ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
28192-08-12
06/08/2013
|
בפני השופט:
עודד שחם שופט
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. ירון יוסף אנגל 2. מרדכי חסין 3. ערן שפיגל 4. משה (בן יהושע) מרקוביץ 5. אורי (בן יצחק) בן יהודה 6. אורנים מאפיה איזורית בע"מ 7. שלמה א אנגל בע'מ 8. יהודה שניידמן 9. רחמים יצחק חיים 10. י את א ברמן בעמ 11. ישעיהו דודוביץ 12. מרק קינן 13. אלומות חולון בעמ 14. מאפית אחדות חיפה (93) בע"מ 15. מאפית דוידוביץ ובניו בעמ 16. יוחנן אהרונסון 17. מנחם מנדל אוברקוביץ 18. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה שותפות מוגבלת 19. מאפיה מרחבית קרית שמונה (1986) בע"מ
|
החלטה |
1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לעניין הגשת תמלילי שיחות שנקלטו בהאזנת סתר, אותן רואה המאשימה כרלוונטיות לכתב האישום, ואשר בדעת המאשימה להגיש לבית המשפט כראייה. לגישת חלק מן הנאשמים, על המדינה להגיש תמלילים מלאים של השיחות האמורות (טיעוני נאשמים 1 - 7, 11 - 15). לגישת המדינה, מן התמלילים שיוגשו יש להשמיט עניינים שבצנעת פרט, או ענייני חולין מובהקים (סעיף 22 לתגובתה השנייה של המדינה; להודעה זו הסכימו נאשמים 16 - 19).
2. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ולאסמכתאות שהובאו בפניי, מקובלת עליי עמדת המדינה. אכן, כטענת הנאשמים, נקודת המוצא היא, כי מי שמגיש לבית המשפט כראייה הקלטה, חייב להגיש גם תמליל של אותה הקלטה (ע"פ 8262/06 נגה נ' מדינת ישראל (5.2.07)). שאלה אחרת היא היקף התמלול. הן משיקולים של מיקוד אפקטיבי של הדיון בנושאים השנויים באמת במחלוקת, ומה גם על רקע היקפו הממשי של החומר בו מדובר (כ - 500 שיחות מוקלטות שהוגדרו כרלוונטיות); והן משיקולים של הקצאת משאבים יעילה, הן של הצדדים, הן של בית המשפט, עמדתה של המאשימה לעניין זה משקפת איזון ראוי. הדברים אמורים גם בשים לב לטענת הנאשמים בדבר חשיבותם המעשית הרבה של התמלילים בניהולה של ההתדיינות, אף כי מדובר בכלי עזר ראייתי, ולא בראייה מחייבת. לא למותר להדגיש, כי בהקשר זה לא הועלתה טענה קונקרטית וממשית המעלה חשש לפגיעה בניהול יעיל ואפקטיבי של הגנת הנאשמים, העשויה להצדיק אימוצה של עמדה שונה. אדרבא, בתגובת נאשמים 1 - 7 הודגש, כי אין מדובר בטענה בדבר פגיעה בהגנתם (פסקה 6 לתגובה האמורה).
3. בשולי הדברים אוסיף, כי אין מחלוקת בשלב זה כי הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 אינה חולשת על הנושא שבדיון, וכי לא מדובר בעיון בחומר חקירה. ממילא, בש"פ 2043/05 זאבי נ' מדינת ישראל (15.9.05), העוסק במסירת חומר חקירה לפי סעיף 74, אינו מכריע את הדיון. את ועוד, באותה פרשה לא נדונה מחלוקת מן הסוג העולה במקרה הנוכחי, הנוגעת להיקף התמלול של חומר האזנות סתר, הנוגע לחלקים בשיחות שהוגדרו כרלוונטיות, ואשר לשיטת המאשימה אין בהם כדי לסייע לבירור ההליך. ממילא, אין בהחלטה האמורה הנחייה של ממש למקרה הנוכחי, אף כי ניתנה בה (פסקה 24(ג)) הוראה להעביר לעיון הנאשמים תמלילים שלמים של חומר שהוקלט בהאזנות סתר, שהוגדרו כרלוונטיות, לצד ההקלטות עצמן. לא למותר לציין, כי בהחלטות אחרות של בית המשפט העליון (ראו למשל בש"פ 10823/08 מירלשווילי נ' מדינת ישראל(23.12.08)), לא חויבה המאשימה, בגדר חובותיה למסור חומר חקירה לעיון ההגנה, לערוך תמלילים מלאים של שיחות שנקלטו בדרך של האזנת סתר.
4. התוצאה היא כי נקבע בזה, כי יוגשו תמלילים מלאים, מהם יושמטו עניינים שהם בצנעת הפרט, או שהם במובהק שיחות חולין, אשר אין בהן כדי לקדם את בירור ההליך. בכל מקום רלוונטי בתמלילים יצוין דבר ההשמטה, ומשך השיחה שהושמט. מובהר בזה, כי ככל שצד יסבור אחרת, לגבי שיחה ספציפית, ותועלה טענה קונקרטית כי לא היה מקום להשמטה כזו או אחרת, תידון טענה זו לגופה (ראו למשל סעיף 11 לתגובה לתגובה שהוגשה על ידי נאשמים 1 - 7). מובהר כי אין בהחלטה זו משום הכרעה בטענות כאמור, אם וככל שיעלו.
ניתנה היום, ל' אב תשע"ג, 06 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.