בפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום כנגד המבקשת מכוח הטענה המקדמית של "הגנה מן הצדק", בהתאם להוראת סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").
כתב האישום מייחס למבקשת עבירות של תקיפת שוטר בעת מלוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
נסיבות העבירות פורטו בכתב האישום המחודש ולפיהן ביום 04/04/07 בסביבות השעה 18:33 הגיעו לרחוב ברנר ברמלה שני שוטרים בעקבות דיווח על אלימות וחזו במבקשת מקללת אחרת ומאיימת עליה כי תשרוף אותה ואת ביתה.
אחד השוטרים פנה למבקשת ודרש כי תיכנס לביתה ותפסיק לקלל בתגובה אמרה המבקשת לשוטר:
"מי אתה בכלל יא שוטר זבל". השוטר הודיע לה כי היא מעוכבת בגין האיומים וביקש כי תתלווה אליו לתחנה, אך המבקשת סרבה לעכוב לאור זאת הודיע השוטר למבקשת כי היא עצורה. במהלך ביצוע המעצר והובלתה לניידת השתוללה המבקשת, קיללה, ירקה וצבטה את השוטר ובעטה בו ברגל עת הוכנסה לניידת בנוסף איימה עליו כי תשרוף ותהרוג אותו. במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה תקפה המבקשת את השוטר ושוטרת נוספת באמצעות ידיה וירקה בפניהם. השוטר נאלץ לעצור את הניידת בצד עד להגעת ניידת נוספת שסייעה בהובלתה לתחנה ללא סיכון הנוסעים.
לאורל כל הארוע קיללה, תקפה ואיימה על השוטרים ואמרה לשוטר כי הוא
"שוטר מניאק מכוער וקרחת בתחת וצלחת" ואף אמרה כי תשרוף אותו וכן כי
"יגיעו אליך ואתה תצטער ושאתה לא יודע עם מי אתה מתעסק המשפחה שלי ואחים שלי יחסלו אותך".
בעניינה של המבקשת התקבלה חוות דעת פסיכאטרית מיום 11/05/11 הקובעת כך:
נכון ליום מתן חוות הדעת סובלת המבקשת ממחלת נפש (פסיכוזה), אך אינה זקוקה לאשפוז ויכולה לקבל טיפול פסיכאטרי חיצוני.
בנוסף המבקשת מבינה את כתב האישום הליכי בית המשפט, מסוגלת להעזר בסיוע משפטי ולפיכך נמצאת כשירה לעמוד לדין.
בעת התרחשות ארועי כתב האישום לא היתה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית, לפיכך מציינת חוות הדעת הפסיכיאטרית כי לא ניתן להתייחס למידת האחריות הפלילית בעת ביצוע המעשים.
טענת המבקשת
יש לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.
לטענתה, המבקשת היא זו שהוכתה בידי השוטר, אשר כופף את ידה בחוזקה גרם לה לכאבים ביד ובכתף וכן חבלה בדמות שטף דם.
תלונת המבקשת הועברה למח"ש וכעולה מן הרישומים שבתיק, התיק נסגר בשל חוסר עניין לציבור מבלי שנפתחה חקירה כלל ולפיכך ישנו בסיס לטענת העדר הצדק.
בהקשר זה טוענת המבקשת כי אישור שפיטה ממח"ש אינו עניין פנימי אלא משקף את הצורך להגן על מי שנטען כי הופעלה כלפיו או כלפיה אלימות.
נוכח הדברים האמורים ביקשה המבקשת באמצעות בא כוחה לעיין בתיק החקירה וכן לחוסר האיזון בכוחות שבין המבקשת לבין השוטר נגדו הוגשה התלונה.
טענת המאשימה
המאשימה מבקשת לדחות את טענת המבקשת.
לטענתה פסיקת ביהמ"ש המחוזי, שקיבלה תוקף על ידי בית המשפט העליון, מלמדת כי העדר אישור שפיטה אינו מוביל בסופו של יום לביטול כתב אישום, משום שמדובר בנהלים פנימיים של משטרת ישראל.
בהקשר זה מציינת המאשימה כי במקרה דנן, ההחלטה שלא לפתוח בחקירה ניתנה לאחר עיון בהודעת המבקשת ונוכח גרסתה.מדובר בהחלטה מקצועית, אשר אליבא דמאשימה אינה מקימה טענה מן הצדק, לא כל שכן אינה מצדיקה ביטול כתב האישום שהנו צעד דרסטי.