בקשה למחיקת תשובת המבקשת לתגובה לבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית, או למחיקת חלקים ממנה, או למתן זכות להגיב לטענות החדשות שהועלו.
במסגרת הבקשה, טענה הבורסה - שנגדה הוגשה בקשת האישור (ושתכונה להלן: " הבורסה") כי יש למחוק חלקים מתשובת המבקשת לתגובתה לבקשת האישור, ממספר טעמים:
הבורסה התייחסה לטענות המבקשת בתגובה לתשובה, ביחס לאי-החוקיות של תקנון הבורסה ותעריפיה ובטלותם. הבורסה טענה כי טענות אלה לא נכללו בבקשת האישור המקורית או בבקשה המתוקנת. עוד נטען כי גם טענות המבקשת שפורטו בס' 24 לבקשתה הנוכחית של הבורסה, ביחס ליריבות הנטענת בין המבקשת לבין הבורסה - הן טענות שלא נטענו בבקשת האישור המקורית או ה מתוקנת, ולא ניתן לכן לכלול אותן בכתב התשובה.
הבורסה טענה עוד כי המבקשת העלתה טענות נוספות ביחס לפרשנות המונח "עסקה" בתעריפון הבורסה, טענות שאף אותן היה על המבקשת להעלות כבר בבקשת האישור. עוד נטען כי המבקשת הוסיפה לתשובה ראיות חדשות שניתן היה לכלול אותן בבקשה המקורית - מדובר בתחשיב נזק חדש שנערך על ידי המבקשת, וכן כתבת עיתונות שאיננה קבילה.
הבורסה ציינה בבקשתה את ההיקף החריג של כתב התשובה (שאורכו 54 עמודים), ואת העובדה כי הוא נתמך בתצהיר קצר, בן שני עמודים בלבד. מכול הטעמים הללו עולה - כך טענה הבורסה, כי יש למחוק את כתב התשובה, לחלופין - למחוק סעיפים ממנו שפורטו בנספח 1 לבקשה, ולחלופי חלופין - לאפשר לבורסה להשיב על תשובת המבקשת.
המבקשת בתגובתה לבקשה טענה כי יש לדחות אותה.
המבקשת טענה כי ניתן במסגרת כתב התשובה להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו על ידי הבורסה במסגרת תגובתה לבקשת האישור.
באשר לשאלת מעמד תקנון הבורסה כתקנה בת פועל תחיקתי, נטען כי מדובר בטענה אותה העלתה הבורסה, תוך הפנייה לפסה"ד בענין מאגר הספרות התורנית (ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל אביב נ. א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית בע"מ, פ"ד נ' (5) 485 (1997). יחד עם זאת, המבקשת טענה כי היא לא בקשה לשנות את עילות בקשת האישור ולכלול בהן תקיפה עקיפה של תקנון הבורסה אלא היא בקשה רק " להצביע על אי החוקיות לכאורה" של התקנון" (ר' ס' 44 לתגובה לתשובה).
ענין נוסף שעלה מתגובת הבורסה - כך טענה המבקשת - הוא נושא ההתנהלות הבלתי חוקית של הבורסה, שהתעלמה מהנחייתה שלה בדבר עיגול לשקל הקרוב, תוך העלאת שיעור העמלה משנה לשנה בניגוד להנחיה זו. יחד עם זאת המבקשת חזרה והבהירה כי גם בהקשר זה היא לא בקשה לתקן את עילות בקשת האישור או לשנות את הגדרת הקבוצה, אלא הסתפקה ב" הצבעה על ענייני ברורים ומפורשים אלה, העולים מתגובת הבורסה ומנספחיה ככאלה, אשר מחזקים... את טענותיה ואת עילות בקשת האישור..." (ר' ס' 48 לתגובה לתשובה).
באשר לנושא היריבות נטען כי הבורסה בחרה בקו טיעון לפיו היא "מכירה" את חברי הבורסה אך היא אינה "מכירה" את הסוחרים. לכן אין לבורסה להלין על כך כי המבקשת הצביעה בתשובתה על הוראות שונות בדין ובחוקי העזר של הבורסה המצביעות על קיומה של יריבות.
