שי גיטסיס (להלן: "הנאשם") הודה בכתב אישום המתוקן אשר הוגש בעניינו במסגרת הסכמת הצדדים להסדר טיעון, והורשע על פי הודאתו במסגרת צירוף תיקים שערך, תחילה בגניבה שביצע במלון בתל אביב ובהמשך בעבירות נוספות של גניבה, החזקת סם לצריכה עצמית, החזקת נכס החשוד כגנוב, ומכירה של דיסק מזויף.
בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. שירות המבחן ציין את התהליך הארוך אותו עבר הנאשם בדרכו לגמילה מסמים אשר כלל בין היתר שהייה בקהילת מלכישוע לתקופה ממושכת, ולאחר מכן בהוסטל של הקהילה בעפולה, והעלה על נס את עובדות גמילתו.
בטרם נגזר דינו של הנאשם, שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן לתקופה משמעותית לאחר שהתרשם ממחויבותו לשינוי בו החל, ומהתרחקותו מעולם הסמים.
בתאריך 10.11.10 ניתן גזר דין בעניינו של הנאשם. בית המשפט ציין כי ניתנת לנאשם הזדמנות נוספת לשוב לחיים נורמטיביים וגזר עליו צו מבחן למשך 18 חודשים, מאסר מותנה, וחתימה על התחייבות.
בתאריך 14.9.11 הוגשה בקשה לדיון בצו מבחן על ידי שירות המבחן למבוגרים.
לאורך תקופת המבחן ידע הנאשם עליות ומורדות. לעיתים פנה ביוזמתו לטיפול בהתמכרותו לסמים ואף פנה לעזרת שירות המבחן, אך גם מעד מספר פעמים וחזר לעולם הסם. שירות המבחן ביקש כי בית המשפט יתערב כגורם מרתיע ומפקח.
מתסקיר שהוגש לקראת הדיון בבקשה, עולה כי במהלך התקופה שחלפה ממועד מתן גזר הדין ועד להגשת התסקיר, הנאשם סיים את תקופת טיפולו בהוסטל וביקש להשתלב במסגרת "דירת המשך" למכורים נקיים. במסגרת זו שהה למשך תקופה קצרה בשל קשיי הסתגלות, ועזב מיוזמתו. גם שהותו בקהילה והחזרה לחיים עצמאיים לוותה בקשיי הסתגלות אשר כללו בין היתר חזרה לשימוש בסמים קשים ולאחריה בקשתו לסיוע שירות המבחן בהשתלבות מחדש במסגרת הגמילה. הנאשם פנה מיוזמתו ועל פי הנחיית שירות המבחן לאשפוזית באשדוד לצורך גמילה פיזית מסמים. במהלך אשפוזו דווח כי עמד בכללי הטיפול ושיתף פעולה. אולם, ימים ספורים לאחר שחרורו - מעד פעם נוספת וחזר להשתמש בסמים. לאחר מכן, פנה מיוזמתו לקהילה הטיפולית "אילנות", אולם בקשתו להשתלבות בטיפול נדחתה בשל אי התאמה, ופנה ליחידה העירונית לנפגעי סמים בבת ים.
שירות המבחן הדגיש כי מאז גזר הדין שניתן בעניינו, הנאשם שומר על קשר רצוף, מתייצב לפגישות ופועל על פי ההנחיות. מנגד, נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים והתנהלותו מבטאת הידרדרות בתפקודו. לכן ביקש שירות המבחן
שלא להפקיע את הצו (אשר בשלב זה טרם הסתיים) וביקש כי בית המשפט יתערב בעניינו של הנאשם ויהווה עבורו גורם מדרבן ומציב גבולות, על ידי מסירת עדכונים בדבר מצבו.
לאור בקשה זו, התקיימו שלושה דיונים נוספים בתיק, מתוכם התייצב הנאשם רק לדיון אחד, והוגשו שני תסקירים נוספים. לדיון מיום 2.5.12 הנאשם שוב לא התייצב.
התביעה ביקשה להפקיע את צו המבחן.
בדיון ניתנה החלטה מפורטת הדוחה את הבקשה ולו מחמת העובדה כי בהיעדר הנאשם לא ניתן לדון בה וכי הבקשה לא הוגשה על ידי קצינת המבחן כפי שדורש סעיף 25 לפקודת שירות המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969 (להלן: "
הפקודה"). ההחלטה סוקרת את התרשמות שירות המבחן מהנאשם ואת התנהלותו ועל כן איני מוצא טעם לחזור על טעמים אלה, רק אדגיש כי
לאורך כל הדרך, שירות המבחן ביקש
שלא להפקיע את צו המבחן או להאריכו, נוכח הקשר שנרקם בינו לבין הנאשם ומאמציו לקדם את עצמו, על אף המעידות. שירות המבחן שב על הערכתו כי מצבו של הנאשם אופייני לאנשים המתמודדים עם התמכרויות ועל התרשמותו ממאמציו של הנאשם לייצב את מצבו בהתאם לכוחותיו וליכולותיו.
כאמור, הצו הסתיים ביום 10.5.12.
יומיים לפני מועד סיומו, הגישה התביעה בקשה לקביעת מועד דיון לשמיעת טיעונים לעונש ולגזירת עונשו של הנאשם בגין העבירות המקוריות בהן הורשע במקום צו המבחן, וזאת לפי סעיף 20(4) לפקודה.
התביעה הגישה את פס"ד ע"פ 70934/07 עומר שביטה נ' מדינת ישראל, לפיו הפעלת סמכות בית המשפט לפי סעיף זה, לרבות הטלת עונש בגין העבירה המקורית, אינה מותנית כלל בהפקעת צו המבחן. מדובר בסמכות עצמאית אשר ניתן לדון בה גם לאחר שתמה תקופת המבחן.
ב"כ הנאשם טענה בתגובתה כי החלטת בית המשפט מהווה מעשה בית-דין ועל כן אין לדון בבקשה מחדש. לדבריה, לא מדובר במקרה המתאים לגזירת עונשו של הנאשם מחדש ולו בשל העובדה כי בעת הגשת תגובתה הוגשה בסמוך לסיום תוקפו של הצו.
דיון ומסקנות:
כאמור, התביעה עתרה להפעלת סעיף 20(4) המעניק סמכות לבית המשפט להטיל עונש נוסף במקום צו המבחן, והטלת עונש לפי סעיף זה אינה מותנת בהפקעת צו המבחן :
הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחרי הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי בית המשפט, בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה ובנסיבות אי מילוי הוראות צו המבחן לעשות אחד מאלה:
(1) ...