בבקשת הסניגור לתיקון הפרוטוקול מיום
29.3.11
הרקע
1. לאחר שהוכרע דינו של הנאשם במהלך ישיבת ההוכחות מיום 29.3.11 במסגרת הסדר טיעון, נדחתה שמיעת הטיעונים לעונש ליום 11.4.2011. אולם ביום 5.4.11 הגיש הסניגור בקשה לתיקון פרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 29.3.11, אותה התברר כי לא העביר למאשימה, שמסיבה זו לא הגישה תגובתה. בדיון מיום 11.4.11 הופיע תובע אחר לשלב הטיעונים לעונש, שהזעיק את התובע שהופיע בישיבה מיום 29.3.2011 כדי להגיב בו במקום לבקשה לתיקון הפרוטוקול.
2. באותו דיון מיום 11.4.11 הוברר לי מפי התובע כי הסניגור גם הגיש ביום 7.4.11 בקשה נוספת ובהולה לפני כב' הנשיאה השופטת ש. דותן, להעברת הדיון בתיק זה למותב אחר, ומעיון בה עולה כי נטענו בה טענות כלפי מותב זה, אך בקשתו לא הובאה בפני, והוא גם לא הפנה תשומת לבי לכך.
כבר בשלב זה ראוי לומר כי התנהלות הסניגור אינה ראויה והולמת, ולו מהטעם שלא ראוי והוגן היה להסתיר מהמדינה את שתי הבקשות שהגיש ימים ספורים לפני הדיון, אלא פשיטא שהיה עליו להגישן מטעמי דיון והגינות מקובלים, גם למאשימה, ודין הבקשה להעברת הדיון בפני כב' הנשיאה, שהיא למעשה בקשה לפסלני מליישב בדין, היה להתברר בפני, כשבפועל בקשת פסלות קודמת שהעלה הסניגור בפני ביום 29.3.11 כבר נדונה ונדחתה באותו מעמד, בלא שערער עליה.
3. כבוד השופטת דותן החליטה ביום 10.4.11 בבקשה שהוגשה לפניה, כי החלטת שופט שלא לפסול את עצמו אינה בסמכותה, והליך אחר של העברת תיק ממותב למותב בשלב בו מצויים ההליכים בתיק זה ובנסיבות המתוארות לא קיים. לפיכך קבעה כי לא ניתן לדון בבקשת הסניגור שהוגשה בפניה.
4. בדיון שהיה קבוע לטיעונים לעונש העלה הסניגור בקשה חדשה לפסלני מלדון בתיק, והפעם מהטעם כי הגיש נגדי תלונה לנציב תלונות הציבור, טעם שלשיטתו מצדיק לפסלני מלהמשיך לדון בתיק. גם בקשת פסלות זו נדחתה על ידי, והצדדים טענו לבסוף לעונש. בינתיים הגיעה לעיוני גם החלטת כב' השופטת בייניש, שדחתה את ערעור הסניגור על החלטתי השניה שלא לפסול עצמי מלדון בתיק מיום 11.4.11.
5. כל האמור לעיל נועד ליתן רקע לבקשה לתיקון פרוטוקול שבפני, בה אדון עתה בהתייחס לטענות הסניגור.
6. הסניגור מלין על שבהחלטת בית המשפט מיום 29.3.2011 בעמ' 22 לפרו',
נקבע כי הוא איחר להגיע לישיבת ההוכחות, ביקש הפסקה לשתיית קפה, וביקש כי בית המשפט יצפה בדיסק. לטענתו הגם שהדיון היה קבוע לשעה 9:00, הוא נכנס לאולם בשעה 09:27, לאחר שאחיו של הנאשם חיכה באולם מהשעה 08:30 ועדכן אותו לגבי התקדמות הדיונים האחרים, ומשראה הסניגור כי בשעה 09:27 טרם הסתיימו דיונים שהיו קבועים לשעה 08:30, ביקש (ולא ציין ממי ביקש??) כי יוזעק לכשיתפנה האולם, והודיע (לא ברור למי הודיע??) כי הוא יושב לשתות קפה בקפיטריה.
7.
ראשית, ברור כי הסניגור איחר לדיון, שהרי אין חולק כי התיק היה קבוע לשעה 09:00 ואף לפי גרסתו הוא הגיע לאולם רק בשעה 09:27, כלומר מדובר באיחור של כמעט חצי שעה.
