א. בפניי בקשתה של המשיבה לעיכוב ההליכים בתיק, ולחלופין, להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז.
ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המבקש הגיש כנגד המשיבה במרץ 2013 תובענה, ובקשה לאישורה כייצוגית, בטענה שהמשיבה מציגה, לפי הנטען, מחירים פיקטיביים של בשמים ולצדם מחירי מבצע, במטרה להטעות את הצרכנים.
ג. בקשת עיכוב ההליכים הוגשה ביום 2.7.13 כשהתברר לב"כ משיבה, לפי הנטען, על התובענה שהוגשה ביום 17.1.2013 (חודשיים טרם הגשת התביעה נשוא הדיון), כנגד חברת ניו-פארם לבית המשפט המחוזי מרכז בטענה שניו-פארם נוהגת להציג פרטי קוסמטיקה הנמכרים במסגרת "מבצע" בהנחות בצורה הנותנת לצרכן תחושה מוטעית כאילו ההנחה היא אמיתית ומשמעותית, אך בפועל, מתברר כי מחיר המבצע הוא מחירו הרגיל של המוצר.
עוד נטען באותה תובענה, שניו-פארם משאירה על אריזת המוצר את המחיר הקטלוגי הרשמי של המוצר ומדובר, כך נטען, במחיר פיקטיבי, כשהתנהלות זו נוגדת את תקנות הגנת הצרכן.
יצויין, שביום 13.6.13 התקיים בבית המשפט המחוזי מרכז, קדם משפט בתביעה שכנגד רשת ניו-פארם.
ד. עוד התברר לב"כ המשיבה, שביום 18.6.13 הוגשה תביעה דומה נוספת כנגד רשת "אפריל" ורשת "המשביר", וזאת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (בבקשה נמסר אמנם שהתביעה הנוספת הוגשה גם היא לבית המשפט המחוזי מרכז, אך הדבר תוקן בהמשך).
מכאן בקשת המשיבה לעיכוב ההליכים בתיק, ולחלופין, להורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז, לפי סעיף 7(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
ה. המבקש מתנגד נחרצות לבקשה זו וטוען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי בניגוד להסדר דיוני שבין הצדדים ובחוסר תום לב, ואף לא הוגש תצהיר לתמיכה בעובדות אשר בבקשה זו.
לעיצומו של עניין טוען המבקש, כי התביעות שונות לחלוטין, שכן המשיבה מקיימת "מבצעים" ארוכי טווח במסגרתם נמכר הבושם במחיר "מוזל" שהוא למעשה המחיר המקובל של המוצר. בין מבצע למבצע מתקיימת תקופת "בין המבצעים", יומיים בסך הכל, במהלכה נמכר הבושם, לכאורה, במחירו המקורי, אך למעשה נמכר הבושם במסגרת מבצע אחר - בושם שני בחמישה שקלים, השקול למבצע 1+1, וזו הטעיית הצרכן.
מוסיף המבקש, שגם לאחר העיון בתביעה הנוספת (נגד רשת "אפריל" ורשת "המשביר"), אין הוא מוצא כל טענה עובדתית דומה, וכי כל שנטען שם הוא שמדובר במחירים פיקטיביים של בשמים, ואין בכך משום זהות או דמיון בעילה.
ו. על תגובתו זו של המבקש עונה המשיבה, כי "הדמיון בין התביעות זועק על פניו", ומוסיפה, שהמבקש עצמו בתגובה שהגיש, הגדיר את העובדות בענייננו כך:
"המשיבה מקיימת "מבצעים" ארוכי טווח במסגרתם נמכר הבושם במחיר "מוזל" שהינו למעשה המחיר המקובל של המוצר..." (סעיף 15(א) של תגובת המבקש).
מציינת המשיבה, שבתביעה נגד ניו-פארם נטען כי היא
"נוהגת להציג פרטי קוסמטיקה הנמכרים במסגרת "מבצע" בהנחות, בצורה כזאת הנותנת לצרכן תחושה (מוטעה) כאילו ההנחה היא אמיתית ומשמעותית, אלא שבפועל מתברר כי מחיר המבצע הינו מחירו הרגיל של המוצר...".
מוסיפה המשיבה, כי העובדה שבענייננו טוען המבקש שהמשיבה גם מוכרת את הבשמים במחירם המקורי, אך זאת רק למשך יומיים, וגם בתקופה זו במסגרת "מבצע אחר" - אינה משנה את מהות התביעה, דהיינו, שהבשמים אינם נמכרים במחירם המקורי.
ז. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, סבורני שיש מקום להיעתר לבקשתה של המשיבה ולעכב את ההליכים בתיק שבפניי עד למתן החלטה בבקשת האישור שהוגשה כנגד ניו-פארם בת"צ 33570-01-13 בית משפט מחוזי מרכז (אין רלוונטיות להליך שבת"צ (מחוזי ת"א) 37456-06-13 נגד רשת "אפריל" ורשת "המשביר", שכן הליך זה הוגש כשלושה חודשים לאחר ההליך נשוא הדיון כאן).
ח. כעולה מן הפסיקה אליה מפנה ב"כ המשיבה, אין הכרח שתהא חפיפה מלאה בין העניינים הנדונים בשתי התביעות ודי בכך שהשאלה המתעוררת בשתי התביעות היא זהה [רע"א 801/01
קפלן נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, מיום 4.4.01, וכן ת"א (מחוזי תל-אביב) 2173/02
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חוה ברן (מיום 3.4.03)].
ט. בענייננו, ברי שמתעוררת שאלה משותפת מהותית, דהיינו: האם מטעה המשיבה (וכך גם ניו-פארם) את הצרכן כשהיא מקיימת "מבצעים" ארוכי טווח במסגרתם נמכר הבושם במחיר "מוזל", שהוא למעשה המחיר המקובל של המוצר?
י. כדי למנוע כפל דיונים, מעמסה דיונית מיותרת, והכרעות סותרות, הדרך הנאותה היא להורות על עיכוב הדיון בבקשת האישור נשוא הדיון כאן עד להכרעה בבקשת האישור המתנהלת כנגד ניו-פארם, עיינו: בש"א 4845/12
בכר יוסף נ' עיריית נס-ציונה ואח' (מיום 25.6.12), פיסקה 3:
"על מנת למנוע הכרעות סותרות, הרי מן הראוי שבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ישקול אם לעכב את הדיון בבקשת האישור המתבררת לפניו...".