1. לפני בקשת המבקשים להצטרף כצד לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, המתנהלת בין המבקש (להלן - ארלבוים) ובין המשיבים.
2. ארלבוים, תושב העיר מודיעין עילית, רכש דירה מן המשיבה 1, ובחלוף השנים מכרה לאחר. לשם טיפול בהעברת הזכויות בדירה בספרי המשיבה 1, המשמשת גם כחברה משכנת של נכסי המקרקעין שבנתה, גבתה המשיבה 1 דמי טיפול בשיעור 0.3% מערך הדירה שנמכרה בצירוף הצמדה ממועד עריכת הסכם המכר ומע"מ. עוד גבתה תשלומים בגין הנפקת אישורי זכויות. ארלבוים הגיש תובענה נגד המשיבים, וכן בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, בה הוא טוען כי שיעור דמי הטיפול הנגבה ע"י המשיבה 1 כחברה משכנת, וע"י המשיבים 2-4, עורכי הדין הפועלים מטעמה, בגין העברת זכויות במקרקעין, בגין רישום משכנתא ובגין הנפקת אישורי זכויות, עולה על המותר בחוק. לטענת ארלבוים, דמי הטיפול הנגבים ע"י המשיבים עומדים בניגוד להוראות חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, ולשני צווים שניתנו מכוחו הקובעים מחיר מרבי לשירותים האמורים (צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), תש"ס-1999, וצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999). אין חולק כי חוק הפיקוח וצווי הפיקוח האמורים, הוחלו על תושבי המועצות המקומיות באזור יהודה ושומרון.
3. המשיבים הגישו תשובתם לבקשה לאישור. בתשובתם טענו, בין היתר, כי צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999, עליו נסמכת הבקשה, איננו חל כלל על חוזי מכר הדירות נשוא ההליכים, לא לפי לשונו, ולא לפי תכליתו. הצו נועד לעודד רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, ובמקום בו אין אפשרות לרשמם, הצו איננו חל. המשיבים הוסיפו וטענו כי פעולותיהם חורגות מהצו ואינן מפוקחות על ידו.
4. המבקשים, תשעה רוכשי דירות מן המשיבה 1 (כ"יד ראשונה" או "יד שניה"), מבקשים להצטרף כצד להליך על מנת שתינתן להם האפשרות להשמיע את עמדתם כצד דרוש וחיוני, וכמי שעלולים להיפגע מתוצאות התובענה. המבקשים טוענים כי הם נמנים עם חברי הקבוצה על פי הבקשה לאישור, אלא שלטענתם מונה הקבוצה שתי תתי קבוצות אשר להן אינטרסים שונים בתכלית: הקבוצה עמה נמנה ארלבוים, מי שרכש דירה מן המשיבה 1 ומכרה, וכל עניינו הוא בהשבת דמי הטיפול ששילם, לטענתו, ביתר, והקבוצה עמה נמנים המבקשים, מי שרכשו דירות מן המשיבה 1 ומרשם הזכויות של דירותיהם מנוהל עדיין ע"י המשיבה 1. המבקשים טוענים כי על פי הסכמי המכר שנכרתו עמה, אין המשיבה 1 מחויבת לנהל מרשם זכויות עבור רוכשי הדירות, ומחויבותה כלפי הרוכשים תמה עם חתימת הרוכש על הסכם חכירה עם המינהל. עוד נטען כי התעריפים על פי צו הפיקוח הם תעריפים הפסדיים, ולפיכך לו תאושר הבקשה ותתקבל התביעה הייצוגית, קשה להניח כי המשיבה 1 תוסיף ותנהל את מרשם הזכויות של דירות המבקשים. ככל שכך תנהג, טוענים המבקשים, הם צפויים להיפגע פגיעה שהיא "קטסטרופלית במידותיה" שכן תאבד להם היכולת לבצע עסקאות בדירותיהם, לשעבדן ועוד. לגוף המחלוקת מוסיפים המבקשים ומציינים כי "אינם מתיימרים להביע עמדה בשאלה האם לטענות התובע יש אחיזה בדין לגופן או האם לצו הפיקוח ישנה תחולה על דירות שהמרשם לגביהן מתנהל באזור יהודה ושומרון בכלל או ע"י הנתבעת 1 בפרט" (בע' 3 למטה).