שנית, הסניגור הגיע לאולם מתנשף, תוך שהודיע בכניסתו לאולם כי איחר משום שהגיע מנצרת, ביקש שהות בדיון כדי לצאת לשתות קפה, והציע כי בהעדרו, יצפה בית המשפט בדיסק. בית המשפט, שראה את הסניגור מגיע לאולם מתנשף, נעתר לבקשתו, שכן ניתן היה לדון בתיק אחר בינתיים, כך שטענתו בבקשה כי משעה 9:00 היה בביהמ"ש ושתה קפה - תמוהה.
שלישית, טענת הסניגור כי הגיע באיחור משום שעודכן על ידי אחיו של הנאשם החל משעה 08:30 אודות המתנהל באולם, אינה רלוונטית לצורך תיקון הפרוטוקול, ואינה מעניינו של ביהמ"ש, כמו שאר תיאוריו כי בהעדרו מהאולם ובעודו בקפיטריה הוא ביקש מאחיו של הנאשם להזעיקו לאולם או שהתובע הזעיקו לאולם במסרון בשעה 10:10. גם
טענתו כי בית המשפט דן בינתיים בתיק אחר, ולכן לא התאפשר לדון בעניינו מלכתחילה במועד, אינה ראויה, שכן אין לסניגור מידע האם הצדדים בתיק האחר הגיעו באיחור, וביהמ"ש היה מוכן לדון בעניינם בזמן שהסניגור ביקש במפורש שהות להעדר מהאולם, בטרם החל הדיון, כדי לשתות קפה, ולכן טענה זו אינה חלק מהפרוטוקול, ואין בנסיונותיו אלה כדי להצדיק את איחורו. משאיחר הסניגור לדיון, ובית המשפט אף נעתר לבקשתו לאפשר לו לשתות קפה על אף איחורו, והוא הגיע שוב לאולם לטענתו בשעה 10:00, אין לו אלא להלין על עצמו, ולא ראוי כי בנסיבות כאלה יעלה איחורו טענה כלשהי כלפי ביהמ"ש או הפרוטוקול.
8. לאחר עזיבת הסניגור את האולם, נוצל הזמן להתקנת הדיסק במחשב ביהמ"ש, וכשהתברר כי לא ניתן היה לצפות בו, התקין התובע את הדיסק במחשב הנייד שהביא עמו. משניתן היה לצפות בדיסק, ביהמ"ש ביקש מהתובע למען ההגינות, להזעיק את הסניגור לאולם כדי שהצפיה תהיה משותפת ולא במעמד צד אחד, למרות שהסניגור ביקש במפורש שהצפיה תהיה בהעדרו.
9. טענת הסניגור כי הדיון החל בשעה 12:25 אינה נכונה, שכן הצפייה בדיסק היתה זמן רב קודם לכן למעלה משעתיים, כשאף לטענת הסניגור הוא חזר לאולם בשעה 10:10. הצדדים ובית המשפט צפו בדיסק במשך זמן רב הלוך ושוב, כדי להיווכח בהשתלשלות האירוע ולעמוד על דקויותיו, תוך שמיעת טענות והערות הצדדים לגבי המתרחש בו, כך שהדיון החל לערך בשעה 10:00 בצפיה בדיסק. העובדה שהעד הראשון נשמע לאחר מכן (גם אם היתה הפסקה לפני שמיעתו), אינה מצביעה על תחילת הדיון.
10. במענה לבקשה לתיקון הפרוטוקול ברישום הערות ב"כ הצדדים, אפרט עתה לצורך הדיוק את תיאור התרחשות הדברים:
כשהסניגור חזר לאולם מהקפיטריה, מעת שהחלה הצפיה בדיסק ואילך הוא החל לבוא בטענות קשות כלפי התובע, על כך שכתב האישום אינו הוגן, שהתביעה מייחסת לנאשם דברים שאינם מופיעים בדיסק, כמו הטלת השתן ע"י הנאשם ליד דלת בית המתלוננים, הצביע על המתלוננים שהחזיקו בידיהם בתוך ביתם באלות, תוך שהרים קולו והטיח צעקות בתובע, כי התביעה אינה צופה בדיסקים לפני שהיא מכינה כתבי אישום, וחזר והטיח טענה קשה זו פעמים נוספות. ביהמ"ש פנה אליו פעמים רבות בבקשה והסבר כי ינמיך קולו וטון דיבורו, שאינו הולם את המעמד וגורם למתח, אך הסניגור החל לבוא בטענות גם כלפי ביהמ"ש בצעקות, על שביהמ"ש מעיר רק לו, והמשיך להרים קולו באופן שלא ניתן לקיים כך דיון תרבותי. הערות ובקשות ביהמ"ש החוזרות, זכו לתגובות קולניות ווכחניות מצידו, באופן שאינו הולם דיון בביהמ"ש.
