אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 7198-09-12

החלטה בתיק ת"צ 7198-09-12

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
7198-09-12
28/01/2013
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ
עו"ד רובין שחם וחרובי
הנתבע:
א.ידע פיננסים בע"מ
עו"ד פרסלר
החלטה

1.         בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית (להלן: " בקשת האישור").

המבקשת בבקשה הנוכחית (שתכונה להלן: " הבורסה") - היא המשיבה בבקשת האישור, טוענת כי יש לסלק על הסף את בקשת האישור אותה הגישה המשיבה (שתכונה להלן: " ידע"), משני טעמים עיקריים: העדר יריבות בין הבורסה לבין ידע ויתר חברי הקבוצה אותם מבקשת ידע לייצג;

והעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בבקשת האישור ובתביעה.

טענות אלה יידונו להלן.

העדר יריבות

2.         עניינה של בקשת האישור בטענות בדבר גביית עמלות ביתר על ידי הבורסה. ידע טוענת שהבורסה גובה שלא כדין עמלת מינימום בגין כל עסקה, גם כאשר העסקה מתפצלת למספר עסקאות מטעמי ביקוש והיצע בשוק.

לטענת הבורסה, לידע אין יריבות עם הבורסה. זאת משום שחברי הבורסה הם אלה המבצעים את המסחר בניירות ערך, והם אלה המשלמים את העמלות לבורסה בגין עסקאות בניירות ערך. ידע איננה "חבר בורסה"; היא לא שילמה מעולם לבורסה עמלה כלשהי בגין מסחר בניירות ערך. חבר הבורסה גובה  מלקוחותיו הסוחרים (כמו ידע) עמלה נפרדת, הנקבעת במסגרת משא ומתן בין חבר הבורסה לבין הלקוח. עמלה זו מנותקת מהעמלה המשולמת על ידי חבר הבורסה לבורסה.

3.         בקשת האישור מתייחסת לחריגה של הבורסה מהעמלה המוסכמת בין הצדדים, ומהעמלה שעולה מתעריפון הבורסה. ואולם, הבורסה טוענת כי לא ניתן לבסס את הבקשה על הסכמה, שכן ידע אינה צד להסכמה עם הבורסה. באשר לתעריפון הבורסה בו נקבעת עמלת המינימום נושא בקשת האישור הרי - כך נטען - תעריפון זה מופנה אל חברי הבורסה, ולא אל ידע ויתר חברי הקבוצה אותה היא מבקשת לייצג.

עילות התביעה של ידע הן עילה של ניצול לרעה של מונופולין, ועילה של איסור הטעיית הצרכן. הבורסה טענה כי יסודותיהן של שתי העילות הללו אינם מתקיימים. באשר לעילות התביעה האישיות, נטען כי אלה אינן רלבנטיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ועל כל פנים, אין מקום לדון בעילות כגון הטעייה חוזית, כאשר אין יחסים חוזיים בין ידע לבין הבורסה. לכן ניתן לסלק את בקשת האישור על הסף.

4.         בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף, לא כפרה ידע בעובדה כי מי שמשלם לבורסה את עמלת ביצוע העסקה, איננה ידע (הסוחר) אלא חבר הבורסה אשר באמצעותו מבצע הסוחר את עסקאותיו בניירות ערך. לגישתה של ידע, חרף האמור, יש יריבות בינה לבין הבורסה. טענת היריבות מבוססת על כך שחבר הבורסה פועל עבור הסוחר, בין אם כ"מתווך" לצורך ביצוע עסקאות עבור לקוחותיו, או כ"נאמן" עבור הסוחר.

עוד נטען כי טענת העדר יריבות נסתרת מטענת הבורסה לפיה התעריפון הוא תקנה בת פועל תחיקתי - שכן לו היה התעריפון מופנה רק אל חברי הבורסה, לא ניתן היה לראות אותו כנורמה המופנית אל הציבור כולו או לפחות אל חלק בלתי מסוים ממנו, כפי שנדרש ביחס לתקנה בת פועל תחיקתי. עוד טענה ידע לקיומה של יריבות עם הבורסה מכוח הטענה לפיה החוזה בין הבורסה לבין חבר הבורסה הוא חוזה לטובת צד ג'.