באשר לפרשנות של המונח "עסקה" במסגרת התעריפון, נטען כי הבורסה כללה בתגובתה הרצאה היסטורית בלתי רלוונטית, שהמבקשת זכאית היתה להתייחס אליה במסגרת כתב התגובה לתשובת הבורסה. עוד נטען כי עולה מהחלטת בית המשפט מיום 27.5.13 כי אין מקום בשלב זה של הדיון לדון בשאלת גובה הנזק הנטען של הקבוצה, שאלה שתיבחן רק אם בקשת האישור תתקבל.
הבורסה השיבה לתגובת המבקשת. היא טענה כי חרף טענתה כי היא אינה מנסה לשנות או לבטל את תקנון הבורסה או את הנחיותיה - המבקשת טוענת היום טענות אחרות במסגרת התשובה לבקשת האישור.
הסורסה הוסיפה כי המבקשת העלתה טענות חדשות ביחס לביטול התקנון או שינויו, אף שהיא לא בקשה לתקן את סעדי בקשת האישור. לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בטענות אלה - שהסמכות לדון בהן מוקנית - אם בכלל - לבית המשפט הגבוה לצדק. עוד נטען כי ההפניה לפס"ד מאגר הספרות התורנית אליו הפנתה הבורסה בתשובתה, אינה מקנה למבקשת אפשרות להרחיב את טענותיה ביחס לסוגיות משפטיות אחרות שאליהן מתייחס פסק הדין הנ"ל.
באשר לטענת ה"עיגול שנשכח", נטען כי טענת ההצמדה למדד ("העיגול") איננה טענה המהווה מענה לטענות הבורסה, ודאי לא לטענה בלתי צפויה. הבורסה ציינה כי אין מקום לקבל את עמדת המבקשת לפיה היא אינה מבקשת לתקן את עילות התביעה או להרחיב את הגדרת הקבוצה, אלא רק "להצביע" על נושאים שונים. אין מקום - כך נטען - לטענות "אווירה" שיתווספו בשלב התשובה לתגובה.
באשר לטענת העדר היריבות - המבקשת היתה ערה לטענה זו כבר במועד בו הוגשה בקשת הבורסה לסילוק על הסף. עוד נטען כי טענותיה של המבקשת בבקשת האישור המתוקנת לא נטענו על ידי המבקשת במישור היריבות. הטענה היחידה במישור היריבות היא הטענה הסתמית לקיומה של שליחות, ורק בשלב התשובה "נזכרה" המבקשת להעלות טענות בדבר גלגול הנזק, עשיית עושר ועילות נזיקיות.
באשר לשאלת הפרשנות הנטענת של המבקשת למונח "עסקה" בתעריפון - נטען כי הבורסה עמדה על ענין זה כבר בבקשתה לסילוק על הסף. למרות זאת מעלה המבקשת טענות חדשות אודות פרשנותה למונח עסקה. הבורסה חזרה וציינה כי המבקשת אף התיימרה להוסיף ראיות חדשות לתשובתה- תחשיב הנזק החדש וכתבת עיתונות שאינה קבילה ממילא.
דיון
כידוע, במסגרת כתב תשובה אין להעלות נימוק תביעה חדש ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין (ר' תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי). יחד עם זאת, נועד כתב תשובה כדי לאפשר לתובע (או מבקש) להשיב בעובדה חדשה על עובדה שנטענה בכתב ההגנה. תשובה אמורה להיות מוגשת כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה, וכדי להעלות לפני בית המשפט עובדות חדשות הנותנות מענה להגנת הנתבע (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, עמ' 90). ככלל, לא יוגש כתב כלשהו לאחר הגשת כתב תשובה אלא ברשות בית המשפט.
העולה מהאמור לעיל הוא כי כתב תשובה מטיבו וטבעו מכיל עובדות חדשות וטענות חדשות. אם למבקש אין טענות כאלה, אין לו צורך בהגשת כתב תשובה. יחד עם זאת, אין לאפשר לתובע (או מבקש) במסגרת כתב התשובה להרחיב את יריעת המחלוקת ולהוסיף "נימוק תביעה חדש", אלא רק לכלול נימוקים שהם מענה לטענות ההגנה הבלתי צפויות של הנתבע.