11. בעת הצפייה בדיסק, אמנם גם התובע העיר הערותיו לגופו של ענין, הצביע בדיסק על הנאשם ששלף סכין, פתח את דלת דירת המתלוננים, נכנס עם הסכין השלופה, דקר את אחד המתלוננים, וחזר עם חרב שלופה באמצעותה טיפס על הגדר, נופף בה לכל עבר וגרם נזקים לבית המתלוננים, אך לא היו אלה הערות פוגעניות, אלא לגופו של ענין, והמתח הרב שנוצר, היה אך ורק כתוצאה מהתנהגות וצעקות הסניגור, שקטע את התובע וגער בו, תוך כדי שהדיסק מתקדם. לכן הערות ביהמ"ש הופנו לסניגור תוך בקשות חוזרות כי יחדל לצעוק. טון דיבורו היה בלתי נסבל, העיק על כל מהלך הדיון, ולא ניתן היה כלל לנהל בשלב זה פרוטוקול, מה גם שהיה מדובר בצפיה בדיסק. נמנעתי לאורך כל הדרך להטיל על הסניגור הוצאות, רק כדי לאפשר רגיעתו וקידום הדיון, אך לצערי הדבר לא הועיל.
12.
באשר לבקשת הסניגור בהמשך הדיון, כי תירשם המילה "חוצפן" שהתובע אמר לו, אמנם בעמ' 23 לאחר ש' 11 בפרו' היו חילופי דברים בין התובע לסניגור, במהלכם אמר התובע לסניגור את המילה "חוצפן", אולם קדמו לכך חילופי דברים מהירים בשלב זה בין שני הפרקליטים, שהתייחסו לשאלת הסניגור בעמ' 23 ש' 8, כשביקש מהעד להתייחס לשלב הטלת מימיו של הנאשם כפי שנראה בדיסק. התובע ביקש כי קודם לתשובה, יוצג הקטע בדיסק בפני העד, אך הסניגור סירב לכך, הודיע כי הדבר מיותר לחלוטין (למרות שבפועל הוא כפר בהטלת מימיו של הנאשם), וגער בצעקות בתובע כי הוא מבזבז את זמן הדיון, כשתוך מהלך חילופי דברים מהירים אלה בין הפרקליטים, אותם לא ניתן היה להספיק להקליד, התקין התובע שוב את הדיסק במחשב הנייד שהביא עמו, ואמר לסניגור "חוצפן". הסניגור הרים קולו ודרש בצעקות כי המילה "חוצפן" תרשם מיד, אחרת הוא לא ימשיך בדיון, ביהמ"ש לא הצליח להרגיעו, וכל שהספיק לומר לסניגור הוא כי לא ניתן לרשום את כל חילופי הדברים בדיון זה, ואין הצדקה שתרשם המילה 'חוצפן' בלבד, במנותק מההקשר ומהמתרחש באולם בשלב זה וגם וקודם לכן. על מנת שלא יבוזבז שוב ושוב זמן שיפוטי יקר (לאחר שקודם התרעתי במספר החלטות על בזבוז הזמן), איפשרתי לסניגור להעלות בקשתו בכתב בהמשך, אולם הסינגור, שחקר בשלב זה נגדית, עזב במפגיע ובהפגנתיות את הדיון, באמרו:
"אני הולך מכאן לנשיאה" ויצא מהאולם, תוך בזיון ביהמ"ש, וללא שביקש וקיבל לכך את רשות ביהמ"ש. הדיון הופסק בלית ברירה בשל התנהגותו זו וביהמ"ש נאלץ לעזוב את האולם. לאחר כשעה וחצי שבו הצדדים לאולם בשעה 15:01 לאולם וביקשו כי אכנס לאולם, והדיון התחדש בהודעת הצדדים על הסדר טיעון שהושג ביניהם, בלא שהסניגור מצא לנכון להתנצל על התנהגותו הבוטה, בעזיבתו קודם את הדיון ללא רשות, כאילו הוא רשאי לעשות זאת.
13. לאור האמור, התיאור בבקשת הסניגור לתיקון הפרוטוקול אינו מקובל עלי, משום שאינו משקף את אשר התרחש קודם באולם, לפיכך פירטתי זאת בהחלטתי זו, ואני דוחה את הבקשה.
14.
המזכירות תשלח עותק מהחלטתי בפקס לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.