פתח דבר
1. עסקינן בבקשה שהוגשה על פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "
חוק תובענות ייצוגיות" או "
החוק") - לאישור הסדר פשרה שאליו הגיעו הצדדים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "
בקשת האישור").
בקשת האישור
2. עניינה של בקשת האישור הוא בכיתוב על גבי אריזת המוצר "נביעות+" המיוצר ומשווק על ידי המשיבה, נביעות- טבע הגליל בע"מ (להלן: "
נביעות") - שהוא משקה על בסיס מים מינרליים בטעמי פירות שונים, הנמכר הן בבקבוק אישי של 0.5 ליטר והן בבקבוק משפחתי של 1.5 ליטר (להלן: "
המשקה"). בחלקה הקדמי של אריזת המשקה (בכל אחד מסוגי הטעמים והגדלים השונים) כתוב באופן מובלט, הן בצבע והן בגודל, הכיתוב "
בתוספת ויטמינים"; בחלקה האחורי של האריזה, מעל לכיתוב המפרט את רכיבי המשקה (להלן: "
טבלת הרכיבים"), נכתב גם כן באופן מובלט בצבע ובגודל "
משקה על בסיס מים מינרליים טבעיים בתוספת ויטמינים". נוסף על כך, בתוך בועה מובלטת בצידה של האריזה נאמר "
בתוספת 5 ויטמינים מקבוצת
B", וגם "
ב- 1/2 ליטר עד 8.5% מקצובת הוויטמינים היומית המומלצת למבוגרים". עם זאת, הכמות של כל אחד מן הוויטמינים האלה אינה מפורטת בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי צידה האחורי של אריזת המשקה, מתחת לטבלת הרכיבים (להלן: "
טבלת הסימון התזונתי").
בבקשת האישור טוען המבקש, מר אלדד גוטמן (להלן: "
המבקש"), כי סימון המשקה כמועשר בוויטמינים הוא מטעה ואף מנוגד להוראות הרלוונטיות בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג- 1993 (להלן: "
התקנות").
על פי הנטען, החל משנת 2006 ועד היום משווקת נביעות את המוצר ומסמנת אותו על גבי אריזתו כמוצר עשיר בוויטמינים - בעוד שבפועל כמות הוויטמינים שבו זניחה, ומכל מקום נמוכה באופן משמעותי מן הכמות המינימאלית הנדרשת לסימון כזה על פי התקנות. עילות התביעה המפורטות בבקשת האישור הן כאמור הטעיה של ציבור הצרכנים בנוגע למהותו ולמרכיביו של המשקה - בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "
חוק הגנת הצרכן"); וכן עוולת הפרת חובה חקוקה, וזאת בהתייחס להוראות התקנות בנוגע לסימון מוצרי מזון ומשקאות על גבי אריזתם. לדבריו של המבקש, אלמלא המצג המטעה שמציגה נביעות בנוגע להיותו של המשקה מועשר בוויטמינים, הוא כלל לא היה רוכש את המוצר - ועל כן הוא זכאי להשבה מלאה של התמורה ששילם עבור המשקה אותו רכש במספר הזדמנויות ובגדלים וטעמים שונים, בסכום כולל של 508ש"ח (ראו סעיפים 10-9 ו- 41 לתצהירו). עוד נטען על ידי המבקש כי לאחר שהתחוור לו דבר ההטעיה, נגרם לו גם נזק לא ממוני - והכוונה היא לרגשות שליליים כגון עוגמת נפש, רגשות כעס ותחושת מרמה; משכך סבור המבקש כי הוא זכאי גם לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של הרצון בסכום של 1,000ש"ח (ראו סעיפים 44-42 לתצהירו).
המבקש עותר לייצג בתביעה ייצוגית נגד נביעות את כלל רוכשי המשקה, על גדליו וטעמיו השונים, למן המועד שבו החלה נביעות לייצרו ולשווקו (חודש יולי 2006) ועד למועד הגשתה של בקשת האישור (ראו סעיף 52 לתצהירו). עם זאת, המבקש מבהיר כי להערכתו רק כרבע מכלל צרכני המשקה רכשו אותו בשל ההטעיה והפרת החובה החקוקה בנוגע לשיעור הוויטמינים שבו, וכן כי רק חלק זה של הקבוצה זכאי לסעדים בגין עילות התביעה שבבקשת האישור (ראו סעיפים 57-56 לתצהירו). משכך, נראה כי למעשה הקבוצה שאותה עותר המבקש לייצג היא קבוצת הצרכנים שרכשו את המשקה בשל היותו מועשר לכאורה בוויטמינים (להלן: "
הקבוצה"); ולהערכתו של המבקש קבוצה זו מונה כ- 120,000 חברים. על פי נתונים שהגיעו לידי המבקש בנוגע להיקפו של שוק המים המינרליים בטעמים בעת הרלוונטית, וחלקה של נביעות בשוק זה, שיעור ההשבה המבוקש עבור הקבוצה בכללותה מוערך על ידי המבקש בסכום כולל של 29,500,000ש"ח (ראו סעיפים 56-53 לתצהיר); הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה מוערך בסכום כולל של 120,000,000ש"ח (1,000ש"ח לכל אחד מ- 120,000 חברי הקבוצה) (ראו סעיף 57 לתצהיר).