ידע הוסיפה וטענה כי בסופו של דבר - יהא אשר יהא טיבו של המשא ומתן בין חבר הבורסה לבין הלקוח שלו, הסוחר, ביחס לעמלה שתשולם על ידי הלקוח לחבר הבורסה, העמלות אותן גובה הבורסה מחבר הבורסה מגולגלות בסופו של דבר לסוחר, ואליו בלבד. הדברים יפים ללא ספק כאשר שיטת התמחור של חבר הבורסה כלפי הסוחר היא שיטה של "cost +", שאז קיים ודאי קשר ישיר בין שיעור העמלה שגובה חבר הבורסה מהסוחר לבין העמלה שמשלם הסוחר לבורסה. לטענתה של ידע, גם במסגרת "הסכמי עמלות גלובליים" נלקח בחשבון שיעור העמלות המשולמות לבורסה.

5.         במסגרת תשובתה לתגובה, הדגישה הבורסה כי ידע אינה חולקת על העובדות אותן טענה הבורסה בבקשתה - כי מי שמשלם את העמלה אינו הסוחר כי אם חבר הבורסה; כי העמלה נתונה למשא ומתן; וכי לעיתים העמלה משקפת גם תמחור של מוצרים נלווים. אין בסיס - כך נטען - לטענה לפיה חבר הבורסה הוא מתווך פיננסי, והוראת ס' 50א לחוק ניירות ערך אינה מרמזת על פעולה של תיווך. עוד נטען כי טענת הנאמנות של חבר הבורסה אינה יוצרת אף היא יריבות בין הסוחר (הנהנה) לבין הבורסה. היריבות הקיימת - אם בכלל - היא בין הבורסה לבין הנאמן. הבורסה הוסיפה כי אין בסיס לטענתה של ידע לפיה יש סתירה בין טענת העדר היריבות לבין הטענה בדבר תקנה בת פועל תחיקתי.

דיון

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום לסלק את בקשת האישור על הסף. אכן, כפי שקבעתי לאחרונה בתנ"ג (ת"א) 20087-11-11 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. חמו (מיום 14.6.2012), כאשר ברור כי למבקש האישור אין זכות להגיש את בקשת האישור, היעילות מחייבת לקבוע ענין זה בשלב מוקדם של הדיון, כדי שלא לנהל דיון מיותר שבסיומו תיקבע אותה קביעה עצמה. יחד עם זאת, יש לזכור כי סילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוא חריג, משום שבקשת האישור כשלעצמה היא בקשה מקדמית, שנדונה בטרם הדיון בתביעה לגופה.

במקרה דנן, אינני סבורה כי ניתן לקבוע באופן ברור וחד משמעי כי למבקש האישור אין עילת תביעה נגד הבורסה, וכי לא קיימת יריבות בין ידע ויתר חברי הקבוצה (או חלקם) לבין הבורסה.

7.         נראה כי אין מחלוקת כי קיימים מקרים בהם המחיר שגובה חבר הבורסה מהסוחר מבוסס על העמלה אותה גובה הבורסה מחבר הבורסה (למשל - כאשר מדובר בתמחור של cost +). במקרים אלה, העמלה אותה גובה הבורסה משליכה באופן ישיר על המחיר אותו משלם הסוחר. אעיר במאמר מוסגר כי יתכן  שהקבוצה שתיוצג בתביעה לא תכלול את המקרים של סוחרים המשלמים לחברי בורסה עמלה המנותקת מהעמלה אותה משלם חבר הבורסה לבורסה. אולם, בחינת היקף הקבוצה ושאלת ההומוגניות שלה - תיעשה רק בשלב הבא של הדיון.

8.         אכן אין די בכך כי המחיר אותם משלמים הסוחרים - או לפחות חלקם - לחברי הבורסה, מושפע מהמחיר אותו משלמים חברי הבורסה לבורסה, כדי ליצור יריבות בין הבורסה לבין הסוחרים. אין גם די בכך שהעמלה "מגולגלת" אל הסוחרים כדי ליצור את היריבות הזו. כדי ליצור יריבות נדרש אלמנט נוסף, המקשר בין הבורסה לבין הסוחרים. ידע ניסתה בתגובתה להצביע על אלמנט כזה - בטענות לפיהן חברי הבורסה הם "מתווכים" או "נאמנים" של הסוחרים.

9.         טענת התיווך של ידע לא פורטה במסגרת תשובתה לבקשת הסילוק. ידע התייחסה בהקשר זה לאמור בס' 50 א לחוק ניירות ערך התשכ"ח - 1968 (להלן: " חוק ניירות ערך"). אך ידע הוסיפה וציינה כי חברי הבורסה מבצעים את פעולות הרכישה והמחירה בחלקן הגדול " בעבור לקוחותיהם - הסוחרים" (ר' ס' 8 לתשובתה של ידע לבקשת הסילוק).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