החלטה בתיק ת"פ 35865-03-12

1.            בפני מונחת בקשה מטעם המבקשים (הנאשמים) לגילוי חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982. החומר שגילויו מבוקש הוא רישומם הפלילי של שני עדי תביעה: האחד-  מר דוד בן דיין, המתלונן, עד תביעה מס' 1 (להלן: " המתלונן") והשני- א', עד תביעה מס' 2.

2.            משהודיעה ב"כ המשיבה, כי לעד תביעה מס' 2 אין הרשעות קודמות ואין תיקים פליליים פתוחים או סגורים, חזר בו מבקש מס' 3 מבקשתו לגילוי חומר חקירה בנוגע לעד הנ"ל. 

נוכח דברים אלה, הדיון יתמקד בבקשתם של המבקשים 1 ו-2 (להלן: " המבקשים") לגילוי רישומו הפלילי של המתלונן.

3.            המבקשים טוענים, כי גרסתם של עדי התביעה שקרית; מדובר בעדי תביעה שהנם אב ובן;

         על פי הנטען בסעיף 2 לכתב האישום, המבקשים הגיעו לדירת המתלונן במטרה לפגוע בו עקב חשד בלתי מבוסס, לפיו, המתלונן הטריד מוקדם יותר באותו יום את אחותו של מבקש מס' 1.

לטענת המבקשים, מבקש מס' 1 הגיע בגפו לביתו של המתלונן כדי לבדוק חשד, לפיו המתלונן הטריד מינית את אחותו בת ה- 10; משהגיע מבקש מס' 1 לביתו של המתלונן הוא הותקף על ידו ועל ידי עד תביעה מס' 2; למיטב ידיעת מבקש מס' 1, לחובת המתלונן עבר פלילי בתחום עבירות המין והאלימות; משעסקינן בעד תביעה מרכזי ועיקרי יש חשיבות לעברו הפלילי של המתלונן להגנתם של המבקשים. 

4.            בא כוחו של מבקש מס' 1 אינו חולק על כך, כי מבקש מס' 1 הגיע לביתו של המתלונן; לטענתו, חשדו של מבקש מס' 1 היה חשד מבוסס; על כן, לצורך הערכת מהימנותו של המתלונן נדרש גילוי של רישומו הפלילי.

5.            ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה; לטענתה, גם אם קדם לאירוע התקיפה אירוע מקדים שבעקבותיו התעורר חשדם של המבקשים, כי המתלונן הטריד מינית את אחותו של מבקש מס' 1, אין זה רלוונטי לעניין התקיפה נושא כתב האישום. ב"כ המשיבה סבורה, כי אם המבקשים רוצים לקעקע את מהימנותם של העדים, ניתן לאפשר להם לעיין בהרשעות קודמות של המתלונן בעבירות מרמה. ב"כ המשיבה הפנתה להלכת בניזרי אשר על פיה המבחן לגילוי חומר חקירה הוא מבחן הרלוונטיות. במקרה דנן, כך לטענת ב"כ המשיבה, אין זה ראוי להעביר את רישומו הפלילי של המתלונן נוכח הפגיעה הרבה בו אשר גוברת על הגנת המבקשים.

6.            ב"כ המשיבה סבורה, כי המבקשים לא העלו נימוקים המצדיקים את חשיפת  רישומו הפלילי של המתלונן, בהדגישה, כי למבקשים אין מיוחסות עבירות מין אלא עבירות אלימות ועל כן, לא ברור כיצד הרשעותיו של המתלונן יסייעו בידיהם.

7.            בהסכמת ב"כ הצדדים ובטרם מתן ההחלטה, הועבר לעיוני גיליון רישומו הפלילי של המתלונן. 

דיון והכרעה

8.            בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל (להלן: " פרשת בניזרי"), קבע בית המשפט העליון, כי בית המשפט אשר דן בבקשה לעיון ברישומו הפלילי של עד תביעה יבדוק את גיליונות המרשם שבהם מדובר ויעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של הנאשם; באשר לשיקולים שינחו את בית המשפט, אלה מתמצים בנוסחת האיזון שנקבעה בהלכה הפסוקה לפיה:

"השיקול המרכזי ביישומה של נוסחת האיזון בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים לכבוד ולפרטיות הוא חשיבות החומר להגנת הנאשם. דהיינו, בכל מקרה תיבחן זיקתו של החומר לאישום ולנאשם, ותיבחן האפשרות הסבירה כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם. בהתנגשות חזיתית בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים - דהיינו, כאשר מדובר ב"חומר חקירה" מובהק או כאשר ברי כי קיימת אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם - יורה בית המשפט על גילויו של החומר לנאשם אף אם יהיה בכך משום פגיעה בזכויותיו של עד או מתלונן. אולם ככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שהזיקה בין החומר לפוטנציאל ההגנה של הנאשם נחלשת, כך יש ליתן משקל רב יותר לזכויותיהם של העדים ושל המתלוננים" (בבג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ. בית משפט השלום ואח').

9.            לצורך בחינת מהימנותו של עד, אומצו בפרשת בניזרי, חמישה קריטריונים, שאינם מהווים רשימה סגורה, כדלהלן:

"א.     הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד.

ב.       חלוף הזמן מעת ההרשעה.

          ג.       הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות.

ד.       הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד.

ה.       מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום".