 12000 ש"ח , וכן סכום של 1400 ש"ח כהוצאות משפטיות.
המבקשים הגישו הגנה , וכן, תגובה לבקשה , ועיקר הנטען בה הוא כי ענינים של גבית יתר בתיק הוצל"פ הינה בסמכותו היחודית של ראש ההוצאה לפועל, וכי בית משפט זה נטול סמכות ענינית לדון בתביעה .המבקשים מסבירים בתגובתם גם את תהליך פסיקת שכר טרחה והוצאות בתיק הוצאה לפועל , ועל פי הנטען , עם הגשת הבקשה לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל, פוסק ראש ההוצאה לפועל שכ"ט א' , זהו שכר טרחה בשיעור נמוך מתוך הנחה כי החייב ישלם את חובו במהלך 20 הימים לאחר קבלת ההודעה על פתיחת התיק, ולא ינקטו פועלות נוספות בתיק , ואז שכ"ט משקף את העמל המושקע , בתחילת התהליך, בתיק.
חלפו 20 הימים והחייב אינו פורע את חובו במלואו , מוגשת בקשה לפסיקת שכ"ט ב' , קרי שכ"ט עבור ביצוע פעולות נוספות בתיק.
המבקשים טוענים כי המשיב לא פרע את החוב במהלך 20 הימים לאחר קבלת האזהרה, ואז באופן אוטומטי, נפסק לטובתם שכ"ט ב' . בשלב הביניים בין הנפקת האזהרה , ועד ליום בו פרע המשיב את החוב, עברו 20 הימים, ונפסק שכ"ט נוסף אשר לא נכלל בחשבון הראשון שנשלח לחייב המשיב.
עם תשלום קרן החוב על פי האזהרה, הנפיק המחשב של ההוצאה לפועל ,את ההודעה מיון 15/8/02 לפיה התיק נסגר עם תשלום הסכום .
דעתי כדעת בא כוח המבקשים .
עניני גבית יתר בתיק הוצאה לפועל הינם בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף 20 לחוק .
מאחר והשאלה האם המשיב זכאי לפיצויים על נקיטת פעולה בהוצאה לפועל שלא כדין , בגין עוגמת נפש או הוצאות על יעוץ משפטי נעוצה בתשובה האם היתה או לא היתה גבית יתר או האם באמת ננקטו פעולות בהוצאה לפועל , מיותרות ושלא לצורך , לפיכך כל עוד לא הוחלט ע"י ראש ההוצאה לפועל כי אכן הפעולה שננקטה ע"י המבקשים לא היתה כדין , אין מקום לדון בתביעה בסעיף הנזק של הוצאות משפטיות ועוגמת נפש
המשיב יהיה רשאי להגיש תביעה לפיצויים רק אם יתברר כי אכן הפעולה שננקטה לאחר ששילם את החוב על פי האזהרה ( ואולי הפעולה ננקטה בטרם שילם אך לא ידע על כך ) . כך שאם יתברר כי הפעולות וגבית הסכום הנוסף היתה כדין, נשמט הבסיס לתביעת הפיצויים של המשיב.
אכן יש מקום לתמיהה נוכח העובדה כי התיק נסגר ביום 15/8/02 ולאחר מכן ננקטו פעולות בתיק , וראש ההוצאה לפועל יתן את דעתו על כך . יתכן אומנם כי התיק נפתח מחדש , ואין בפני מסמכים על כך , אך איך נפתח , ובאיזה מסגרת ננקטו הפעולות, אלו בדיוק שאלות שבסמכותו של ראש ההוצאה לפועל .
המסקנה היא שאני מקבל את הטענה בדבר חוסר סמכות ענינית לדון בשאלת גבית הסכום של 384 ש"ח , וכל עוד לא נקבע כי היתה גבית יתר וכי ננקטו פעולות הוצאה לפועל שלא כדין, אין מקום לדון ביתר סעיפי התביעה .
התביעה נמחקת.
המשיב רשאי כמובן להגיש בקשה מתאימה לראש ההוצאה לפועל , להחזרת הסכום שנגבה לדעתו ביתר, ואם בקשתו תימצא מוצדקת, ראש ההוצאה לפועל יחליט בדבר.
אין צו להוצאות .
ניתנה היום ו' באייר, תשס"ג (8 במאי 2003) בהעדר הצדדים.