3. נביעות מודה כי כמות הוויטמינים המצויה במשקה נופלת מן הכמות המינימאלית הקבועה בתקנות בנוגע לסימון מזון ומשקאות על גבי אריזתם; ואולם לגישתה, תקנות אלה עוסקות אך ורק בסימון
שבטבלת הסימון התזונתי - והן אינן חלות על כיתוב אחר המופיע על גבי אריזת המוצר, כדוגמת הכיתוב על המשקה שהמבקש טוען כי הוא מטעה. מכיוון שנביעות לא ציינה בטבלת הסימון התזונתי את עצם קיומם של הוויטמינים וממילא אף לא את כמותם במשקה - אלא רק במקומות אחרים על גבי האריזה - לגישתה היא פעלה בהתאם להוראות התקנות.
עוד נטען על ידי נביעות, כי אילו הוספו למשקה ויטמינים בכמות שהתקנות מאפשרות לציין בטבלת הסימון התזונתי - אזי שתיית המשקה היתה כפי הנראה גורמת לחברי הקבוצה לצריכת יתר של אותם ויטמינים ביחס לקצובת הוויטמינים היומית המומלצת לאדם בוגר על פי פרסומי ארגוני הבריאות העולמיים. יתרה מכך, דווקא ציון קיומם של ויטמינים במשקה, בשיעור של עד 8.5% מן הקצובה היומית המומלצת, מהווה גילוי נאות - שכן אלמלא נכתב כך על גבי האריזה, הצרכנים היו צורכים את המשקה מבלי לדעת שהם מכילים גם ויטמינים מן הסוגים המפורטים יחד עם יתר מרכיבי המשקה. בהקשר זה מפנה נביעות לתקן ישראלי מספר 1145, שהוא תקן רשמי ומחייב, הקובע חובה מפורשת לציין הימצאות של ויטמינים במסגרת פירוט רכיבי המוצר על גבי אריזתו (להלן: "
תקן 1145"; צורף כנספח ו לתשובת נביעות לבקשת האישור).
לבסוף טוענת נביעות, כי אם תתקבל פרשנות המבקש להוראות התקנות אזי התוצאה תהא שהתקנות אוסרות על הוספת ויטמינים למשקה אם הם אינם בכמות המאפשרת סימונם במסגרת טבלת הסימון התזונתי - תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת לנוכח הפגיעה שהיא מסבה לחופש העיסוק וחופש הביטוי של היצרנים.
הסדר הפשרה המוצע
4. לאחר שהתקבלו תשובת נביעות לבקשת האישור ותגובת המבקש לתשובה, וטרם שנערכה ישיבת קדם משפט ראשונה בבקשה, הגישו הצדדים לתיק בית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה. לאחר שעיינתי בהסדר המוצע הוריתי לצדדים לערוך בו מספר תיקונים - בעיקר על מנת לפשט ולהבהיר מהי ההטבה המוצעת לקבוצה, וכיצד היא נקבעה על ידם (ראו פרוטוקול הדיון מיום 7/6/10). ביום 20/7/10 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן וביקשו את אישורו - בקשה זו היא הבקשה המונחת בפניי עתה (להלן: "
הסדר הפשרה" או "
ההסדר"). להסדר הפשרה שני פנים: האחד הוא שינוי של הכיתוב על גבי אריזת המוצר בנוגע לתוספת הוויטמינים; השני הוא מתן הטבה לקבוצה בדרך של מבצע צרכני שבמסגרתו יחולקו קופונים לקבלת משקה שלישי חינם ברכישת שתי יחידות משקה במחיר מלא.
