ת"צ
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
19658-06-12
01/11/2013
|
בפני השופט:
דניה קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
שלמה סיטון
|
הנתבע:
1. מנופים פיננסיים לישראל (מפל) בע"מ 2. סמיון ויינשטוק 3. מרקוס ובר 4. ארקדי מילמן 5. יעקב בן זקן 6. חיים קליין 7. אלכסנדר מיריניוק 8. יוסי ארד 9. טל ירון-אלדר 10. מרדכי ביגניץ 11. דני וקנין
|
החלטה |
1. הבקשה שלפניי הינה בקשה לאשר את הסתלקותו של המבקש מבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.
בקשת האישור הוגשה על ידי המבקש כנגד המשיבה 1
מנופים פיננסיים לישראל (מפל) בע"מ (להלן "
החברה"), והמשיבים אשר שימשו נושאי משרה בחברה במועד פרסום הדוח השנתי שלה לשנת 2011.
בקשת ההסתלקות הוגשה בהסכמה, כאשר המבקש ובאי כוחו הצהירו כי לא קיבלו כל טובת הנאה ולא יקבלו כל טובת הנאה בתמורה להסתלקות.
לבקשה צורפו תצהירים בהתאם לסעיף 16 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006 ולתקנה 11 (ב) לתקנות תובעניות ייצוגיות תש"ע - 2010.
הבקשה הוגשה עוד לפני שהתקיים דיון בבקשת האישור.
2. בבקשה להסתלקות נאמר כי בקשת האישור ותביעתו האישית של המבקש מתבססת על הצגה מחדש של דוח כספי של החברה לשנת 2010, כפי שפורסם ביום 1.6.12.
במסגרת ההצגה מחדש הודיעה החברה כי היא מפחיתה שווי אחד מנכסיה המצוי בקזחסטן נכון ליום 31.12.10, כפי שהופיע בדוח הכספי שלה לשנת 2010.
המבקש טען כי בכך עוולו החברה ונושאי המשרה שלה כלפי הציבור בעוולה הקבועה בחוק ניירות ערך תשכ"ט - 1968 בעניין פרט מטעה בדוח הכספי.
המבקש טען כי בגין ההצגה מחדש, ורק בגינה, צנח שווי המניות בסך של 3.7 אגורות (בשיעור של 14% משוויה) המהווה את הנזק הכספי שנגרם למבקש ולקבוצה הנטענת.
המשיבים דחו את האמור בבקשה ממספר טעמים.
נטען, בין היתר, כי לא מדובר בפרט מטעה; כי גם אם מדובר בפרט מטעה לא קמה למשיבים אחריות בגין פרסומו, וכי בכל מקרה עומדות להם ההגנות מכוח סעיף 33 לחוק ניירות ערך - שכן הם נקטו בכל האמצעים הנאותים, לרבות שכירת שמאי מקרקעין מהמובילים בעולם, לשם אומדן הנכס על מנת להבטיח את דיוק הנתונים בדוח הכספי.
עוד נטען כי לא נגרם למבקש כל נזק כאשר טענה זו נתמכת בחוות דעתו של פרופ'
דן גלאי בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין ההצגה מחדש לבין הירידה בשווי המניה, אשר נגרמה ממגמות ירידה כלליות בשוק ועקב תוצאותיה העסקיות המאכזבות של החברה, אשר פורסמו עם ההצגה מחדש.
יתרה מזאת, תוך עשרה ימים חזרה המנייה לשוויה שלפני ההצגה מחדש ואף למעלה מכך.
המבקש הבהיר כי לאחר שלמד את תשובת המשיבים נוכח לדעת כי יקשה עליו להוכיח את העילה האישית או הקבוצתית ולעמוד במבחנים שנקבעו לאישור התובענה כייצוגית.
המשיבים נתנו הסכמתם לבקשת המבקש להסתלק מבקשת האישור ללא צו להוצאות.
3. בבקשה נאמר עוד כי המבקש סבור שאין מקום למתן הוראות בדבר פרסום או משלוח הודעה.
מאחר וסיבת ההסתלקות המבקש מבקשת האישור נעוצה בהעדר קיומה של עילה -הרי שאין טעם באיתור מבקש חלופי, כך שאין צורך בפרסום דבר ההסתלקות או משלוח ההודעות.
במסגרת הדיון במעמד הצדדים הותיר ב"כ המבקש את עניין הפרסום לשיקול דעת בית משפט.
ב"כ המשיבים הדגישו את קיומה של חוות הדעת של פרופ' גלאי ממנה עולה, כאמור, כי לא נגרם למבקש כל נזק ולא קיימת עילת תביעה.