5. המשיבים מסכימים לבקשה. בהודעתם שהוגשה לבית המשפט הם טוענים כי קבלת התביעה תוביל לפגיעה בתושבי שכונת קרית ספר במודיעין, שנבנתה ע"י המשיבה, ויש ליתן להם הזדמנות להביע התנגדותם.
6. היועץ המשפטי לממשלה, אשר הודיע על התייצבותו בהליך, הודיע כי אין הוא מתנגד לצירוף המבקשים, אף שאין בעמדתו זו משום הסכמה לטענותיהם.
7. ארלבוים מתנגד לבקשה. לטענת ארלבוים, הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, באשר הראשון ברשימת המבקשים, אברהם גרוניך, הוא עורך דין הפועל מטעם המשיבים בעניינים נשוא התובענה ומייצג את המשיבה 1 בהליכים שונים (ור' גם ס' 25 לתצהיר אברהם גרוניך). לפיכך, אף שהוא פונה באצטלא של "רוכש דירה", הוא, למעשה, בעל אינטרס אישי מובהק בהמשך הגביה הבלתי חוקית. יתר המבקשים הם, לטענת ארלבוים, "אנשי קש" שהם עובדיו כיום או בעבר. ארלבוים מוסיף וטוען כי כל טיעוניהם של המבקשים הועלו בהרחבה ע"י המשיבים ולפיכך מתייתר הצורך לצרפם להליך, צירוף העלול להכביד הכבדה ממשית על ההליך. ארלבוים טוען עוד כי בניגוד לנטען ע"י המבקשים, חלה על המשיבה 1 החובה לנהל את מרשם הזכויות מכוח הסכם פיתוח עליו חתמה עם משרד הבינוי והשיכון, ומכל מקום, משב"ש מחויב לשלמות ורציפות המרשם גם ככל שתפר המשיבה 1 את ההסכם. ארלבוים מוסיף וטוען כי בקשת ההצטרפות נסמכת על ספקולציות באשר להמשך ניהול המרשם ע"י המשיבה 1, בשעה שחברות משכנות אחרות באיו"ש פועלות על פי צו הפיקוח ככתבו וכלשונו וממשיכות ומנהלות את המרשם.
8. לאחר ששקלתי את טענת הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מכמה טעמים:
ראשית, מוקד המחלוקת שבין הצדדים, על פי הבקשה לאישור והתשובות לה, היא פרשנותו של צו הפיקוח ותחולתו על השירותים הניתנים ע"י המשיבים לרוכשי הדירות. לענין זה הודיעו המבקשים מפורשות כי אין בכוונתם להביע עמדה, וממילא אין בצירופם כדי לסייע בבירור הסוגיות השנויות במחלוקת. יתר על כן, כאשר הסוגיה השנויה במחלוקת היא פרשנות חיקוק, אין כל צורך לצרף כצד "דרוש וחיוני" כל מי שעלול להיפגע מן החיקוק או מקביעת היקף תחולתו.
שנית, טענות המבקשים בבקשתם הועלו בתשובת המשיבים וממילא ידונו ע"י בית המשפט במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (וראה שיקול זה כטעם לדחיית בקשה להצטרפות ברע"א 6790/11 אהרוני נ' דקל, ניתנה ביום 22.1.12, ע"א 9203/11 לוין נ' לויטה, ניתנה ביום 19.1.12). בנסיבות אלה, צירופם של המבקשים כצד להליך אך יכביד על הדיון ויסרבלו.
שלישית, הבקשה להצטרפות הוגשה זמן קצר לפני הדיון הקבוע לשמיעת הבקשה לאישור (הקבועה ליום 29.11.12) מבלי שצוין באיזה מועד נודע למבקשים על ההליך. צירופם של המבקשים בשלב זה של הדיון אך יעכב את הדיון ללא כל הצדקה ממשית.
8. הבקשה לצירוף המבקשים נדחית, וממילא נדחים גם הסעדים הנוספים שנתבקשו, שאינם תואמים שלב זה של הדיון.
המבקשים ישלמו לארלבוים את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח.
מזכירות בית המשפט תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים (לרבות ב"כ המבקשים).
ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ג, 08 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.