ת"פ
בית משפט השלום בקריות
|
58114-06-13
27/01/2014
|
בפני השופט:
רמה לאופר חסון שופטת בכירה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
דוד אלפסי
|
| החלטה |
כתב האישום נשוא התיק שבפני מייחס לנאשם ביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.
במקביל להגשת כתב האישום, הוצאה תעודת חסיון, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971 (להלן: פקודת הראיות).
מכוחה של תעודת חסיון זו נאסר גילוי:
"כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדו"ח ידיעה מס' 11-0179-922 .
וזאת מהטעם:
"
שגילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הם עלולים: לסכן שלומם של בני אדם ו/או לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה".
דו"ח המידע נשוא תעודת החסיון סומן על ידי א'.
קיימתי דיון, במעמד הצדדים, בבקשת הנאשם ובא כחו להסרת החסיון וזאת, בהתאם לסעיף 46 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971.
בנוסף, שמעתי בעניין דו"ח המידע, דבריו של קצין המודיעין של תחנת זבולון ועשיתי כן בדלתיים סגורות.
כאמור, מבקש ב"כ הנאשם להורות על גילוי זהות המודיע אשר מסר המידע נשוא דו"ח הידיעה א'.
לטענתו, הצורך שבגילוי זהות המודיע, נדרש וחיוני להגנת הנאשם ולעשיית הצדק ועדיף מן העניין שלא לגלותו, שכן, לטענתו, הסם נתפס במקום שאינו בשליטת הנאשם ולטענתו נתגלו סתירות בדוחות השוטרים.
עוד טען, כי בדו"ח המידע צויין, כי הנאשם נוהג להשליך הסם מהחלון עת מגיעה משטרה לעריכת חיפוש, אך עברו הפלילי של הנאשם נקי ולא התנהלה כנגדו בעבר חקירה בעבירות סמים.
מכאן, לטענתו המידע אינו מהימן ולא היה בידי המשטרה חשד סביר המקנה סמכות לעריכת חיפוש ללא צו שיפוטי.
הסנגור העלה בעתירה ובדיון השערות שונות לגבי זהות המודיע כשלטענתו, יתכן שהמודיע היה מבצע העבירה, או שותף לביצועה, כך שזהות המודיע הינה פרט חיוני להגנה.
ב"כ המאשימה מתנגד להסרת החיסיון וטוענת, כי אין במידע החסוי מידע המצדיק פגיעה באינטרס הציבורי ואין בהותרת החיסיון על כנו כדי לפגוע בהגנת הנאשם.
כן הדגיש, כי בענייננו התקיים "חשד סביר" אשר הצדיק עריכת החיפוש בלא צו שיפוטי וחשד זה מתבסס על המידע המודיעיני שהתקבל טרם ובסמוך לעריכת החיפוש.
אשר להסרת חסיון וגילוי ראיה, ראה הדברים שנאמרו בע"פ 889/96 מאזריב מוחמד נ' מדינת ישראל, פד"י נא (1) 443 והיפים גם לענייננו:
"... בית משפט יורה על הסרתו של חסיון ועל גילוייה של ראיה אם אי גילוייה של הראיה יפגע בהגינותו של ההליך הפלילי ויכרסם בעשיית צדק לנאשם ולהיפך, בית המשפט לא יורה על הסרתו של חסיון ועל גילוייה של הראיה, אם אי גילוייה של הראיה לא יפגע בהגינותו של ההליך הפלילי ולא יכרסם בעשיית צדק לנאשם.
כן ראה בב"ש 838/84 ליבני ואח' מדינת ישראל, פד"י לח (3) 729: