לאור הודעת המאשימה, מתוקנת הוראת החיקוק באישום השלישי כך שמיוחסת לנאשמת עבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה.
מבוא
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים: הראשון והשלישי, בגין ניסיון קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר בקשר להתרמות כוזבות עם פנקס קבלות מזויף בשני מועדים ומקומות שונים, והשני, בגין גניבה, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הכשלת שוטר במילוי תפקידו ואיומים, אשר באו לידי ביטוי בתפיסת שקית שהכילה 6,500 ש"ח במזומן מעוברת אורח ותקיפת השוטרת אשר הגיעה למקום בעקבות כך, תוך צעקות, הכאה ואיומים.
בישיבת ביום 3.9.12 השיב ב"כ הנאשמת לאישומים הראשון והשלישי, והעלה טענה מקדמית בטרם תשובה ביחס לאישום השני. לטענתו בית המשפט נעדר סמכות מקומית לדון באישום השני, שכן הנאשמת גרה בלוד והעבירה נעברה בראשון לציון.
תגובתה של ב"כ המאשימה הודפת טענה מקדמית זו משני טעמים: ראשית, בטענה שטענה מקדמית מסוג זה יש להעלות מיד בתחילת המשפט. שנית, בטענה המהותית שקיימת סמכות לצירוף אישומים. המאשימה גורסת כי אמנם העבירות באישום השני שונות, אך הצירוף נבע מכך שתפיסת תיקה של עוברת האורח כאמור באישום השני, נעשתה כאשר פנתה הנאשמת לזו האחרונה וטענה בפניה, בכזב, כי היא מתרימה לעיוורים, פעולה דומה לפעולות הנטענות באישומים האחרים, והגניבה, כך נטען, בוצעה תוך ניסיון לקבל דבר במרמה.
המסגרת הנורמטיבית
עסקינן בטענה של היעדר של סמכות מקומית. סעיף 6 לחסד"פ קובע כי עניינו של נאשם ידון בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה או נמצא מקום מגוריו.
טענה של העדר סמכות מקומית הקבועה בסעיף 149(1) לחסד"פ יש להעלות סמוך לאחר תחילת המשפט, עוד בטרם תשובה לכתב האישום (ע"פ 3948/03
פלוני נגד מדינת ישראל), ועל מנת לטעון טענה זו בשלב מאוחר של המשפט, נדרשת רשות בית המשפט.
באשר לצירוף האישומים, הרי סעיף 86 לחסד"פ מאפשר צירוף אישומים, "
אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לא זה עד שהם מהווים פרשה אחת...". משכך, צירוף אישומים אפשרי כאשר האישומים כרוכים זה בזה,או מבוססים על אותן עובדות, או נגזרים מעובדות בעלות מכנה משותף עובדתי, או שיש ביניהם קשר ראייתי המצדיק שמיעתם ביחד (י' קדמי "על סדר הדין בפלילים", חלק שני (כרך א') עמ' 938). בנוסף, יש לבחון שאין בצירוף כדי לפגוע בזכויות הנאשם.
מן הכלל אל הפרט
אין מחלוקת בין הצדדים כי האישום השני לבדו, אינו עונה על דרישות החוק באשר לסמכות המקומית, הואיל והנאשמת מתגוררת בלוד והעבירה בוצעה בראשון לציון: שתי ערים אלו שייכות למחוז המרכז ולא למחוז ת"א.
אשר למועד העלאת הטענה המקדמית, אמנם, התיק מתנהל מזה שנה והתקיימו כבר מספר דיונים, אך הלכה למעשה, תיק זה לא עבר את שלב המענה לכתב האישום ביחס לאישום השני, ומשכך, לא מצאתי כי טענת המאשימה בדבר המועד המאוחר, רלוונטית לענייננו.
למעלה מן הצורך אציין שאף אילו צדקה המאשימה, הרי שבסמכותו של בית המשפט לאפשר העלאת הטענה אף במועד מאוחר, ובמקרה דנן, לאור העובדה כי התיק נמצא בשלביו הראשוניים של ההליך המשפטי, אי מתן האפשרות להעלות טענה מקדמית עלול להסב פגיעה בזכויות הנאשמת.
לעניין שאלת צירופו של אישום השני לאישומים הראשון והשלישי, טענה המאשימה בתשובתה כי הנאשמת ביצעה את הגניבה האמורה באישום השני במסגרת פעילות התרמות שלא כדין באופן דומה לנזכר באישומים האחרים. כתב האישום אמנם מזכיר כי הנאשמת עסקה בהתרמה, אך הנאשמת אינה מואשמת בניסיון לקבל דבר במרמה או בשימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר במרמה, עבירות שבגינן הועמדה לדין באישומים האחרים, אלא במעשה גניבה בדרך של לקיחת השקית ובה כסף מזומן מידי המתלוננת, ולא נטען באישום השני כי המעשה בוצע תוך כדי ניסיון לקבל דבר במרמה. המאשימה אינה יכולה לבסס תשובתה על ראיות ועובדות החורגות מן האמור בכתב האישום. העבירות המיוחסות לנאשמת, אם כן, אינן נוגעות למעשה ההתרמה הכוזב, אלא למעשה גניבה הכולל נטילה ונשיאה של השקית ושלילתה מהמתלוננת. גם מבחינת מועדי הביצוע קיים פער של שנתיים בין מועדי הביצוע של העבירות באישום השני לבין מועד ביצוען של העבירות האחרות בכתב האישום.
לאור ההבדלים המשמעותיים, בזמן, במקום, ובאופי המעשים, לא מצאתי כי העובדות הנטענות בכתב האישום על שלושת אישומיו משקפות השתלשלות אירועים רציפה וישירה, או פרשה עובדתית אחת, או מבוססות על מסכת עובדתית דומה המצדיקה את צירוף האישומים.
אכן, יש לשקול גם טעמי יעילות, ואולם אלה נסוגים מפני שיקולים שבזכויות הנאשם ומן החשש שבעיוות דין. במקרה שלפניי מקום שהאישום השני, ביחס אליו לא קיימת לביהמ"ש זה סמכות מקומית, הוא אישום שבו בוצעה עבירה מוגמרת של גניבה וכן עבירות נוספות, ועניינו אינו דומה לשניים האחרים, יש בהותרתו במסגרת כתב האישום כדי ליצור חשש לפגיעה בזכויות הנאשמת.
לפיכך, אני נעתרת לבקשתו של ב"כ הנאשמת ומורה על מחיקת האישום השני מכתב האישום שלפניי. המאשימה תגיש את האישום השני לבית משפט השלום במחוז מרכז.המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בפקס.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.