פתח דבר
1. בפני שתי בקשות. האחת, בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית והשנייה בקשה לעיכוב הליכים. אדון בהן להלן, שלא לפי סדר הגשתן, אך בטרם אעשה כן, אפרט את הילוך תובענה זו מראשיתה.
2. המבקשת הגישה בבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית. לטענת המבקשת, המשיבה חייבת לה ולניצולי שואה נוספים, שהינם חברי המשיבה, כספים מכוחם של הסכמים שנחתמו בין המשיבה לבין הרשויות בגרמניה. המבקשת עצמה לא הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה - ביתה עשתה כן.
3. בית המשפט המחוזי הורה למבקשת לפצל את הבקשה, באופן שככל שהיא נוגעת למועדים שקדמו לחקיקת
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן -
החוק), תידון היא בפניו ואילו ביחס למועדים שלאחר חקיקת החוק, תידון היא בבית דין זה, אשר לו נקבעה בחוק הסמכות לדון בתביעות מבוטחים כנגד קופות החולים.
4. בהתאם, הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בפנינו (להלן -
בקשת האישור), אף כי לא ערכה בה את ההבחנה הנדרשת, ביחס לתקופות, כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי. המשיבה הגיבה לבקשה ובד בבד הגישה בקשה לעיכוב הליכים בתובענה, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתובענה שבפניו. בבסיס הבקשה עמדה הטענה שמדובר בהליכים זהים.
5. לאחר דיון מקדמי ראשון שהתקיים בפנינו, ביום 5.12.10, ובו התגלו לכאורה כשלים מסוימים בבקשת האישור, ביקש ב"כ המבקשת לתקן את הבקשה. בהתאם, הוחלט כי תוגש בקשה מנומקת לתיקון בקשת האישור. עוד נקבע כי הבקשה לעיכוב הליכים, תידון לאחר שתוגש הבקשה לתיקון בקשת האישור וכך נעשה כעת.
6. תחילה - ובטעות, כפי שעולה מטענות המבקשת - הגישה היא בקשת אישור מתוקנת (ללא נטילת רשות לתיקון), ומיד לאחר שהסתברה הטעות, הוגשה הבקשה לתיקון בקשת האישור. משכך, ניתנה תגובת המשיבה לבקשה.
7. כעולה מהודעה שנמסרה על ידי המשיבה, בקשה לתיקון בקשת האישור הוגשה במקביל גם בבית המשפט המחוזי, וביום 15.3.11 החליט כב' השופט קיסרי לדחות את הבקשה, נוכח העובדה שהיא אינה מפרטת את התיקון המבוקש.
8. להלן אדון תחילה בבקשה לתיקון הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, זאת מכיוון שאת הבקשה לעיכוב הליכים - הנסמכת כאמור על הטענה לזהות הליכים - יש לבדוק לאחר הכרעה בבקשה לתיקון, אשר רק אז ניתן יהיה לבחון את הטענה לזהות ההליכים.
בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית
9. המבקשת מפנה בבקשתה למסמכים שונים שלטענתה נחשפו לעיניה לראשונה עם קבלת התגובה לבקשת האישור ומעלה טענות ביחס למסמכים אלו. יחד עם זאת, המבקשת אינה מפרטת את התיקון המבוקש, למעט הסכום הנתבע.
10. לא נותר אלא לתמוה - המצפה המבקשת שבית הדין יערוך בין שתי הבקשות - זו המקורית וזו המתוקנת - השוואה, סעיף מול סעיף, עמוד מול עמוד, על מנת למצוא את ההבדלים ולעמוד על מלוא היקפו של התיקון המבוקש? ואולי סבורה היא שניתן לאשר תיקון כתבי בית דין מבלי לעמוד על מלוא היקפו ומהותו של התיקון המבוקש? בין אם כך ובין אם כך, טעות בידה של המבקשת.
11. ניתן היה לצפות, וכך עשינו, כי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.3.11, תסיק המבקשת מסקנותיה ותבקש לפרט את הבקשה לתיקון בקשת האישור על מנת שניתן יהיה להבין, לפחות בהליך שבפנינו, מהם התיקונים המדויקים שהיא מבקשת להכניס בבקשת האישור וכיצד הם מתקשרים למסמכים החדשים שנחשפה להם, אך היא לא מצאה לנכון לעשות כן.
12. עולה אפוא, כי המבקשת לא מילאה את חובתה הבסיסית במתן פירוט מדויק של התיקונים המבוקשים, כמו גם הבהרת הקשר בין התיקונים הללו לבין המסמכים החדשים, שבגינם לכאורה, נתבקש התיקון.
13. בנסיבות אלו, אין כל אפשרות לדון בבקשה לתיקון בקשת האישור, קל וחומר - לקבלה. לכך יש חריג - והוא הסכום הנתבע: בעניין זה מבקשת המבקשת לתקן את סכום התביעה הייצוגית, באופן שהוא יוגדר עבור שנת 1995 ואילך, בהתאם למועד כניסתו לתוקף של החוק. זאת בעוד שבבקשת האישור המקורית, ציינה המבקשת (בסע' 43) סכום תביעה שקשה עד בלתי אפשרי היה לעקוב אחר התחשיב שהוביל אליו, אך כוון, כעולה מרוח הדברים, גם לשנים שקדמו לחקיקת החוק. למעשה היה על המבקשת להגיש מלכתחילה את הבקשה עם פירוט זה, נוכח קביעת בית המשפט המחוזי על פיצול הבקשה. אף שלא עשתה כן אז, אין לחסום דרכה לעשות כן כיום.
14. אשר על כן, אני מתירה את תיקון סע' 43 לבקשת האישור המקורית, באופן שיתוקן בהתאם לאמור בסע' 7 לבקשה שבפני.
15. פרט לכך - הבקשה נדחית.
הבקשה לעיכוב הליכים
16. כאמור, בד בבד עם הגשת תגובתה לבקשה, הגישה המשיבה בקשה לעיכוב הליכים, מבוססת על הטענה כי ההליך המקביל בבית המשפט המחוזי הינו זהה להליך דנא ומטעמי יעילות, אין לקיים הליכים חופפים מקבילים בין אותם בעלי דין, תוך השחתת זמן שיפוטי ויצירת מצע אפשרי להכרעות סותרות (אף שהמשיבה היא המבקשת בבקשה לעיכוב הליכים, אמשיך ואכנה אותה "המשיבה", מטעמי נוחות).