ראשית דבר, הצדדים הגיעו להסכמה כי נביעות עדיין תהא רשאית לציין כי המשקה מכיל תוספת של ויטמינים - ואולם על גבי אריזה חדשה, ובאופן שונה במידה מסוימת מבעבר. בצידה הקדמי של אריזת המוצר יוסר הכיתוב המובלט "בתוספת ויטמינים", ותחת זאת בסמוך לטעמו של המשקה יוסף כיתוב מובלט כדלקמן:
"
500 מ"ל משקה מכילים 5 ויטמינים
מקבוצת
B
, בכמות של עד 8.5% מהצריכה
היומית המומלצת למבוגר"
הבועה המובלטת בצד האריזה תוסר גם היא; ובצידה האחורי של האריזה, במקום "משקה על בסיס מים מינרליים טבעיים בתוספת ויטמינים" יצוין "משקה על בסיס מים מינרליים טבעיים בטעם....". טבלת הרכיבים וטבלת הסימון התזונתי המצויים אף הם בחלקה האחורי של האריזה יוותרו ללא שינוי (ראו סעיפים 4.4-4.1 להסדר הפשרה, איור של האריזה המוצעת צורף כנספח 3 לבקשה לאישור ההסדר).
באשר להטבה המוצעת לחברי הקבוצה - נביעות מציעה להפיץ בקרב הציבור כ- 600,000 שוברים לקבלת בקבוק בגודל 1.5 ליטר של המשקה בחינם, בעת רכישת שני בקבוקים של המשקה גם הם בגודל של ליטר וחצי ובמחיר מלא. חלוקת השוברים תתבצע באופן שאלה יצורפו לחמישה עיתונים שונים, שתפוצתם הכוללת היא כ- 600,000 עותקים והם פונים למגזרים שונים בחברה הישראלית: "ידיעות אחרונות" (כ- 380,000 עותקים), "מעריב" (כ- 170,000 עותקים), "וסטי" בשפה הרוסית (כ- 14,000 עותקים), "הצופה" המופץ במגזר החרדי (כ- 25,000 עותקים), ו- "כל אל ערב" בשפה הערבית (כ- 33,000 עותקים). השוברים יצורפו לעיתונים ביום חול, פרט לעיתון "כל אל ערב" שיוצא לאור רק במהדורת סוף שבוע, כאשר בכל אחד מהעיתונים תפורסם מודעה בגודל שלא יפחת מרבע עמוד ובמיקום מרכזי ובה יפורסם דבר קיומו של המבצע. חלוקת השוברים תחל תשעים ימים מהיום הראשון של החודש שלאחר אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט, ותוקף השוברים למימוש יהיה שישים ימים מעת חלוקתם. נביעות מעריכה את שוויה של ההטבה בסכום כולל של כ- 4,000,000ש"ח - על פי חישוב של 600,000 בקבוקים העומדים לחלוקה בחינם, כשהמחיר הממוצע לצרכן של כל אחד מהם הוא 6.65ש"ח (ראו סעיפים 4.12-4.5 להסדר הפשרה).
לבסוף, הצדדים מבקשים מבית המשפט כי יימנע ממינוי בודק כהגדרתו בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו סעיף 8 להסדר הפשרה); וכן הם ממליצים לבית המשפט לפסוק למבקש גמול בסכום של 30,000ש"ח, ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 350,000ש"ח ובתוספת מע"מ כדין (ראו סעיף 5 להסדר).
5. בדיון שנערך בפניי בבקשה לאשר את הסדר הפשרה, ציינתי בפני הצדדים בין היתר כי על פניו נראה שקיים חוסר התאמה בין הנטען כנגד נביעות בבקשת האישור לבין התוצאה המושגת באמצעות ההסדר. ובמה דברים אמורים? בעוד שיסודה של בקשת האישור הוא בטענה כי נביעות סימנה את המשקה על גבי אריזתו באופן מטעה ושלא כדין ככזה המועשר בוויטמינים - במסגרת ההסדר מוסכם כי נביעות תוסיף לעשות כן, גם אם במתכונת שהיא מעט פחות בולטת לעין. בנסיבות אלה איפשרתי לצדדים לבקשתם לשוב ולשקול את עמדתם בתיק (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5/9/10), ואולם ביום 7/9/10 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הם מעוניינים להמשיך בהליך לאישור ההסדר. משכך ומאחר שלא מצאתי מקום לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה על הסף באותו שלב, הוריתי לצדדים לפרסם מודעה בדבר הגשתה של הבקשה לאישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים, בנוסח שהומצא לתיק בית המשפט ביום 6/9/10; וכן לשלוח עותק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה והנספחים לה לידי היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט (ראו החלטה מיום 12/9/10).