ת"פ
בית המשפט העליון ראשון לציון
|
4385-08
12/04/2011
|
בפני השופט:
רפי ארניה
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון
עו"ד שמרלינג
|
הנתבע:
שמעון אבקסיס
עו"ד אלה דיין
|
|
"סכין" - מאי משמע? - זו השאלה נשוא החלטה זו.
בקשה בטענת "אין להשיב לאשמה".
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת אחזקת סכין למטרה לא כשרה, בהתאם לסעיף 186 (א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.
על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31.10.2007 החזיק הנאשם בסכין מחוץ לביתו ו/או חצריו, כאשר לא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
הסכין קא עסקינן הינה מברג רגיל לכל דבר ועניין. בסיסו עשוי מפלסטיק, גופו מעוגל וראשו כראש מברג רגיל (כגון מברג טסטר, דהיינו, לא חוד אלא ראש מיושר), ואורכו הכולל כ - 19 ס"מ (אדגיש כי הצילום ת/3 איננו משקף נכונה את המברג האמיתי אותו בחנתי במו עיני).
בסיום פרשת התביעה, אשר היתה על דרך של הגשת מסמכים בלבד, ביקשה ההגנה לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו מחמת "אין להשיב לאשמה", שכן, לטעמה, לא הוכח שהמברג הנ"ל עולה כדי "סכין" כהגדרתו בחוק העונשין.
החוק
סעיף 184 לחוק העונשין קובע כי סכין הינו:
"
כלי בעל להב, או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך".
היינו, סעיף 184 קובע שתי חלופות להגדרת "סכין":
1. כלי בעל להב;
2. כלי שסוגל לדקור או לחתוך.
האם מברג הוא כלי בעל להב?
בהתאם למילון העברי המרוכז, א' אבן שושן, מהדורת 2001 עמ' 317 "להב" פירושו:
"החלק החד של סכין או חרב, וכיוצא באלה".
מעיון באיור שליד ההגדרה המילונית עולה כי הלהב מאופיינת בחלק חד, היא מצויה בצידו הקעור של הסכין, והחוד לא נכלל בה. במילים אחרות, להב היא להב וחוד הוא חוד.
מן האמור עולה באופן ברור כי למברג אין להב שכן אין לו חלק קעור או חד כלשהו.
מעבר לכך, גם אם תמצי לאמר שהחוד כלול בלהב (מה שלא עולה מההגדרה המילונית - מילולית) הרי שלמברג הנידון גם אין חוד (כפי שיש לסכינים רגילים) אלא הוא מסתיים בקטע מיושר, כפי דרכם של מברגים רגילים (כגון מברגי טסטר, ולא כמו מברגים מסוג "פיליפס", לדוגמא).
המחוקק לא קבע כי סכין הינה כלי שיש לו
חוד, אלא בחר במילה
להב.
נוכח העובדה שאין למברג הנידון להב, (ואף אין לו חוד), הרי שהמסקנה המתבקשת היא שהמברג אינו נופל לגדר החלופה הראשונה להגדרת "סכין".