החלטה בתיק ת"פ 37037-11-10

1.    לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לדירה, גניבה, וקבלת נכס שהושג בעוון, נשלח לקבלת תסקיר בכדי לבחון הליכי טיפול, תוך שצוין במפורש בסעיף 1 להחלטה מיום 2.6.2011, שאין בעצם בחינת אפשרות הליכי טיפול כדי ללמד על המשכו של ההליך. מאוחר יותר, ביום 12.7.2011,  צרף הנאשם תיק נוסף בו הורשע בעבירות דומות וכן בעבירות של התחזות והונאה.

2.    מאחר שבעניינו של הנאשם ניתנו מספר תסקירים עוד בהליכים אחרים שלא היו אחידים בגישתם, ולאחר שעלה לכאורה מהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי כי הנאשם מסר פרטים שאינם מדויקים לגבי סיבת עזיבתו חלופת מעצר אליה שוחרר בזמנו ("בית חם"), ביקשתי ששירות המבחן יתייחס גם לנקודות אלו לאחר בירור עם "בית חם".

3.    ביום 6.9.2011, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן ושמיעה נרחבת של טיעוני הצדדים ודברי הנאשם עצמו, החלטתי שאין מקום להמשיך ולבחון את המשך בדיקת שילוב הנאשם בקהילה טיפולית למרות המלצת שירות המבחן וזאת במידה רבה לאור נסיבות ומועד עזיבת הנאשם את "בית חם" כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן ומהבירור שערכו עם מנכ"ל "בית חם".

4.    על החלטה זו הוגש ערר שלאחר השתלשלויות שלא זה המקום לפרטן, החליט כבוד השופט קאפח ביום 27.11.11, כלהלן:

"...הדיון מוחזר לבית משפט קמא, משום שבא כוח העורר מבקש להעלות בפני בית משפט קמא את העובדות לאשורן ככל שהדבר נוגע לעזיבת העורר את "בית חם".

אין בהחזרת הדיון משום קביעת תוואי כל שהוא בפני בית משפט קמא ואינו מחייב בית משפט קמא לדבר וחצי דבר."

5.    בדיון ביום 8.12.11 ביקש ב"כ הנאשם להתמקד בשאלת נסיבות עזיבת הנאשם את "בית חם" כשלגישתו, זו מצוות בית המשפט המחוזי. די להפנות להחלטת כב' השופט קאפח בסעיף 4 לעיל בכדי לומר שהסניגור קורא את החלטת בית המשפט המחוזי שלא כהלכה. 

הסניגור ביקש להגיש ראיות מראיות שונות בכדי להוכיח שבירור שירות המבחן אינו אמין (ראו שורות 12-19 לפרוטוקול הדיון בעמוד 23). ראיות אלו ביקש הסנגור להגיש עוד בישיבה קודמת וסירבתי לקבלן.  מאחר שהסניגור חזר ועמד על כך שיש לברר בכל דרך את נסיבות עזיבתו של הנאשם את "בית חם", מצאתי לנכון להרחיב מעט ועל כן החלטתי לא ניתנה בתום הדיון. בשל נסיבות שאינן בשליטתי נדחתה ההחלטה עד היום.

6.    גישתי הכללית היא שמקום בו בית המשפט שדן בתיק העיקרי סבור שיש סיכוי של ממש לשיקום הנאשם, וכי יש סבירות לסיום עניינו של הנאשם בהתחשב בעבירות אותן עבר באופן שלא ישיבו למאסר לאחר אותו הליך שיקום וכאשר הסיכון שנשקף לחברה מהליכה בדרך זו אינו בלתי סביר יחסית לרווח שיפיקו הנאשם, סביבתו הקרובה והחברה בכללותה אם ההליך יצליח - מן הראוי לבחון בחיוב נקיטה בדרך זו. ההחלטה לגבי שחרור למסגרת טיפולית נעשית לאחר בחינה זהירה ומדודה ותוך בחינת כל הנדבכים הקודמים תוך הסתייעות בשירות המבחן. בעניינו של הנאשם סברתי, לאור ההיסטוריה של ניסיונות טיפוליים עמו, כי המדובר במקרה גבולי ביותר ולמרות זאת אין לסתום את הגולל טרם בחינה. ואולם, כשהתעוררה שאלת נסיבות עזיבת "בית חם" בשלב קודם חשבתי שיש לכך משמעות רבה מבחינת האפשרות לסמוך על הנאשם וליתן בו אמון. לפיכך, ביקשתי התייחסותו של שירות המבחן לנושא זה ומתסקיר שירות המבחן, שניתן גם לאחר שיחה עם מנכ"ל "בית חם", עלה בבירור כי גרסת הנאשם בנקודה זו אינה משקפת את המציאות. מבחינתי בירורו של שירות המבחן הוא בירור ממצה ומספק ולא יעלה על הדעת שבית משפט יסטה ממלאכתו העיקרית, יחקור מצהירים, באי כוח קודמים, מנכ"ל "בית חם", ראש שלוחת תביעות וכו' בכדי לברר שאלה שמבלי לזלזל בחשיבותה, אינה בליבת ההליך העיקרי עצמו.

7.    לסיכום, לא ניתן להפוך את היוצרות ולנתב את הדיון לשבילים צדדים ולהפכם לדרך הראשית. הדרך הראשית היתה ונותרה האם המדובר במקרה בו למרות כל הקשיים ניתן לבחון דרך שיקומית טרם גזר הדין. נושא "בית חם" מהווה "הקש האחרון" שמתווסף על כל הקשיים שהיו קיימים מראש ואשר בשלהם נדחתה הדרך הטיפולית בשלבי המעצר, היינו, עברו הפלילי העשיר של הנאשם, חומרת העבירות בהן הורשע, ביצוע חלק מהעבירות בזמן שעומד ותלוי נגדו צו מעצר, הזדמנויות שיקומיות רבות שלא נוצלו, תחכום העבירות והספק אם השימוש בסמים עומד בבסיסן. כשבמכלול, איני רואה עצמי נותן אמון בנאשם לצורך הליכה בדרך העקלקלה, על עליותיה ומורדותיה, היא הדרך השיקומית טרם גזר הדין - לא מצאתי לנכון להורות על קבלת תסקיר משלים כדי לבחון המשך ההליך השיקומי ויש לקבוע מועד לטיעון לעונש וגמר  לאחר מתן אפשרות לנאשם לערור על החלטה זו.

החלטה הוקראה היום על ידי השופט שגיא, 19 פברואר 2012, במעמד הצדדים.